פסוק א
רוח וגו'. רוח נבואה מה' היתה עלי ר"ל כל התנחומין שאני אומר לא מלבי המה כי אם בדבר ה'
יען. בעבור כי ה' משח אותי לבשר את הענוים ושלחני לעשות תחבושת לנשברי לב ר"ל לנבאות נחמה להמצטערים על איחור הגאולה
לקרוא. לנבואת על שבויי ישראל שיצאו לחפשי
ולאסורים. לנבאות על האסורים בגולה שיפתח מאסרם וילקחו מן הגלות:

פסוק ב
לקרוא. לבשר שיבא מה' שנת רצון לישראל עת נקמה מהאומות
לנחם. נקמת האומות יהיה לתנחומין לאבלי ציון על הצער שסבלו:

פסוק ג
לשום וגו'. לשום דבר לאבלי ציון וחוזר ומפרש מהו ואמר לתת להם פאר במקום האפר שהיו מתפלשין בו בזמן האבל
שמן ששון. כי לפעמים מושחים בשמן לרפאות המכה לכן אמר שמן ששון העשוי להתענג
מעטה תהלה. עטיפת שבח והלול במקום רוח כהה וחשיכה
וקורא להם. כי אם יקרא אותם אילי הצדק כי יהיו גדולים כמעשה הצדק
מטע ה'. אשר ה' נטע אותם להתפאר בהם:

פסוק ד
ובנו חרבות עולם. יבנו הערים החרבות מימות עולם ר"ל מזמן רב
שוממות ראשונים. הערים השוממות מימים ראשונים יקומו וכפל הדבר במ"ש
וחדשו. יבנו מחדש הערים החרבות והשוממות מדור ראשון וכפל הדבר פעמים רבות לחוזק רב:

פסוק ה
ועמדו זרים. העכו"ם הזרים יעמדו וירעו צאנכם ובני נכר יעבדו אתכם בחרישת השדה ועבודת הכרם:

פסוק ו
כהני ה'. נשיאי המקום
יאמר לכם. יהיה נאמר עליכם
ובכבודם תתימרו. אתם תהיו מרוממים בהכבוד שיש עתה אל האומות כי לכם יבוא:

פסוק ז
תחת. במקום הבושת שהיה לכם יהיה לכם משנה פי שנים מהכבוד
וכלימה. ותחת הכלימה שהיה להם בגלות ירונו וישמחו בחלקם הטוב שאתן להם
לכן. בעבור הכלימה שהיה להם מן העכו"ם לזה יירשו בארצם ירושה כפולה ומרובה
שמחת עולם. כי לא יגלו עוד מארצם:

פסוק ח
אוהב משפט. לכן נכון הדבר שיקבלו ישראל את הטובות האלה
שונא גזל בעולה. אפי' בהבאת העולה אני שונא אם בא מגזל וכמ"ש והבאתם גזול וגו' הארצה אותה (מלאכי א) ר"ל הואיל וכן רע עלי מה שגזלו העכו"ם את ישראל ולזה יקבלו גמולם
פעולתם. שכר פעולתם אתן באמת
וברית עולם. ברית המתקיים לעולם אכרות להם:

פסוק ט
ונודע בגוים זרעם. זרע ישראל יהיה ניכר בחשיבות בין העכו"ם
וצאצאיהם. הבנים היוצאים מהם יהיו נודעים בתוך העמים וכפל הדבר במ"ש
כל רואיהם. כל הרואה אותם יכיר בהם אשר הם זרע המבורך מה':

פסוק י
שוש אשיש. אז יאמר ישראל שוש אשיש בתשועת ה' תגל נפשי בעזר אלהי
כי הלבישני וגו'. ר"ל סבב אותי בישע ובצדקה כלבוש המסבב את הגוף וכמעיל המעטף את הלובשו
כחתן. כמו החתן אשר ירומם ויגדיל פאריו וכמו הכלה אשר תתקשט כלי תכשיטיה:

פסוק יא
כי כארץ. כמו הארץ מוציאה צמחה אחר שנרקב ונפסד הגרגיר הזרוע וכמו הגנה המצמחת הדברים הנזרעים בה אחר ההפסד כן יצמיח ה' לישראל צדקה והלול בפרסום נגד העכו"ם אחר שהיו בגלותם מושפלים עד לעפר: