פסוק א
ויצא חוטר. כאומר אל תתמהו מהפלא הגדול הזה כי יבוא זמן שיפליא לעשות עוד יותר מזה כי יצא שבט מלוכה משורש ישי מזרע דוד הוא מלך המשיח
ונצר וגו'. כפל הדבר במ"ש:

פסוק ב
רוח ה'. רוח נבואה
רוח חכמה וגו'. כל אלה ינוחו עליו ובו ימצאו:

פסוק ג
והריחו. לפי שהריח היא הרגשה קלה מאד לכן קורא להרגשה קלה בשם ריח ור"ל במעט הבנה והתבוננות ירגיש ויבחין בבני אדם הטובים המה אם רעים
ביראת ה'. ההרגשה הזאת תהיה לו בעבור היראה מה'
ולא למראה וגו'. בהשפטו בני אדם לא יצטרך לראות הדברים בעיניו ולשמוע באזניו כי בלבבו יבין מדעתו:

פסוק ד
ושפט בצדק דלים. יקח משפט הדלים בצדק מן העשירים ולא יהדר פני הגדולים ואת החזקים יוכיח במישור כפי הראוי בעבור ענוי הארץ שלא יגזלום עוד מעתה
והכה ארץ. רשעי הארץ יכה בקללת פיו והרי הוא כשבט המכה
וברוח וגו'. כפל הדבר במ"ש:

פסוק ה
והיה צדק וגו'. הצדק והאמונה שיחזיק בהן יהיו לו לחוזק כאדם החגור אזור במתניו שהוא מזורז ומחוזק:

פסוק ו
וגר זאב. אף החיות לא יטרפו טרף והזאב ידור יחד עם הכבש ולא יטרפנו
יחדו. ירבצו יחדו ולא ירעדו זה מזה
נוהג בם. ולא יזיקו את הנער:

פסוק ז
תרעינה. כל אחת תרעינה במקום מרמה ואף הדוב לא יטרף טרף
יחדו. במקום אחד ירבצו ילדיהן ולא יחרדו זה מזה
כבקר. כמו הבקר אוכל תבן כן יאכל האריה:

פסוק ח
ושעשע. תינוק היונק יתעסק לשמוח בהושטת ידו על הנקב אשר הפתן יושב שם ולא יזיקנו
ועל מאורת. על הבקע אשר הצפעוני יושב שם
גמול. תינוק הנגמל משדי אמו יושיט שם ידו ולא יוזק:

פסוק ט
לא ירעו. הנחשים הרעים לא ירעו עוד ולא ישחיתו את מי
כי מלאה וגו'. ובעבור זה יהיה הטובה הזאת
כמים לים מכסים. מקום המים קרוי ים והמים ממלאים אותו המקום עד שלא יראה הקרקע ואמר כמו שכל הים מכוסה במים כן יהיו כולם מכוסים וממולאים בדעה:

פסוק י
שורש ישי. משיח היוצא משורש ישי אשר יהיה עומד ביום ההוא הוא יום קבוץ גליות
לנס עמים. יהיה הוא לכל העמים כמו נושא הנס אשר הדרך הוא שכל אנשי החיל הולכים אחריו כן ידרשו כל העובדי כוכבים אל המשיח ואחריו ילכו לעשות מה שיצוום
והיתה מנוחתו כבוד. לפי שהמנוחה למלכים היא לו לבושת ולכלימה כי מקוצר יד בוחר במנוחה ולא יתגרה במי אבל מנוחת המשיח תהיה לו לכבוד כי כולם יהיו נשמעין אליו:

פסוק יא
יוסיף ה' וגו'. כי מאז קנה אותם מבית עבדים מיד מצרים ועתה יוסיף שנית ידו לקנות את הנשארים בגולה אשר לא מתו
מאשור וגו'. חוזר על מלת לקנות לומר לקנות אותם מאשור וגו':

פסוק יב
ונשא נס. ר"ל יעורר לב האומות לשלוח את ישראל מן הגולה וכאלו נשא להם נס לרמז על הדבר
ואסף. ובזה יאסף נדחי ישראל וגו':

פסוק יג
וסרה קנאת אפרים. לא יתקנאו ביהודה על כי יהיה המשיח ממשפחתם לא כמו שהיה לשעבר בעת נחלק המלכות בימי ירבעם
וצוררי יהודה. הם בני אפרים שזכר וכפל הדבר במ"ש
יכרתו. ר"ל לא יהיו עוד צוררים כי השנאה תכרת ואינה
אפרים וגו'. ר"ל משיח בן יוסף הבא מאפרים ומשיח בן דוד לא יתקנאו זה בזה ולא יצורו זה לזה:

פסוק יד
ועפו. ימהרו כעוף הפורח ללכת בצד פלשתי היושב במערבה של א"י
יחדיו. יהודה ואפרים
משלוח ידם. יהיו משלוח ידם ר"ל ישלחו ידם בהם לבוזזם
משמעתם. יסורו אל משמעתם ר"ל יהיו נשמעים להם לקבל מצותם:

פסוק טו
והחרים. יכרית מי נהר מצרים להיות בו דרך לעבור בו גאולים
על הנהר. זה נהר פרת
והכהו. את כל אחד יכה להיות נחלק לשבעה נחלים ויהיה שביל ודרך בין נחל לנחל
והדריך. דרך השבילים ההם ידריך בני הגולה לדרוך בנעלים אשר ברגליהם כי תשוב להיות יבשה:

פסוק טז
והיתה מסלה. תהיה דרך סלולה כאלו היה שם דרך מעולם
אשר ישאר. שלא מתו בגולה
מאשור. חוזר על מלת מסלה המסלה בדרך ישר יהיה מאשור
כאשר וגו'. כמו שהיתה מסלה בים סוף ביום עלותו וגו' כן יהיה מסלה בנהר פרת ונהר מצרים: