מצודות דוד, ישעיהו פרק יב



פסוק א
כי אנפת בי. והגליתני וכפר גלותי עלי ועתה נרצה עווני וישוב מעלי אפך ותנחמני בהבאת הטובה:

פסוק ב
הנה אל ישועתי. הואיל ועמי אל ישועתי אשכון בטח ולא אפחד עוד
כי עזי וגו'.
העוז והשבח של המקום הי' לי לישועה ר"ל התשועה היתה למען הראות חזקו ולמען אזמר בשבחו:

פסוק ג
ושאבתם מים בששון. ר"ל כמו השואב מים מן המעין הנובע הנה שואב הוא בששון כי לא ידאג פן יכלה המים כן תשאבו בששון את הישועה ממעיני הישועה כי לא תופסק התשועה כי יד ה' לא תקצר:

פסוק ד
ואמרתם. תאמרו זה לזה דרך זרוז
הודיעו.
לפרסם הנס
הזכירו.
היו מזכירים זה את זה שבחי המקום כי נשגב שמו ומהראוי אם כן להזכיר שבחיו:

פסוק ה
זמרו ה'. זמרו אל ה' כי עשה דבר הראוי להתגאות בו
מודעת זאת.
הגאוה ההיא נודעת ומפורסמת בכל הארץ:

פסוק ו
צהלי. הרימי קולך ברנן כי קדוש ישראל גדול בקרבך ר"ל ע"י הנפלאות שעשה בקרבך נתגדל שמו והוא מקרא מסורס:

הפרק הבא    הפרק הקודם