[טו, א]
משא מואב -
נבואה זו על פורענות מואב, ואמר הנביא כי בלילה יבא להם השודד בעודם ישנים שלא יהיו נשמרים ממנו.

ואמר בליל - בדרך הסמיכות אולי יחסר הנסמך, רצה לומר בליל פלוני, או בא סמוך במקום מוכרת כמו: אל חזקיהו בחיל כבד.

ופירוש נדמה - נכרת, ושדד ונדמה מלות שונות והענין אחד ואמר שדד ונדמה ועלה עבר במקום עתיד, בדרך הנבואות.

ער מואב -
הוא עיר מואב ששמה ער, ונסמכה אל מואב, אולי הייתה עיר אחרת ששמה כך.

ותרגומה:

לחית,

ואולי ער היא ערוער כי היא למואב.

וכן תרגם ירושלמי:

מערוער על שפת נחל ארנון - מלחית די על כיף נחלא דארנונא.

ויש מפרשים:

ער כמו עיר,

תרגום יונתן:

ואנון דמיכין,

פירושו בענין דממה, כי כשהאדם ישן הוא דומם.

וקיר -
הוא עיר למואב ששמה קיר, וכן כתוב וארם מקיר, וגלו עם ארם קירה, וזה היה למואב, לפיכך אמר קיר מואב.

ויונתן תרגם:

כרכא דמואב.

[טו, ב]
עלה הבית ודיבון -
עלה מואב אל הבית, והוא בית עכו"ם, ודיבון הוא שם המשגב שהיה שם בית עכו"ם.

הבמות -
וכן היו שם במות לבד בית עכו"ם, וכאשר יבאו האויבים עליהם פתאום, יעלו עליהם לבכי ולבכות שם לפני עכו"ם שלהם ולספוד ולקרוע בגדיהם, כדי שירחם עליהם כמוש אלהיהם לפי דעתם.

על נבו ועל מידבא ייליל -
שכבשו אותם האויבים ויקרחו ראשיהם עליהם ויגדעו זקניהם.

ואמר לשון גדועה על הזקן ולשון קרחה על הראש, כי כן המנהג לתלוש שער הראש על צער הגדול ועל אבל לגדוע הזקן, כלומר לגלח הזקן, כי הזקן המגודל הוא תפארת הפנים ומפני האבל יסירו התפארת.
וכן אמר: מגלחי זקן וקרועי בגדים, ולא אמר הנה מגלחת ואמר גדועה לגנאי.

בכל ראשיו קרחה -
זה לבדו בא בחולם הרי"ש, בלשון רבים.

[טו, ג]
בחצותיו. בשוקים וברחובות, ועל הגגות, כלומר בגלוי יחגרו שק ויילילו ויבכו, וכשמדבר בלשון יחיד הוא על הכלל ובלשון רבים הוא על הפרט.
ופירוש יורד בבכי –
כאילו כל גופו יורד ונתך בבכי, והוא דרך הפלגה מרוב הבכי.

ויונתן תרגם:
יורד מצווחין, מענין אריד בשיחי ואף על פי שאינו משרשו.

[טו, ד]
ותזעק חשבון ואלעלה -
ערי מואב, וכן יהץ והיא יהצה הנזכר בתורה, והיא בגבול מואב, לפיכך אמר ער.

על כן חלוצי מואב -
אותם חלוצי צבא שהיו במואב כשראו כל העם בוכים, גם הם הריעו תרועת הבכי והיללה עמהם ולא שמו לבם להלחם כנגד אויביהם.

נפשו ירעה לו -
ירעה מענין תרועה ואע"פ שאינו משרשו ופירוש נפש מואב ירעה בעבור עצמו, כלומר על הרעה שבאה לו.

[טו, ה]
לבי למואב -
מדבר הנביא על לשון העם שיאמר כל אחד מהם כך ואמר זעקה ללב על דרך משל, מרוב המייתו.

ויונתן תרגם:

בלבהון מואבאי ימרון למערק עד צוער.

בריחיה -
אמר בכנוי הנקבה, לפי שהמשיל מואב לעגלה שלישית, ופירוש עגלה גדולה בת שלשה שנים כי היא הטובה, וכן הייתה מואב מלאה כל טוב כשבא אליה הרעה, ואמר כי הנמלטים ממואב יברחו עד צוער.

ואמר עגלת בתי"ו כמו בה"א, כמו ותועבת לאדם לץ,
אף גילת ורנן,
אל תתני פוגת לך,
והדומים להם שכתבנו בספר מכלל,

ויונתן תרגם:

עגלת תלתות רבתא.

הלוחית -
שם מקום גבוה, אמר כאשר יברחו ילכו הלוך ובכה ויזעקו זעקת שבר הבא עליהם פתאום.

חורונים -
שנים הם חורון העליון וחורון התחתון.

פירוש יעוערו, כמו יעירו, ונכפלה הפ"א.

ויש מפרשים:

שהוא הפוך כמו ירועעו מענין תרועה.

ולפי דעתי שהוא מענין שבר.

ומדברי רבותינו:

נמחקה המגלה ואמרה איני שותה מערערין אותה, פירוש משברין ומכין אותה עד שתשתה, אף על פי שביעוערו לא נכפלה בו כי אם הפ"א בלבד שניהם עניין אחד.

ופירוש יעוערו –
ישברו עצמם בזעקם על שברם ויכו כף אל כף וכף אל ירך, כמנהג הצועקים הבוכים.

[טו, ו]
כי מי נמרים -
נמרים שם נהר או שם מקום בארץ מואב, ואמר משמות יהיו כיון שאין שם יושבים כאילו אין שם מים ואין שם רק ירק ועשב, כי יושבי הארץ מהם נהרגו ומהם ברחו.

[טו, ז]
על כן יתרה עשה -
חסר מלת אשר ומשפטו אשר עשה.
וכן לעם עליה, אשר עליה,
את הדרך ילכו בה אשר ילכו בה,
בעבור זה עשה ה' לי - בעבור זה אשר ה' עשה לי.
ופירש על כן ייליל מואב ויבכה כי יתר ההמון שכבש ופקודתם הכל ישאו האויבים על נחל הערבים.

נחל הערבים -
נחל סמוך לעיר מואב שהיו בו ערבים כמו ערבי נחל, ומה שיוציאו מן העיר ישאו על שפת הנחל ההוא ושם יקבצו הכל ואחר כך יחלקו ביניהם השלל.

ופירוש פקודתם ממונם, נקרא הממון פקודה, לפי שהאדם פקיד ונגיד עליו, וכפל הענין במלות שונות.

[טו, ח]
כי הקיפה -
בכל גבול מואב. סביב יזעקו ויילילו, וכן עד אגלים ובאר אלים, וכן ערי מואב על הגבול, או סמוכות לגבול.

[טו, ט]
כי מי דימון -
דימון שם נהר בערי מואב, ואמר כי מדם החללים מלאו מי הנהר דם.

כי אשית -
מאמר האל אמר אשית על דימון.

נוספות -
שיהיה הדם נוסף על מי הנהר.

ופירוש נוספות –
בלשון נקבות תעלות או גלות מדם נוספות על הנהר, שילכו מזה ומזה לנהר פלגים יבלי דם.

לפלטת מואב אריה -
הפלטים מן האויבים יבא להם אריה שימיתם.

ולשארית אדמה -
כפל עניין במלות שונות.

אדמה -
אדמת מואב.

ויש מפרשים:
אריה נבוכדנצר שהיה נמשל לאריה כמו שאמר: עלה אריה מסבכו, רוצה לומר כי זה החרבן הראשון הוא שיחריבם סנחריב מלך אשור ומה שישאר מהם יחריבם נבוכדנצר,

וכן תרגם יונתן:

מלך במשריתיה יסק.