>

[ב, א]
הדבר -
אחר שאמר הפורענות: אשר חזה על יהודה וירושלם אמר הנחמה: אשר חזה על יהודה וירושלם גם כן.

[ב, ב]
והיה באחרית הימים -
כל מקום שנאמר באחרית הימים הוא ימות המשיח.

הר בית ה' -
זהו הר המוריה שבו נבנה בית המקדש.

בראש ההרים -
שיהא נכון ונשא ונעלה מכל שאר הר וגבעה שכל הגוים יכבדוהו וינשאוהו ויבאו לעבוד בו לשם ה', וזכר הרים לפי שהגוים היו עובדים את אלהיהם על ההרים הרמים.

ונהרו -
וירוצו, ומזה נקרא מקום מרוצת מים הרבים – נהר.

[ב, ג]
והלכו, לכו ונעלה -
כל עם יאמר לחברו -

כי מציון -
זה דברי הנביא לא דברי העמים, כלומר למה יאמרו הגוים לכו ונעלה ויורנו מדרכיו כי מציון תצא תורה ומצוה לכל העמים, והמורה הוא מלך המשיח, ועליו אמר: ושפט.

[ב, ד]
ושפט -
השופט הוא מלך המשיח, וכן ויגד ליעקב - המגיד, ויאמר ליוסף - האומר, והדומים להם, כמו שכתבנו בספר מכלל, אמר כי אם יהיה בין גוי לגוי מלחמה או תביעות ביניהם, יבאו למשפט לפני מלך המשיח שיהא אדון כל העמים והוא יוכיח לכם ויאמר למי שימצא בו העול, ישר המעוות לבעל דינך ומפני זה לא תהיה מלחמה בין עם לעם, כי הוא ישלים ביניהם ולא יצטרכו לכלי מלחמה.

וכתתו –
אותם לעשות מהם כלי לעבודת האדמה.

לאתים -
המר שחופרים בו נקרא את, ודגש תי"ו לאתים מקום הנח אשר במלת את מחרשתו ואת אתו.

למזמרות -
הם הכלים שזומרים בהם הגפנים ושאר אילנו, כמו: וכרמך לא תזמר.

[ב, ה]
בית יעקב -
אלה דברי הנביא לאנשי דורו,

ואמר בית יעקב לפי שאמר למעלה כי לעתיד יאמרו כל העמים לכו ונעלה אמר אתם שאתם חייבים ומצווים מעתה ללכת באור ה' לכו ונלכה באור ה'.

ואור ה' - הוא התורה והמצות.

ומלת לכו פירשנו למעלה שהוא עניין זרוז.

ויונתן תרגם:

ויימרון וגו',

ואמר ונלכה נשתתף הנביא עמהם כמו שפירשנו בפסוק: לולי ה' צבאות.

[ב, ו]
כי נטשתה -
כנוי ונטשתה כנגד האל, אמר אתה האל שנטשתה עמך בית יעקב, עתה הדין עמך כי הם מלאו מקדם.

ויונתן פירשו:

כנגד ישראל, ארי שבקתון דחלא תקיפא דהוה פריק לכון דבית יעקב,
ופירוש

עמך - לפי דעתו אתה שהיית עושה מעשה עמך.

כמו שאמרו רבותי' ז"ל:

בעושה מעשה עמך ואז היית גואל אותם מכל צרה ועתה נטשת אותו.

כי מלאו מקדם -
פירוש מלאו כשפים יותר מבני קדם, וידוע היה זה ביניהם, כי בני קדם היו מכשפים ומעננים.
וכן פלשתים היו יותר מעננים מבני קדם וישראל כהם.

ועננים -
שם תאר, וכן בני עננה.
ונקראו ארם בני קדם לפי שהם למזרח ארץ ישראל, והם למדו מעשים רעים מאשר לפניהם ומאשר לאחריהם, וכן ארם מקדם ופלשתים מאחור.

ובילדי נכרים ישפיקו -
עוזבים תורת ה' ומתעסקים בספרי הכשופים והנחושים ומספיקים בהם, והם אומרים דיינו באלה הספרים, והם ספרים נולדים להם מקרוב, כמו שאמרו משה רבינו עליו השלום: חדשים מקרוב באו שלמדו אותם מהאומות שהם העכו"ם והתורה שלמדו אותה מקדם ונצטוו בה, הם ואבותיהם מכמה שנים עזבו אותה.

ויונתן תרגם:

כי מלאו מקדם - ארי אתמליאת וגו',

ר"ל כמו שהיתה בימי הכנענים.

ותרגם:

ובילדי נכרים ישפיקו - ובנמוסי עממיא אזלין.

[ב, ז]
ותמלא ארצו -
ארצו של זה העם שזכר, כי נטשת עמך, אמר כאשר נתמלאה ארצו כסף וזהב וסוסים, עד שאין סוף לאוצרותיו ולמרכבותיו.
או נמלאה ארצו אלילים, כמו שאמר: וישמן ישורון ויבעט.
ואמר: וכסף הרביתי להם וזהב עשו לבעל, וזה היה בימי שלמה שהיתה ארץ ישראל מלאה כסף וזהב, כמו שכתוב: ויתן שלמה את הכסף בירושלם כאבנים, וכן זהב לרוב, שהיו מביאין לו מאופיר וממלכת שבא ומכל המלכים, וסוסים כמו שכתוב: ויהי לו ארבעים אלף ארוות סוסים, ובימות שלמה החלו לעשותם ולעבוד להם ואף בחייו החלו לעשות כמו שכתוב.

ופירוש ואין קצה - ואין סוף, כלומר אין סוף למספרם, והוא דרך הפלגה.

[ב, ח]
ותמלא -
פירשנוהו.

[ב, ט]
וישח אדם וישפל איש -
כפל הענין במלות שונות.

ויש מפרשים:

אדם - הקטנים, איש – הגדולים.

וישח וישפל -
בוי"ו פתוחה עבר במקום עתיד כמנהג הלשון, וברוב דברי הנבואה, אמר עוד יבא זמן שישפלו בני אדם ולא יגבהו ברוב כסף וזהב וברוב סוסים, וזה יהיה בימות המשיח, שיתקבצו כל הגוים להלחם בירושלם ואז יראו כי לא יועילו להם לא כספם וזהבם ולא גבורתם ולא הרבות עמים, ואז תשפל גבהותם וישח גאונם.

ואל תשא -
תי"ו תשא כנגד האל, אמר לא תשא ולא תסלח להם, מה שהרעו לישראל אלא תענישם בפעם ההיא, על כל מה שעשו.

[ב, י]
בא בצור -
ואז יאמר איש לאחיו: בא בצור.

בעפר -
במחלות עפר.

[ב, יא]
עיני גבהות אדם -
לפי שגבהות האדם נראה בעינים, לפיכך סמך עיני אל גבהות.
וכן אמר: עינים רמות, רום עינים:

שפל -
בשקל כי חפץ בבת יעקב, והוא עבר במקום עתיד, כמו ישפל, וטעמו לגבהות, כמו ושח גבהות אדם, או טעמו לעיני, כמו ועיני גבוהים תשפלנה.

ואמר שפל - על כל אחד ואחד, ונמצא עין בלשון זכר, שבעה עינים, עיניך לנוכח יביטו, עיני ה' המה משוטטים.

ונשגב ה' לבדו -
כמו שאמר: והיה ה' למלך על כל הארץ.

[ב, יב]
כי יום -
טעם למה שאמר ונשגב, אמר כי יום לה' צבאות כי כל גאה ורם ונשא ישפל ואותו היום יהיה לה', כי הכל יכירו במלכותו, ושפל כמו: וישפל.

[ב, יג]
ועל כל ארזי -
ארזי ואלוני משל על מלכי העכו"ם,

וזכר ארזים ואלונים כי הם הגדולים מכל העצים.
וכן: אשר כגובה ארזים גבהו, וחסון הוא כאלונים.

ותרגם יונתן:

על כל מלכי עממיא וגומר:

[ב, יד]
ועל כל ההרים -
זכר הדברים אשר יתגאה האדם בהם וכל הגאות ישפל ביום ההוא, כי האל יגבה על כולם ויודו לו גבהותו וישפלו לפניו, והדברים שיתגאה אדם בהם על בני אדם, הם ההרים הרמים והגבעות הנשאות שיהיה נשגב בהם מפני אויביו, ויעשה הוא בהם והם לא יעשו בו, וכן מי שיש לו במישור מגדל גבוה או חומות העיר בצורה, וכן מתגאה האדם בעושר וברוב נכסים גדולים הבאים לאדם דרך סחורת הים ברוב, ועל כן אמר -

[ב, טז]
ועל כל אניות תרשיש -
וזכר תרשיש כי היא חוף אניות.

ויונתן תרגם:

ועל כל דיתבין בניסיימא,

ויתגאה אדם גם כן בדירות גדולות ונאות ומצויירות.

ועל כל שכיות החמדה -
פירוש שכיות ציורים, כמו איש בחדרי משכיתו.

ותרגם יונתן:

ועל כל ברניות שופרא.

[ב, יז]
ושח -
מפורש הוא.

[ב, יח]
והאלילים -
אף על פי שהאלילים כבר פסקו מרוב האומות היום.
עוד יש בקצה המזרח עובדי אלילים ועוד יחשבו גם הם עכו"ם שהם משתחוים ועובדים לצלם, ואז בימות המשיח כל האלילים יכרתו עד גמירא, לפיכך אמר: כליל וכן כליל תקטר.

ופירוש יחלוף - יכרית, כלומר האל יכרית אותם כלם, וכן בענין כריתה אם יחלוף ויסגיר וחלפה רקתו.

[ב, יט]
ובאו במערות צרים -
מערות לא נשתנה בסמיכות, יאמר עכו"ם יתחבאו במערות ובמחלות, כי יחשבו להנצל שם.

לערוץ הארץ -
כתרגומו:

למתבר רשיעי ארעא.

[ב, כ]
ביום ההוא -
בימות המשיח כשיעשה האל משפט ברשעים.

אלילי כספו ואלילי זהבו -
כמו שפירשנו, כי עוד היום בקצה ארץ המזרח עובדים אלילי כסף וזהב, וכן בצורות של כסף ושל זהב.

לחפר פירות -
טעם הלמ"ד למלת ישליך שזכר, כלומר אל החפירות ואל חורי העטלפים שם ישליכו האלילים.

ויונתן פירש:
טעם הלמ"ד למלת להשתחות הסמוך לה.

שתרגם:

למיסגד לטעותא ולצלמניא,

תרגם:

ולעטלפים - ולצלמניא,

כי יש עובדים צורות עטלף, ולפירושו גם כן יהיה לחפור פירות, פירוש כמו מלה אחת, אף על פי שהוא שתי מלות, ומפרשים אותו עוף שמנקר הפירות.

ויש מפרשים:

שרץ שחופר בארץ חפירות והיו עובדים צורתו, ולפיכך יהיה פירושו לחפר פירות פירוש שתי מלות, ויהיה פירוש פירות חפירות.

ודומה לו בדברי רבותינו:

פירא דשפולי,

שפירושו חפירה שמשליכים שם גרעיני התמרים.

ואמר שישליך האדם האלילים למקומות שיחפרו החפירות להסתר שם, וישליכו האלילים שם דרך בזיון, כי לא הועילו להם ואם ינצלו ישברום, להיות כסף וזהב לא צלמים.

[ב, כא]
לבא בנקרת הצורים -
ר"ל יברחו להיכנס במערות הצורים, ונקראו המערות נקרות.
וכן: ושמתיך בנקרת הצור, לפי שמנקרים בצורים ועושים שם מערות.

ובסעיפי הסלעים -
ויבאו גם כן להשגב בשיני הסלעים הגבוהים, ודמה שן הסלע לסעיף האילן הגבוה.
וכן: בסעיף סלע עיטם.

[ב, כב]
חדלו לכם -
אז יאמר כל אחד לחבירו חדלו לכם מן האדם כי יהיה פחד ה' על כל העולם, ויאמר איש לאחיו: לא יהיה עוד מורא בשר ודם עליכם אלא מורא האל לבדו, כי האדם כאין נחשב, כי במעט רגע ימות כי הנשמה באפו, כלומר קרוב לצאת.

ואמר באפו –
כי רוח החיים תלוי באף, כי דרך נקבי האף יצא החום הטבעי אשר בלב תמיד, וכן יכנס אליו דרך נקבי האף קרירות האויר ובזה חיי האדם, כמו שידוע בחכמת הטבע, אם כן שחייו קצרים במה נחשב הוא, ואיך יתכן לבטוח עליו או לירא ממנו?!