מצודות דוד, ישעיהו פרק נח



פסוק א
קרא בגרון. זהו מאמר ה' אל הנביא קרא בגרון ר"ל קרא בקול רם ביותר עד שיצא הקול מן הגרון כדרך הצועק להיות נשמע למרחוק
אל תחשוך.
אל תמנע הקריאה
כשופר.
כהרמת קול השופר
והגד לעמי פשעם.
אמור להם במה הם פושעים והוכיחם עליהם
ולבית וגו'.
כפל הדבר במ"ש:

פסוק ב
ואותי יום וגו'. ר"ל והם מראים עצמן כצדיקים כי בכל יום ידרשו אותי להתפלל אלי
ודעת.
חפצים לדעת דרכי תורתי
כגוי וגו'.
כאלו היה גוי העושה צדקה בכל עת ולא עזב משפט אלהיו שדרכו לחקור לדעת את המשפט כן ישאלוני הם משפטי צדק וחפצים להתקרב אל אלהים לדעת מצותיו ור"ל כן מראין עצמם כאלו היו חרדים על המצות אבל לא כן הוא:

פסוק ג
למה צמנו. ר"ל כאשר יצומו ואינם נענים מתרעמים עלי ויאמרו למה היתה כזאת אשר אנחנו צמנו וכאלו לא ראית להשגיח בדבר ולהסיר מעלינו ממשלת העכו"ם
ענינו וגו'.
כפל הדבר במ"ש
הן ביום צומכם.
ר"ל התשובה היא הן ביום צומכם וגו', כלומר כ"א מכם ידרוש וימצא דבר החפץ בו ותאותו אליו ויעסוק בו להפג ממנו צער התענית ולא שת לבו לשוב לה'
וכל עצביכם.
כל עצבון התענית תלחצו להסירו מכל וכל בדברים המשמחים:

פסוק ד
הן לריב וגו'. באמת הצום היא סיבה לכם לחטוא לריב ולהתקוטט זה עם זה ולהכות באגרוף כי הדרך להתאסף יחד בימי הצום והאדם מצוי עם שונאו ומתקוטט עמו ובאים לידי הכאה
באגרוף רשע.
כי כשמכה בה קרויה אגרוף רשע
לא תצומו כיום.
אינכם צמים כמשפט יום הצום להתפלל לפני להשמיע קולכם אל השמים:

פסוק ה
הכזה. וכי בזה הענין ראוי להיות צום שאבחר בו וחוזר ומפרש שהוא יום שהאדם מענה נפשו בתענית
הלכוף.
האם מה שהאדם כופף ראשו למטה בהכנעה כצמח הגומא ויציע תחתיו שק ואפר וכי לזה תקרא לה' צום מקובל ויום רצון:

פסוק ו
הלא זה. באמת זהו ענין הצום אשר אבחר בו שיפתח ביום ההוא את קשרי הרשע ר"ל לבטל הקשר לבל יעשהו
התר אגדות מוטה.
התר קשרי אגודות עצי העול אשר הוכנו לתת על צוארי העניים (דימה נגישת העניים ודחקם כאלו ישימו העול על צוארם)
ושלח רצוצים חפשים.
העבדים הרצוצים ועשוקים בידך שלחם לנפשם בשנה השבעית ויהיו חפשים
וכל מוטה.
כל עצי העול אשר שמתם על צוארם תנתקו מהם ר"ל לא תוסיפו לעשות בהם שום עבודה:

פסוק ז
הלא פרוס. באמת ביום ההוא פרוס לחמך ותן למי שהוא רעב ואין לו מה יאכל
ועניים מרודים.
עניים הנאנחים על כי לא ימצאו מקום לחסות בו הביאם אל ביתך
כי תראה.
כאשר תראה ערום מבלי לבוש תכסהו משלך
ומבשרך.
לא תתכסה עצמך מקרובך לבל יראוך:

פסוק ח
אז יבקע וגו'. כשתעשה כן אז יאיר אור הצלחתך כעמוד השחר הבוקע בעבים ומאיר לעולם
וארוכתך.
רפואתך תצמח מהרה
והלך.
הצדקה שעשית תלך לפניך להוליכך אל הג"ע וכבוד ה' יאספך אל המקום אשר שם גנוזות נפשות הצדיקים:

פסוק ט
אז תקרא וגו'. כשתעשה כן אז כאשר תקרא לה' הוא ישיב לך למלא שאלתך
תשוע וגו'.
כפל הדבר במ"ש
הנני.
להשלים חפצך
אם תסיר.
אם מכל וכל תסיר מתוכך את עצי העול שהכבדת על צוארי העניים
שלח אצבע.
מוסב על אם תסיר לומר אם גם תסיר מלשלוח אצבעך אל מול פני חברך כדרך בני אדם המריבים וגם תסיר מלדבר לחברך און ודברי קנתור:

פסוק י
ותפק. תוציא לרעב את רצונך הטוב לדבר דברי נחומים בעת תתן לו המאכל
ונפש נענה.
נפש המעונה ברעב תתן לה די שבעה
וזרח בחושך אורך.
בהיות בעולם חשכת הצרות יזרח אורך ולא תהיה נכלל עמהם
ואפלתך.
אם תהיה לך אפלת צרה תשוב כמו הצהרים בהזרחת אור ישועה:

פסוק יא
ונחך. המקום ינהג אותך תמיד בדרך הטוב לך
והשביע בצחצחות נפשך.
בעת יהיה בעולם צמאון ויובש ישבע את נפשך ולא תהיה חסר מכל טובה
ועצמותיך יחליץ.
יבריא ויחזיק את עצמותיך וזכר את העצמות לפי שהם מוסדי הגוף
והיית.
תהיה שבע מטובה כגן השבע מן המים כי הדרך הוא להשקותה בכל עת וכמוצא מים תהיה בכל עת מושפע בטובה כמקור המוצא מים אשר המים הנוטפין אינם נפסקין:

פסוק יב
ובנו ממך. רצה לומר המעשים הטובים היוצאים ממך יבנו את חרבות העולם וכמו שהמעשים הרעים מחריבים את העולם כן הטובים יבנו החרבות
מוסדי דור ודור.
היסודות שנפלו בימי הדורות אתה תקומם אותם במעשיך הטובים וכפל הדבר במ"ש
וקורא לך.
כל בני העולם יקראו אותך גודר פרץ שהרי בזכות מעשיך גדרת פרצות העולם
משובב.
אתה הוא המשיב את הנתיבות להיות מיושבות באנשים כי בהיות הערים חריבים נשמו הנתיבות ובזכותך נבנו הערים ונתיישבו הנתיבות:

פסוק יג
אם תשיב משבת וגו'. ר"ל אם החזקת בדרך לצאת חוץ לתחום ונזכרת שהוא שבת והשבות רגלך בעבור השבת
עשות.
המ"ם של משבת עומדת במקום שתים ור"ל אם תשוב מעשות חפצך אחד מן המלאכות האסורות
ביום קדשי.
זהו השבת שקדשו המקום
וקראת לשבת ענג.
תקרא את השבת יום עונג ר"ל יהיה מיוחד לך להתענג בו
לקדוש ה' מכובד.
ליום השבת שקדשו המקום תקרא יום מכובד מבלי עשות בו מלאכה של חול
וכבדתו.
ר"ל לא בקריאת שם לבד אלא תכבדו מעשות בו עניניך
ממצוא.
מבלי מצוא בו חפצך ר"ל שלא תעשה בו חפצך מדברים האסורים בשבת
ודבר דבר.
ומלדבר בו דבר הנאסר בשבת כחשבונות וכיוצא:

פסוק יד
אז תתענג על ה'. כשתעשה כן אז ישפיע לך טובה הרבה ותתענג על ה' ור"ל לא תתענג לעדון הגוף כ"א להעמיד הגוף במצב הראוי להשכיל בתורת ה'
והרכבתיך.
ר"ל תהיה ברום המעלה והממשלה
והאכלתיך.
ר"ל לך תהיה הארץ אשר הנחלתי ליעקב אביך ואמר יעקב לפי שלו ולבניו נתנה הנחלה ולא לישמעאל בן אברהם ולא לעשו בן יצחק וכן נאמר ויעמידיה ליעקב לחוק וגו' לאמר לך אתן את ארץ כנען (תהלים קה)
כי פי ה' דבר.
וכיון שהוא דבר יקיים:


הפרק הבא    הפרק הקודם