מצודות דוד, ישעיהו פרק נ



פסוק א
אי זה ספר וגו'. כאומר אם אמנם נתתי לה גט כריתות כמ"ש ואתן את ספר כריתותיה וגו' (ירמיה ג) אבל איזה זה הספר אשר שלחתיה בה ר"ל נראה בה מפני מה שלחתיה הלא היתה בעבור הפשע כמ"ש שם וא"כ כשתשובו נעקר הכריתות
או מי מנושי.
מי הלוה לי דבר מה עד שמכרתי אתכם לו בפרעון החוב
הן בעונותיכם נמכרתם.
וא"כ כשתעשו תשובה תהיו נפדין
ובפשעיכם.
בעבור הפשעים נשלחה הכנסיה שלכם וא"כ בתשובה יהיה נעקר השילוחין:

פסוק ב
מדוע באתי. אני באתי להתקרב אליכם ואין איש פונה אלי
קראתי.
שתבואו אלי ואין מי משיב לי
הקצור.
ר"ל וכי אין בי תועלת וכי קצרה ידי מלפדות אתכם
בגערתי.
כשאני גוער בים נעשה חורב ויבש והנהרות נעשות יבשות כמקום מדבר ר"ל אחריב העכו"ם הנמשלים למים רבים
תבאש דגתם.
קבוצת הדגים תבאש מחסרון המים כי תמות בצמא ותבאש ורצה לומר אנשי העכו"ם יאבדו ולפי שהמשילם לנהרות אמר לשון הנופל ביובש הנהרות:

פסוק ג
אלביש שמים. ר"ל אשפיל שרי מעלה של האומות
ושק וגו'.
כפל הדבר במ"ש:

פסוק ד
ה'. ישעיה הוא אומר ה' שלחני לנבאות ונתן לי לשון צח הראוי ללמד
לדעת לעות.
להשיג ללמד לפי העת והזמן את התאב לשמוע דבר ה' כאדם העיף התאב למים
יעיר בבוקר.
בכל בוקר היה מעורר אותי ללכת לנבאות
יעיר לי אוזן.
היה מעורר אזני לשמוע הנבואה כדרך הרב המעורר אזני התלמידים לשמוע אמריו:

פסוק ה
פתח לי אוזן. לשמוע דבריו שאמר את מי אשלח (לעיל ו)
לא מריתי.
לא סרבתי מללכת
אחור וגו'.
לא חזרתי לאחור למען בדבר והוא כפול במ"ש:

פסוק ו
גוי נתתי למכים. מסרתי גופי למכים רצה לומר לא מנעתי ללכת מחשש פן יכוני
ולחיי למורטים.
מסרתי לחיי למורטים שערותם
פני לא הסתרתי.
ר"ל לא מנעתי ללכת מחשש פן יכלימוני וירוקו בפני:

פסוק ז
יעזר לי. רצה לומר קרוב היה הדבר שיכלימו אותי אבל ה' עזר לי לכן לא נכלמתי
על כן שמתי פני.
ר"ל על כי ראיתי שה' עוזר לי לזה שמתי פני כחלמיש לדבר קשות ואדע שלא אבוא לידי בושה:

פסוק ח
קרוב מצדיקי. ה' המצדיק אותי בדין הוא קרוב אלי לכן מי הרוצה לריב עמדי נעמדה יחד אני והוא כאומר הנה בודאי לא יוכל לי
מי בעל משפטי.
מי הרוצה לבוא עמי במשפט יגש אלי והוא כפול במ"ש:

פסוק ט
הן ה' וגו'. באמת ה' יעזר לי ומי הוא א"כ אשר יוכל להרשיע ולחייב אותי
הן כולם.
באמת כל העומדים עלי ירקבו כבגד הנרקב
עש יאכלם.
לפי שהמשילם לבגד אמר לשון הנופל בבגד:

פסוק י
ירא ה'. אשר הוא ירא מה' ושומע בקול עבדו הנביא
אשר הלך חשכים.
אפי' הלך בחשכת הצרות ועדיין לא מצא הארה ותשועה
יבטח בשם ה'.
שתבא לו התשועה
וישען.
כפל הדבר במ"ש:

פסוק יא
הן כלכם. אבל באמת כמעט כלכם מעבירים את חמת ה'
מאזרי זיקות.
מאזרים את המקום בניצוצי אש והיא היא וכפל הענין במ"ש
לכו באור אשכם.
ר"ל לפי המעשה כן יהיה הגמול
ובזיקות בערתם.
כפל הדבר במ"ש
מידי וגו'.
לא במקרה היתה כי אם מידי באה בגזרה למען תמותו בעצבון כי לא תסור העצבון עד כי תמותו:


הפרק הבא    הפרק הקודם