פסוק א
מדבר ים. ר"ל על בבל היושבת אחר המדבר במערבו של פרס ומדי הבאים עליה למלחמה
כסופות. כרוח סופה המתהפך בארץ נגובה ויבשה שמעלה אבק רב
לחלוף. כן יהיה מרבית האבק לעת יחלוף צבא רב להלחם על בבל
ממדבר בא. מדרך המדבר יבוא
מארץ נוראה. כן יקרא המדבר שהוא מקום נחשים ועקרבים המייראים את העובר בו וכמ"ש המדבר הגדול והנורא (דברים א) וכפל הדבר במ"ש:

פסוק ב
חזות. נבואה קשה נאמר לי על בבל
הבוגד בוגד. כל הרוצה לבגוד בוגד בו וכל הרוצה לשדד משדד אותו
עלי עילם. את עילם עלי למלחמה ואת מדי שימי עליה מצור
כל אנחתה. כל האנחות שהיתה בבל מאנחת את העכו"ם במה שהטילה עליהם עול כבד הנה עתה בבוא מפלתה בטלתי כל האנחות:

פסוק ג
על כן. בעבור גודל הצרה
מלאו מתני חלחלה. הנביא אמר בלשון בבל
צירים אחזוני. כאבים אחזו אותי כמו כאבי יולדת
נעויתי משמוע. נתעקם גופי מקול השמועה ונבהלתי מראיית פלאי האבדון:

פסוק ד
תעה לבבי. לא ידע לבבי מה לעשות מרוב צער
פלצות בעתתני. חרדה הבעיתה והפחידה אותי וכפל הדבר במ"ש לגודל החרדה והפחד
את נשף חשקי. הלילה שהייתי חושק ומתאוה לה לעשותה משתה ושמחה על אשר נצחו את חיל פרס כמ"ש ביוסיפון
שם לי לחרדה. מי שבידו להשים שם לי הלילה ההיא לחרדה כי בה נהרג בלשאצר ונכבשה בבל ומלך בה דריוש כמפורש בדניאל:

פסוק ה
ערוך השלחן. בעת שהיו עורכים השלחן על המשתה אמרו אלו לאלו צפה הצפית ר"ל יעמוד הצופה על המצפה לראות אם באים חיל פרס ומדי
אכול שתה. בעוד שהיו אוכלים ושותים אמרו אלו לאלו קומו השרים ומשחו המגן לרדת אל המלחמה:

פסוק ו
לך העמד המצפה. הנביא יאמר על לשון שרי בבל שיאמרו זה לזה לך העמד המצפה שיגיד את אשר יראה:

פסוק ז
וראה. כאלו העומד על המצפה ראה רכב שרוכבים עליו זוג פרשים וראה ג"כ רכב חמור וגו' ר"ל אחד רוכב על חמור ואחד רוכב על גמל ר"ל ראה הרבה מיני בעלי מלחמה
והקשיב קשב. הקשיב באזניו אשר רב הקשב ר"ל קול המון העם היה נשמע מאוד ויורה שיש המון רב:

פסוק ח
ויקרא אריה על מצפה. ר"ל העומד על המצפה קרא לאמר הנה בא האריה והמשיל פרס ומדי לארי הטורף או שקרא לאמר הנה האריה על מצפה והמשיל פרס ומדי לאריה העומד על מצפה ומביט אילך ואילך אנה יטרוף
ה' אנכי עומד וגו'. כשראה הנביא את כל זה במראה הנבואה אמר אתה ה' הנה אנכי עומד תמיד בכל יום ומצפה מתי תחרב בבל על שהרעו לישראל
ועל משמרתי. ר"ל כאדם היושב ומשמר שאינו זז ממקומו כן לא זזתי מלצפות:

פסוק ט
והנה זה בא. ר"ל זמן רב הייתי מצפה לה ועתה הנה זה בא רכב המיוחד לאיש ועליו זוג פרשים ר"ל באו פרס ומדי המחריבים את בבל
ויען ויאמר. המלאך הדובר בי אמר עתה נפלה בבל וכפל המלה לחזק הענין
שבר. המשבר שבר אותם והפילם לארץ:

פסוק י
מדושתי. גם אלה דברי המלאך שאמר שבבל תהיה מדושתי ר"ל אני אדוש אותה כמו שדשים התבואה
ובן גרני. התבואה נקרא בן גורן לפי שיונח ונדש בגורן וכפל הדבר במ"ש
אשר שמעתי. אמר נביא הדבר אשר שמעתי מאת ה' וגו' אותה הגדתי לכם:

פסוק יא
דומה. הוא מבני ישמעאל כמ"ש ומשמע ודומה ומשא (בראשית כה)
אלי קורא משעיר. אמר הנביא אלי קורא קול הנבואה כי משעיר יצא המחריב ארצם
שומר מה מלילה. ר"ל בעת יבוא האויב וישימו שומרים בעיר ובני העיר יקומו ויסובבו בעיר וישאלו לשומר ויאמרו אתה שומר מה היה בלילה אם בא האויב
שומר מה מליל. דרך השואלים ומתפחדים לכפול אמריהם:

פסוק יב
אמר שומר. השומר ישיב לאמר אף אם בא הבוקר ואין פחד מהאויב אבל גם הלילה תבוא ומהצורך לשמור עוד מפחד האויב
אם תבעיון בעיו. אם תשאלון לדרוש שאלה כזאת שובו ובואו למחר ולמחרתו כי בכל הלילות מהצורך לשמור ותוכלו לשאול בכולם:

פסוק יג
בערב. על ערב והם בני קדר
ביער בערב וגו'. אתם שיירות בני דדן שהייתם רגילים ללון באהלי אנשי ערב הנה עתה שחרבו אהליהם תלינו ביער אשר בערב:

פסוק יד
לקראת צמא. לקראת ערב הצמא בלכתו בגולה הביאו לו מים לשתות
יושבי וגו'. אתם היושבים בארץ תימא קדמו כל אחד בלחמו לקראת ערב הנודד ממקומו:

פסוק טו
כי מפני וגו'. כאומר ואם תשאלו למה נדדו ממקומם אשיב לאמר שנדדו מפני חרבות האויב
חרב נטושה. אשר פשטה בארצם
קשת דרוכה. הדרך לדרוך ברגל על הקשת למותחו היטב לירות למרחוק
כובד מלחמה. חוזק מלחמה:

פסוק טז
בעוד שנה. בעת תשלום שנה מהיום
כשני שכיר. ר"ל מצומצם כשכיר המדקדק בשני שכירתו
כל כבוד קדר. מרבית המון עם ערבי בני קדר:

פסוק יז
ושאר. השארית של מספר רבי קשת מגבורי בני קדר יהיו הולכים ומתמעטים
כי ה' וגו'. דבר ובידו לקיים: