פסוק א
בימים ההם. ארז"ל שהיו שלשה ימים לפני מפלת סנחריב
למות. ר"ל חולי אנושה ומסוכנת שיש בה כדי למות
צו. היה מצוה על עניני ביתך:

פסוק ה
הנני יוסף. הנני הוא אשר יוסיף:

פסוק ח
הנני משיב. מעלות היו עשויות מול החמה לבחון בהם שעות היום כי כל שעה ירד הצל מעלה אחת ואמר הנני משיב את הצל עשר מעלות לאחוריו להאריך היום עשר שעות
אשר ירדה. ר"ל את הצל אשר כבר ירדה
במעלות אחז. כי אחז בנה המעלות האלה
בשמש אחורנית. מוסב למעלה לומר בנטיית ניצוץ השמש אשיב הצל אחורנית עשר מעלות
ותשב השמש. ר"ל שכן היה כי שבה ניצוץ השמש עשר מעלות אשר ירדה וא"כ שב גם הצל:

פסוק ט
מכתב לחזקיהו. מכתב זה היה לחזקיהו ר"ל הוא כתב הודאה זו
בחלותו. בעבור שהיה חולה ונתרפא מחליו:

פסוק י
בדמי ימי. בכריתת ימי אלך אל הקבר
פקדתי. חסרתי שנותי הנשארים עד מלאת השנים הקצובים לרוב בני אדם:

פסוק יא
לא אראה יה. עוד לא אסתכל להתבונן במעשה יה ויפרש אמריו לומר לא אסתכל מעשה יה
בארץ החיים. ר"ל בזה העולם כי אמות ואלך ממנו
לא אביט אדם. מעתה לא אביט אותן בני אדם אשר הם עם יושבי חלד ר"ל המתהלכים עם הבריות היושבים בזה העולם:

פסוק יב
דורי נסע. מגורי בעוה"ז נסע ונגלה ממני כמו הרועה המסיע אהלו ממקום למקום
קפדתי. בעבור העון כאלו בעצמי כרתי חיי חיש מהר כמו האורג הממהר לכרות היריעה אחר שנשלמה
מדלה יבצעני. מהחולי הזה ישלים ימי חיי
מיום עד לילה תשלימני. חשבתי אשר מהתחלת היום עד הלילה תשלים ימי חיי כי בוודאי אמות במשך זמן היום:

פסוק יג
שויתי עד בוקר. ר"ל כשבא הלילה שמתי זמן השלמת חיי עד בוקר
כארי. ר"ל נתחזק חליי עד ששבר החולי את כל עצמותי כמו הארי המשבר עצמות החיה הנטרפת בפיו
מיום וגו'. ר"ל חשבתי שוב אשר מהתחלת היום עד הלילה תשלים ימי חיי כי אמות במשוך זמן היום:

פסוק יד
כן אצפצף. מגודל הכאב הייתי מצפצף כעופות והומה כיונה
דלו עיני למרום. הורמו עיני להביט השמים לעזרתך ואמרתי ה' עשוק ממני החולי הזה והמתק והכשר לי:

פסוק טו
מה אדבר. ר"ל הרבה שבח וקילוסין יש לי לדבר כי הוא אמר לי נחמות והוא עשאן
אדדה. לכן אנדד כל השינה לקלס לפניו על נפשי שהיתה מרה ונחם אותה:

פסוק טז
ה' עליהם יחיו. על כל המתים גזר ה' שיעמדו בתחיה
ולכל בהן. וראשון שבכולם החיה רוחי כי הייתי קרוב למות
ותחלימני. שלחתי לי בריאות ונתת לי החיים:

פסוק יז
הנה לשלום. הנה בחליי מה שהייתי מצפה לשלום ולבריאות היה נתוסף לי מר על מר ר"ל כאב על כאב
ואתה. אבל אתה בטובך חשקת נפשי להעלותה משחת המבלה והוא הקבר
כי השלכת. אחז במשל מדרך האדם המשליך דבר מה אחורי גופו לבל יראוה ר"ל הסתרת עין מחטאי ומחלת עליהם:

פסוק יח
כי לא שאול תודך. מי שהוא בשאול אינו מודה לך ר"ל אם הייתי מת לא הייתי מודה לך על מפלת סנחריב
מות יהללך. אנשי מות לא יהללך ומלת לא משמשת בשתים וכפל הדבר במ"ש
לא ישברו. האנשים אשר כבר ירדו אל הבור לא יקוו שתאמת להם הבטחתך כי אין להם תועלת בעניני זה העולם ור"ל אם כבר הייתי מת לא הייתי מקוה עוד על מפלת סנחריב כאשר הבטחת:

פסוק יט
חי חי. כל חי וחי הוא יודך
כמוני היום. כאשר אני היום בחיים ומודה לך
אב לבנים. כל אב מלמד לבניו ומודיעם אמתתך וכאומר הנה כמו כן אעשה גם אני כשאחיה ואוליד בנים אלמדם ואודיעם אמתתך:

פסוק כ
ה' להושיעני. ר"ל ה' אמר להושיעני מהחלי וכן עשה ודוגמתו להרגו בערמה (שמות כא) ור"ל שחשב להרגו וכן עשה
ונגינותי ננגן. נגינת השבח הזה אנגנה אני והמשוררים בבית ה' כל ימי חיינו:

פסוק כא
ישאו. יקחו חתיכה מתאנים דרוסות להניח תחבושת על השחין וירפא:

פסוק כב
מה אות. מה טוב ומה נאה האות הנפלא הזה אשר נרפאתי ואוכל לעלות לבית ה':