פסוק א
הן לא קצרה. זה אמר על בני הגולה מה שהמקום משהה אתכם בגולה לא בעבור שקצרה ידו ולא יוכל להושיע ולא בעבור שכבדה אזנו מלשמוע קול צעקתכם מצרת האויב:

פסוק ב
כי אם. רק העונות שעשיתם הם המבדילים ביניכם לבין אלהיכם ולכן לא יפנה אליכם
הסתירו. הם גרמו להסתיר פני המקום מכם לבל שמוע צעקתכם:

פסוק ג
נגאלו בדם. מטונפים ומלוכלכים בדם נקי אשר שפכתם
בעון. נגאלו בעון כי תכתבו בהן דברי און ומרמה:

פסוק ד
אין קורא בצדק. אין מי קורא לה' בצדק ובכוונת הלב
ואין נשפט באמונה. כי הדיינין מעוותים את המשפט
בטוח אל תוהו. כל אחד בוטח על תוהו כי כאשר יבטח מי לחברו לא יקיים ההבטחה
ודבר שוא. כל אחד מדבר שוא
הרו עמל. מדמה המחשבה להריון והמעשה ללידה ור"ל לא בהזדמן עשה און כי אם חשב עליה מתחילה לעשותה:

פסוק ה
ביצי צפעוני בקעו. ר"ל כמו הביצים האלה שעד שלא נתבקעו עדיין אין המזיק בעולם וכאשר יתבקעו אז תצא הצפעון ובא המזיק כן הם חושבים רע בקרבם ואח"ז יעשוהו ויזיקו לבני אדם
וקורי עכביש יארגו. ר"ל אין תועלת וקיום והעמדה במעשיהם כמו שאין תועלת וקיום ביריעות העכביש
האוכל מביציהם ימות. האוכל מביצי הצפעון ימות ר"ל המתחבר עמהם עוד הרעה טמונה בקרבם ישיגהו המיתה והאבדון
והזורה. הממעך אותם להוציא הבלוע הנה מן הבקע תצא אפעה ותזיקנו ור"ל וכן המתגרה בו להראות קלונו יפול ברעה ואין תקנה אלא ללכת מנגד:

פסוק ו
קוריהם. ר"ל כמו שאין ראוי לעשות בגד מיריעות העכביש כן אין קיום למעשיהם
ולא יתכסו. לפי שהמשיל מעשיהם לקורי עכביש אמר לשון כסוי הנופל ביריעה ור"ל אין העמדה למעשיהם
ופעל חמס. מעשה עושק וגזל:

פסוק ז
לרע ירוצו. ברדיפה ילכו לעשות רע
במסלותם. במקום שהם הולכים ימצא שם שוד ושבר כי הם יעשו אותם בדרכיהם:

פסוק ח
לא ידעו. אינם מכירים דרך שלום כי בכל מקום שהולכים אין למו שלום בסבתם
ואין משפט. אין במעגל דרכיהם דבר העשוי במשפט וביושר
נתיבותיהם. הנתיבות שהולכים בהם העוו אותם לצורך עצמם ר"ל עשו אותם מעוקל ומעוקם למען יכשלו שם בני אדם ויהיו להם לשלל
כל דורך בה. כל הפוסע בזו הדרך לא ידע מן השלום כי השודדים יצפונו שמה לשלול שלל:

פסוק ט
על כן. בעבור זה רחק משפט שאין המקום שופט משפטנו לקחת נקם מיד העכו"ם
ולא תשיגנו צדקה. הצדקה שהבטיח לנו המקום לא השיגו אותנו
נקוה לאור. ר"ל אנו מקוים לישועה ובא עוד צרה
לנגוהות. אנו מקוים לנגוהות ולא כן הוא כי נהלך בחושך והוא כפל עניין במ"ש:

פסוק י
נגששה. בעבור החושך נמשש הכותל ללכת אצלה כדרך העורים והוא ענין מליצה לומר שגבר עלינו חשכת הצרות
וכאין עינים. כמו שממשש מי שאין לו עינים כן נמשש אנו וכפל הדבר במ"ש
כשלנו בצהרים. בעת הצהרים כשלנו באבני מכשול כמו שהדרך להכשל בחשכת הלילה ר"ל אף שיש שלום בעולם אנו יושבים בצער ובחרדה
באשמנים. כאלו אנו שוכנים בקברים השוממים כמו המתים:

פסוק יא
נהמה. מרוב הצרות נהמה כולנו כדובים וכיונים המהגים
נקוה למשפט. שיעשה משפט בהעכו"ם לנקום נקמתינו
ואין. אין משפט
לישועה. נקוה לישועה והנה רחקה ממנו ולא באה:

פסוק יב
כי רבו. מה שפשענו נגדך רבו מאד
וחטאתינו. כ"א מהחטאים העידה בנו לקטרג עלינו
אתנו. ר"ל עדיין לא עזבנום
ידענום. ידועים הם לנו ומכירים בהם ולא בלא דעת עשינו אותם:

פסוק יג
פשוע. דרכנו לפשוע בה' ולכחש בהשגחתו ולחזור לאחור מאחר אלהינו לבל נקבל מצותיו
דבר עושק. ולדבר דברי עושק וסרה
הורו והוגו. כ"א מורה ומלמד ומוציא מלב דברי שקר:

פסוק יד
והוסג. ובעבור זה המשפט הראוי לעשות באומות הוסג אחור ולא נעשה והצדקה שהבטיח לנו המקום תעמוד מרחוק ולא באה
כי כשלה. על כי האמת נכשלה ונחלשה ברחוב במקום פרסום רב לכן לא תוכל לבוא מן השמים דבר נכוחה הוא המשפט להאומות וצדקה לנו:

פסוק טו
נעדרת. הולכת ונחסרת
משתולל. מוחזק הוא בעיני הבריות לשוטה וסכל
וירא ה'. את מעשיהם וירע בעיניו כי אין דבר נעשה במשפט הראוי:

פסוק טז
וירא. וכאשר יראה שאין בהם איש כשר והגון להיות נגאלין בזכותו
וישתומם. וכאשר יעמוד בתמהון ויתבונן שאין בהם מי מפגיע ומתפלל על הגאולה
ותושע. זרוע ה' תושע לו להביא הגאולה מבלי זכות ומבלי מפגיע
וצדקתו. מדת הצדקה תסמוך אותו לעשות לפנים משורת הדין:

פסוק יז
וילבש. לפי שיושיע את ישראל ויעשה עמהם צדקה ויעשה נקם באומות לזה אמר בו לשון הנופל בגבור היורד במלחמה
כשריון. כדרך גבור הלובש שריון
בראשו. ישים בראשו כדרך הגבור המשים בראשו כובע נחושת
בגדי נקם. ר"ל יעשה נקמה בעכו"ם
תלבושת. להיות לו למלבוש
ויעט. יעטוף קנאה כמעיל המעטיף את הלובשו:

פסוק יח
כעל גמולות. רצה לומר כמו שלבש קנאה על תשלום גמולות צוררי ישראל אשר מאז כן עתה ילבש קנאה על אשר ישלם חמה לצריו
גמול לאויביו. כפל הדבר במ"ש
לאיים. אף להיושבים באיי הים ממרחק ישלם גמול מה שהרעו לישראל:

פסוק יט
ממערב. כל העולם יפחדו מה' ממערב וממזרח
כי יבא כנהר צר. ר"ל בעבור זה יפחדו מה' כי יראו אשר יבוא גוג ומגוג שהוא הצר בארץ ישראל ובמרוצה יבוא כנהר ואז רוח ה' נוססה בו ותכלנו מן העולם ולכן יפחדו מה':

פסוק כ
ובא לציון גואל. אז יבוא הגואל לציון והוא מלך המשיח
ולשבי פשע ביעקב. ר"ל גם אותם מבני יעקב שיצאו מן הכלל וישובו מפשעם גם להם יבוא המשיח ויגאלם:

פסוק כא
ואני זאת בריתי. ר"ל הנה על זאת אכרות ברית עמהם אמר ה' ופירש על מה היא הברית ואמר רוח הנבואה השורה עליך אתה ישראל ודברי התורה אשר שמתי בפיך ללמדם הנה שתי אלה לא יסורו מפיך וגו' כן אמר ה' שלא ימושו מעתה ועד עולם עד סוף כל הדורות: