פסוק ב
מלכיש. כי שם היה
ירושלמה. אל ירושלים
בתעלת. בתעלה הנמשכת מהברכה העליונה אשר היא במסילה ההולך אל השדה שמכבסים שם הבגדים ושוטחים שמה מול השמש לנגבה:

פסוק ג
על הבית. ממונה על בית המלך
המזכיר. הממונה על ספר הזכרונות:

פסוק ד
מה הבטחון. מה בטחונך אשר בטחת בו למרוד בי:

פסוק ה
אמרתי. אומר אני שרק בדבר שפתים בעצת יועצים תרצה לעשות מלחמה אבל לא כן הוא כי צריכים אליה עצה עם גבורה
עתה. הואיל והצורך הוא גם אל הגבורה ואיננה בך א"כ על מי בטחת שיתן בך גבורה:

פסוק ו
הנה בטחת. הנה בטחונך על מצרים, מה הוא כי הלא הוא כמו משענת קנה רצוץ בראשו אשר אם יסמוך איש עליו באים עוד הקסמין והקרומיות בכפו ונוקבין אותה כן עזרת פרעה נהפך עוד לרעה:

פסוק ז
הלא הוא. הלא הוא אשר הסיר חזקיה את במותיו אשר היו בכל הארץ ואמר לישראל שרק למזבח העומד בבית המקדש ומיעט א"כ בעבודתו ונבאש בעיניו:

פסוק ח
התערב נא. עתה התחייב עצמך עם אדוני אם תוכל למלאות הדבר אשר ישאל
לתת לך. לתת מאנשיך:

פסוק ט
ואיך תשיב. את פניך להלחם עם פני פחת וגו' הלא אף הקטן שבהם ממונה הוא על אלפים
ותבטח. א"כ בוודאי כל בטחונך ברכב ובפרשים על מצרים אשר הוא כקנה רצוץ:

פסוק י
המבלעדי ה' וגו'. מבלי גזרת המקום
ה' אמר. כבר ניבא ישעיה ישא וגו' ואת שלל שמרון (לעיל ח) וטעה לומר שכן יעשה לירושלים:

פסוק יא
ארמית. בלשון ארמית
כי שומעים. כי מבינים אנחנו ארמית
יהודית. בלשון יהודית
באזני העם. בפניהם כשהם שומעים כי הכל מכירים בו ואין מהדרך לפרסם דברי המלחמה בפני המון העם:

פסוק יב
האל אדוניך. וכי רק אל אדוניך ואליך שלחני אדוני לדבר דברי
על האנשים. אל האנשים
לאכול. להזהירם כי יבואו במצור ומעקת רעבון וצמאון יוכרחו לאכול צואה ולשתות מי רגלים
עמכם. ר"ל גם הם גם אתם:

פסוק טז
עשו אתי ברכה. ר"ל עשו עמי שלום לתת תשורות שלום
ואכלו וגו'. ר"ל לא תהיו עוד כלואים בתוך העיר מבלי לצאת ללקוט פירות האילנות ולשאוב מהבורות:

פסוק יז
ולקחתי. אקח אתכם מפה להוליך אל ארץ טובה כארצכם כי כן היה דרכו להעביר את האומות שכבש מארצם לארץ אחרת
ארץ דגן. ארץ המגדל דגן:

פסוק יח
פן יסית. שמא יפתה אתכם
ההצילו. ר"ל דעו שאין ממש בדבריו כי האם הצילו וגו'
איש. ר"ל כל אלוה:

פסוק יט
איה וגו'. ר"ל וכי היה בידם הכח להציל
וכי הצילו. וכי אלהי שמרון הצילו את שמרון מידי:

פסוק כ
מי בכל וגו'. ר"ל וכי מי מאלהי העמים הציל את ארצו מידי לשתחשבו שה' יציל את ירושלים מידי:

פסוק כב
קרועי בגדים. על ששמעו דברי רבשקה המחרף ומגדף כלפי מעלה להדמותו לאלהי עמי הארצות: