פסוק א
ועתה. ר"ל אף על כל זאת כה אמר ה' וגו' אל תירא פן תכלה בגולה
כי גאלתיך. כי הלא ממצרים גאלתיך וקראתי אז בשמך שאתה שלי עמי ובני בכורי:

פסוק ב
כי תעבור במים. ותהיה קרוב להיות נטבע בהם
ובנהרות. אף אם תעבור בנהרות השוטפים לא ישטפוך
לא תכוה. לא תהיה נכוה מן האש ואף הלהב לא יבער בך ר"ל אף אם תהיה בעומק הצרות לא תכלה שמה:

פסוק ג
כי אני ה' וגו'. והכל בידי
נתתי כפרך מצרים. הלא במצרים הייתם חייבים כליה כמ"ש ואומר לשפוך חמתי עליהם בתוך ארץ מצרים (יחזקאל כ') ונתתי אז כפרך מצרים כי המה נאבדו תחתיך
כוש וסבא תחתיך. כאשר סנחריב שם פניו להלחם בירושלים יצא להלחם בתחלה עם כוש וסבא ואבדו במקומך והם היו לך לפדיון:

פסוק ד
מאשר יקרת. בעבור אשר יקרת בעיני ונכבדת מכל העכו"ם ואני אהבתיך ולזה היה דרכי ליתן בני אדם אחרים תחתיך
ולאומים וגו'. כפל הדבר במ"ש וכאומר כאשר עשיתי לשעבר כן אוסיף לעשות עוד:

פסוק ה
ממזרח. הנפוצים שמה:

פסוק ו
תני. תן את ישראל הפזורים שמה
אל תכלאי. אל תמנעי מליתן את ישראל
הביאי. כאלו יצוה לכל אחד מרוחות השמים להביא את ישראל:

פסוק ז
כל הנקרא בשמי. כל ישראל הנקראים בשם עם ה'
ולכבודי. הנעשה להתכבד ולהתפאר בהם כמ"ש ישראל אשר בך אתפאר (לקמן מט)
בראתיו וגו'. ר"ל כבר הכנתי לו כל צרכי הגאולה אין מחסור:

פסוק ח
הוציא. להוציא מהגולה אותם שגלו על שנעשו כעוורים ועינים להם ולא ראו מעשה ה' ר"ל יש להם לב נבל ואינם רוצים להשכיל
וחרשים. נעשו כחרשים ואזנים להם ולא ישמעו מצות ה':

פסוק ט
כל הגוים נקבצו. אם כל העכו"ם יתקבצו יחד מי בהם יגיד עתידות כזאת וכי האליל אמר להם
וראשונות. או הראשונות שכבר עברו ישמיעונו לאמר אנחנו הגדנו אותם עד לא באו
יתנו עדיהם. ר"ל יביאו עדים שהשמיע דבר עד לא בא ואז יהיו צדיקים בדבריהם
וישמעו. או ישמעו מה שיאמר הנביא ויאמרו אמת הדבר וכאומר או יביאו עדים או יודו על האמת:

פסוק י
אתם עדי. אבל לי יש עדים כי אתם ישראל עדי ועבדי הנביא אשר בחרתי בו גם הוא לעד שהגדתי מפלת סנחריב מאז עד לא בא
למען תדעו. מן הראשונות תדעו כל האחרונות שכן יהיה
ותאמינו לי. שאקיים מאמרי
ותבינו כי אני הוא. ממנה שאין מי יודע עתידות כמוני תבינו אשר אני הוא לבד ואין עוד אלהים
לפני לא נוצר אל. ר"ל לפני שיצרתי אני את היצירות לא היה דבר נוצר מאל זולתי ואחר שיצרתי את היצירות לא יהיה דבר נוצר מאל זולתי כי אין אלוה זולתי:

פסוק יא
אנכי אנכי ה'. הכפל לחזק
ואין מבלעדי מושיע. אין זולתי מושיע:

פסוק יב
אנכי הגדתי. קודם כל תשועה הגדתי אותה וכן הושעתי
והשמעתי. ר"ל לא להנביא לבד הגדתי כי אם לכולכם השמעתי על ידו
ואין בכם זר. ר"ל לא היה מי בכם זר מלדעת הדבר כי כולכם שמעתם מהנביא
ואתם עדי. שכן הוא האמת
ואני אל. ר"ל אני הוא אשר הושעתי אתכם:

פסוק יג
גם מיום. גם מאז היות יום אני הוא לבדי לעזור ולהושיע
ואין מידי מציל. את מי שארצה לאבדו
אפעל. מה שארצה אפעל הן להושיע הן לאבד
ומי ישיבנה. מי יוכל להשיב הפעולה ההיא ולמנעה:

פסוק יד
למענכם. למען תצאו מן הגולה שלחתי את כורש לבבל להחריבה
והורדתי בריחים כולם. כל בני בבל הורדתים כולם בספינות וכשדים השמיעו קול צעקתם בהאניות שהלכו בהם בגולה:

פסוק טו
אני ה'. ר"ל את זה עשיתי אני ה' המקודש לכם
בורא. ר"ל אני בורא ישראל ומלככם עשיתי את זה וכפל הדבר במ"ש:

פסוק טז
הנותן. אשר נתן דרך בים סוף בצאת ישראל ממצרים
ובמים עזים. זה הירדן שבקע בימי יהושע:

פסוק יז
המוציא רכב וגו'. הנותן בלב מצרים להוציא אנשי הרכב וסוסיהם ואנשי החיל עם כל החוזק לרדוף אחר בני ישראל
יחדו. כולם יחדו שכבו ולא הוסיפו לקום כי נטבעו במי הים
דעכו. נפשותם קפצה מהם וכבה מהר כפשתה הדולקת הכבה מהרה כי לא תתעכב הרבה בשריפתה:

פסוק יח
אל תזכרו ראשונות. אל תזכרו להפליא על הנסים שעשיתי לכם בימים הראשונות
וקדמוניות וגו'. כפל הדבר במ"ש:

פסוק יט
חדשה. נס חדש אשר לא עשיתי מעולם
עתה תצמח. בזמן קרוב תהיה אם בקולי תשמעו
הלא תדעוה. את הישועה ההיא כי כתובה היא בתורה שנאמר ושב ה' וגו' ושב וקבצך וגו' (דברים ל)
דרך. לשבי הגולה
נהרות. לרוות הצמאון:

פסוק כ
תכבדני חית השדה. אמר דרך משל כאלו חית השדה תכבדני בתהלותיה על אשר ימצאו מים במדבר במקום מדורם
להשקות עמי. בעת שובם מהגולה דרך המדבר:

פסוק כא
יצרתי לי. יצרתים לי לעם למען יספרו תהלתי:

פסוק כב
ולא אותי. אבל אתה יעקב לא קראת אותי כי פנית אחרי העכו"ם
כי יגעת. כי נעשית יגע ועיף בעבודתי ובטלת את העבודה:

פסוק כג
לא הבאת לי. זה היה בימי אחז שבטל עבודת בית המקדש כמ"ש ויסגור את דלתות בית ה' וגו' (דברי הימים ב' כח) וכן התודה חזקיהו בנו ואמר כי מעלו אבותינו וגו' גם סגרו וגו' ועולה לא העלו בקדש וגו' (שם כט)
וזבחיך. לא כבדתני עם זבחיך כי לא הבאתים לי
לא העבדתיך במנחה. לא הטלתי עליך עבודה קשה והוצאה מרובה בהבאת המנחה כי לא צויתי להקטיר רק הקומץ וכן לא הוגעתיך בלבונה כי לא צויתי להרבות בלבונה:

פסוק כד
לא קנית. לא הצרכת לקנות קנה להקטיר על המזבח כי היתה גדלה בירושלים
וחלב וגו'. לא השבעת אותי עם חלב זבחיך כי לא הקרבתים לפני
אך העבדתני. אני לא העבדתיך אך אתה העבדתני בחטאותיך וזהו מה שהיה שמש לנ"נ לכבוש את כל העולם תחתיו שלא יאמרו תחת יד אומה עכו"ם שפלה מסר ה' את ישראל
הוגעתני. כפל הדבר במ"ש:

פסוק כה
אנכי אנכי. ר"ל אני הוא שמחיתי מאז ואני מוחה אותם גם עתה ולא בצדקתך כ"א למעני שלא יחולל שמי כשאעשה עמכם כלה כחטאותיכם
וחטאתיך לא אזכור. ר"ל מחקתים היטב לבל ישאר רושם כלל ולא יזכרו:

פסוק כו
הזכירני. אחז דרך משל מהאדם לחבירו לומר הזכיר אותי מה גמול יש לך עלי
נשפטה יחד. נדבר דברינו לראות הדין עם מי
ספר אתה. ר"ל ספר אתה תחילה למען תצדק כי צדיק הראשון ובריבו וכאומר אף אם אתה תספר בתחילה לא תהיה צדיק נגדי:

פסוק כז
אביך הראשון חטא. אדם הראשון חטא בי באכלו מעץ הדעת ועם כי היה יציר כפי וכ"ש אתם שנולדתם מאיש ואשה המלאים עון
ומליציך. אף המליצים שאתה סומך עליהם להמליץ טוב בעדך והם הכשרים שבדור הנה גם המה פשעו בי:

פסוק כח
ואחלל. בעבור עונותיכם אחלל אף השרים הקדושים שבכם
ואתנה. אתנה אתכם לחרם ושממון ולגדוף מפי האויב: