[כב, א]
משא גיא חזיון -
נבואה זו נאמרה על ירושלים, וקראם גיא חזיון לפי שהיא מקום הנבואה, ומה שקראם גיא והיא הר לכנותה לרעה, לפי שהפילוה יושביה לרעתם והשיבוה מהר אל בקעה ואינה ראויה שתקרא עתה הר אלא גיא.

מה לך אפוא כי עלית כלך לגגות -
דרך בני העיר לעלות לגגות ולמגדלים בעת שיבאו להם האויבים ויכנסו בעיר בחזקה, יעלו לגגם להשגב בהם, או להלחם בהם אל נפשותם אם יוכלו, אמר הנביא כנגד ירושלים, מה לך והלא היית אתמול תשואות מלאה עיר הומיה, מה לך עתה שנאספת אל הבתים ועלית אל הגגות, מפני מה היה זה?
מפני עונך.

[כב, ב]
תשאות מלאה -
הארץ, תשאות פירוש קול המון העיר מרוב העם אשר בתוכה.
וכן תשאות חן חן לה.

חלליך לא חללי חרב -
כי לא יצאו חוץ לעיר להלחם עם אויביהם אלא נאספו אל העיר ומתו בתוכה ברעב, והנה אינם חללי חרב אלא חללי רעב.

[כב, ג]
כל קציניך נדדו -
קציניך וראשיך שנדדו וברחו.

מקשת אסרו -
כלומר רובי קשת שרדפו אחריהם השיגום ואסרו אותם והם צדקיהו ושריו שברחו ויצאו מירושלים לילה, ורדפו אחריהם הכשדים ותפשום.

כל נמצאיך -
פירוש כל הנמצאים בתוך העיר אסרו, וכן אשר מרחוק ברחו שחשבו להמלט, אסרו גם כן.

[כב, ד]
על כן אמרתי -
דברי הנביא אמר כנגד המנחמים.

שעו מני -
כלומר הרפו ממני אל תנחמוני, כי אמרר נפשי בבכי שאבכה.

אל תאיצו לנחמני -
כפל עניין במלות שונות אמר, אל תדחקו לנחמני על שד בת עמי, כי רב הוא מלהנחם עליו.

[כב, ה]
כי יום מהומה -
ענין שבר, כמו: והמם מהומה גדולה.

מבוסה -
ענין הרמיסה והגאול, כמו כפגר מובס, בוסס כטיט חוצות.

מבוכה -
ענין בלבול, כמו: נבוכים הם בארץ.

מקרקר קיר -
הורס הקיר כמו משרש עוקר השורש, ומה שאמר קיר תוספת ביאור, כי די לו במקרקר, וכן לצבא צבא, ותשרש שרשיה, ויקסמו קסמים.

וענין מקרקר קיר - שהרסו הכשדים חומת ירושלים, כמו שכתוב ותבקע העיר.
ואומר וינתצו את חומת ירושלים.

ושוע אל ההר -
היוצאים מן העיר הולכים וצועקים מהר אל הר ומגבעה אל גבעה.

ויונתן תרגם:

מבלשין בתיא מקפין מגדליא ברישי טוריא.

[כב, ו]
ועילם -
פירוש בני עילם.

נשאו אשפה -
בחצים וקשת להלחם על ירושלם, וכן קיר והיא עיר למלך אשור, כמו שאמר: ויגלהו קירה, וכן בני קיר גלו המגינים לבא למלחמה על ירושלים.

ערה -
ענין גלוי, כמו את מקורה הערה.
ויש לפרש: קיר כמשמעו כותל, וערה עניין דבוק.

וכן בדברי רבותינו ז"ל:

מעורה בטרפשים, פירוש דבוקה.

ופירוש הפסוק עילם נשא אשפה - לירות החצים אל ירושלם, וכן דבק אל החומה המגינים לחתור החומה תחתיה להפילה,

וכן תרגם יונתן:

ועל שוריא דבקו תריסין.

ברכב אדם פרשים -
תרגם יונתן:

ברתך אנש ועמיה זוג פרשין.

[כב, ז]
ויהי מבחר עמקיך -
אומר כנגד ירושלם מבחר ארצך ימלא ברכבי האויבים.

ואמר עמקיך –
כי הרכב לא ילך בהרים אלא בעמקים.

שות שתו -
שמו פניהם לשערי ירושלים להלחם.

ויש מפרשים:
נלחמו, וכן ופה ישית בגאון גליך ילחם.

ויונתן תרגם:

עמקיך - משרייך,
ושות שתו - ממנן על תרען,

וכן וישימו על העיר, ר"ל הפרשים שמו עסקם וכלי מפצם לכבוש העיר.

שות שתו -
שמו כלי המצור אל השער.

[כב, ח]
ויגל את מסך יהודה -
גלה האויב את מסך יהודה שהיו סבורים שהיו מסוככין שלא תבא עליהם רעת האויב מפני בית המקדש שהיה בנחלתם, והנה בא האויב בעונותם וגלה המסך שלהם.

ותבט -
אומר כנגד עם ירושלם או כנגד המלך, אמר כשראית האויב שבא עליך הבטת אל נשק בית יער הלבנון שנתן שם שלמה מגינים ונתת עיניך בהם להביאם אל ירושלם, כלומר הכינות עצמך למלחמה ולא לתשובה ומעשים טובים, כלומר הבטחתך הייתה אל הנשק ולא אל האל, כמו שאמר: ולא הבטתם אל עושיה.

ויונתן תרגם:

אל נשק בית יער - על זיין בית גנזי מקדשא.

[כב, ט]
ואת בקיעי עיר דוד ראיתם -
פרצות שהיו בחומות עיר דוד היא ציון ועשיתם הכנה לבנות אותם פרצות.

ותקבצו את מי הברכה התחתונה -
מי הברכה שהיו מתפזרים ממנה ולחוץ קבצתם אותם לתוכה להיות המים מזומנים לעשות בהם חמר לבנין הפרצות.
ובריכה - היא חריץ בנוי באבנים מתקבצים בה מי גשמים.

[כב, י]
ואת בתי -
הנה הכינותם המים, וכן הכינותם האבנים שספרתם הבתים ומי שהיה לו בית יתר, נתצתם אותו לבנות פרצות החומה מאותם האבנים.

ותתצו -
תי"ו השרש רפה ומשפטה להדגש כי שרשו נתץ.

לבצר -
ענינו לחזק מן ערים בצורות.

[כב, יא]
ומקוה -
בקמץ בשקל משרת, עוד עשיתם הכנה למים בין שתי החומות סמוך למי הברכה הישנה עשיתם שם חריץ שיקוו בו מי גשמים, כל אלה ההכנות עשיתם מפני האויב כדי להציל ירושלם מידו.

ולא הבטתם אל עושיה -
ולא הבטתם אל הבורא אשר עשה אותה ותקנה עד הנה ושמר מיד האויב לא הבטתם לשוב אליו וללכת בדרכיו, כי הוא היה מציל אתכם אם שבתם אליו יותר מכל ההכנות שעשיתם.

ויוצרה מרחוק לא ראיתם -
מי שיצר לירושלם זמן רב ורחוק להשרות שכינתו בה ובחר אותה מכל הארצות, לא ראיתם אותו לשוב אליו.

ובדרש:

ויוצרם מרחוק לא ראיתם, מי שברא אותה קודם שנברא העולם, כמו שאמרו רבותינו ז"ל: ז' דברים נבראו קודם שנברא העולם ואלו הן:
גן עדן,
ותורה,
וצדיקים,
וישראל,
וכסא הכבוד,
וירושלים,
ומשיח בן דוד,

ואין משמעות הדרש הזה כמו שמבינים אותו המון התלמידים, אלא פירוש שעמדו בכח להבראות קודם שנברא העולם, לפי שהדברים האלה הם תכלית בריאת העולם.

[כב, יב]
ויקרא -
קרא ה' על ידי הנביאים נבואה זו טרם היות הפורענות, כדי שיבכו ויספדו ויקרחו ויחגרו שק וישובו בתשובה שלמה לפני האל יתברך, וינחם על הרעה והם לא עשו כן אלא והנה ששון ושמחה.

[כב, יג]
והנה ששון ושמחה -
לא דאגו ולא פחדו לדברי האל אלא לעגו ושמחו, ואמרו הואיל וסופנו למות, מעתה נעשה ששון ושמחה ונהרג בקר ונשחוט צאן ונאכל בשר ונשתה יין, כי מחר נמות ונשמח בעודנו בחיים וכל זה ללעג ולשחוק לדברי האל וזהו חלול ה'.

[כב, יד]
ונגלה -
מה שהם אומרים נגלה באזני וידוע לפני, אני ה' צבאות, לפיכך אני נשבע.

אם יכופר העון הזה לכם עד תמותון -
כי קשה עון זה הדבר מהעונות שקדמו לכם ולא יכופר העון הזה בגלות אלא עד תמותון, אבל המיתה שתמותו בחרב, אותה תכפר עליכם.

ויונתן תרגם:

עד תמותון - מותא תנינא,

ר"ל מיתת הנפש בעולם הבא,

ותרגם:

ונגלה באזני - אמר נביא באודני הויתי שמע כד אתגזר דא מן קדם ה'.

ואמרו רז"ל:

כל מי שיש בידו חלול השם, אין כח בתשובה לתלות וביום הכפורים לכפר ולא ביסורין למרק, אלא כולן תולין ומיתה ממרקת, שנאמר: אם יכופר העון הזה לכם עד תמותון:

[כב, טו]
כה אמר ה', הסוכן -
פירוש אוצר מן ערי מסכנות לפרעה,

וכן תרגם יונתן:

פרנסא,

ושבנא היה פקיד ואוצר בבית המלך חזקיהו ונטה דעתו אל מלך אשור להסגיר לו העיר וקשר קשר עם קצת אנשי העיר, ועליו נאמר: ולא תאמרו קשר לכל אשר יאמר העם הזה קשר כמו שפירשנו במקומו.

על שבנא -
כמו אל שבנא, וכן ותתפלל על ה' כמו אל ה':

ואשר על הבית -
ר"ל שממונה על בית המלך.

[כב, טז]
מה לך פה -
כאלו אמר ואמרת אליו מה לך פה שהרי אמר לו לך בא אל הסוכן הזה.

וכן תרגם יונתן:

ותימר ליה מה לך כא,

ונראה כי שבנא לא היה מבני ירושלם אלא שבא לגור שם ונעשה פקיד בבית המלך.

ובדרש:

כי מעיר ששמה סכני היה, לפיכך קראו סוכן ובא לו לירושלם ולפי שלא היה מתושבי העיר ונשאו לבו לקשור קשר להסגיר העיר למלך אשור, אמר לו: מה לך פה - מה עסק יש לך בעיר הזאת ואינה ארץ מולדתך, ומי לך פה - אי זה אח או קרוב יש לך בעיר שאתם עושה דברים כאלה בעיר?!

כי חצבת לך פה קבר -
אתה מדמה בעצמך כאלו חצבת לך פה קבר שאתה בוטח שתמות כאן, לא יהיה זה אלא הנה ה' מטלטלך.

חצבי מרום קברו -
ואתה כמי שחוצב במקום גבוה קברו שלא יפחד שיורידוהו משם, וכמו שחקק משכנו בסלע שאתה בוטח שתהיה לעולם בעיר הזאת בשררה שאתה בה היום, שלא יהיה אדם שיורידך ממנה, לפיכך קשרת עם מלך אשור, לא יהיה זה כי אחר יבא תחתך שיורידך מן שררתך, כמו שאמר וקראתי לעבדי לאליקים בן חלקיהו.

ויונתן תרגם:

קבר קברו - אתר אתריה.

ורז"ל פירשו:

חצבי מרום קברו - שחצב לו קבר בקברי בית דוד, לפיכך אמר: מה לך פה ומי לך פה מי קבור כאן ממשפחות אבותיך.

ויו"ד חצבי חקקי נוספת על הפעל כיו"ד היושבי בשמים והיא דרך צחות.

[כב, יז]
הנה ה' מטלטלך טלטלה גבר -
פירש אדוני אבי ז"ל:
טלטול גדול וכבוד, וגבר שם תאר לטלטול וה"א טלטלה נוספת ואינה לנקבה.

ורז"ל פירשו:

טלטלת איש ואמרו: טלטולא דגברא קשה מדאתתא, וזה לפי שהאשה תמצא יותר מרחמים בגלותה מן האיש, כלומר תגלה למקום שלא תמצא מרחמים.

וכן תרגם יונתן:

טלטול דגברא,

ולפי דעתי כי מלת גבר הוא לשון קריאה, כלומר אתה הגבר הנה ה' מטלטלך טלטלה, וקראו גבר, לפי שהיה מתגאה ומתגבר.

ובדרש:

טלטלה גבר כהדין תרנגולא דמטלטל מאתר לאתר.

ועטך עטה -
כמו שאומר צנף יצנפך צנפה כדור כמו שאדם עוטה הבגד, וצונפו וכורכו כמו כדור ומשליכו למקום רחוק.

ויש שמפרשו:

ענין עיט,

כלומר מפריחך אבל אינו משרשו.

ובדברי רז"ל:

עטך - מלמד שפרחה בו צרעת כמו על שפם יעטה.

ויונתן תרגם:

ותחפינך בהתא,

פירוש תכסך בושה, כמו האדם המתבייש שמכסה פניו.

[כב, יח]
צנוף -
צנוף מקור צנפה שם, ופירושו כמה שפירשנו.

ועטך עטה -
כמו שכורך אדם המצנפת ומשליכה למקום רחוק.
ואמר עוד: כדור אל ארץ רחבת ידים - כמו שמשליך אדם הכדור בארץ רחבת ידים שאין שם גדר או דבר מעכבו, שהוא מתגלגל והולך עד שימצא דבר שיעכבנו, וכדור הוא הנקרא פלוט"א והכ"ף שרש, וכן במשנה הכדור והאמום ותחסר ממנו במקום הזה כ"ף הדמיון, יצנופך ככדור, וכן: לב שמח ייטיב גהה כגהה וגו'.

שמה תמות -
לא כמו שחשבת שחצבת לך פה קבר.

ושמה מרכבות כבודך קלון בית אדונך -
פי' אדוני אבי ז"ל:

שמה - באותו מקום שתהיה שם מטולטל תרכב מרכבה שתחשב אותה לנפשך לכבוד גדול ובכאן היה לך בה קלון אם תרכב אותה, אך שם תהיה מכובד בה, כלומר הכבוד שיש לך בעיר הזאת יהפך שם לקלון לך.

ורבותינו פירשו:

בקש קלון בית אדוניו נהפך כבודו לקלון, כי כשיצא למלך אשור שאלו אותו איה העם שקשרת עמהם?
אמר להם: חזרו בהם נקבוהו בעקביו וקשרוהו בזנבות סוסיהם והיו מגררין אותו על הקוצים ועל הברקנים, וזהו מרכבות כבודך - המרכבות שהיית חושב שיתנו לך מרכבות לכבוד, נתנו אותם לך לקלון שקשרו אותך בזנבי סוסיהן.

ויונתן תרגם:

תמן תמות וגו'.

והדפתיך -
אמר והדפתיך כאלו האל מדבר.

ואמר יהרסך –
דבר הנביא על האל, וכן מנהג לשון הקדש במקומות רבים, כמו שמעו עמים כלם, כולם תשובו ובאו נא, לכלם ולסרניכם, והדומים להם, והמצב והמעמד הוא הפקידות שהיה בה.

[כב, כ]
והיה ביום ההוא -
ביום שתגלה ממקומך זה, אתן במקומך אליקים בן חלקיהו.

ופירוש ביום –
בזמן ההוא, כמו והיה ביום ההוא שרש ישי אשר עומד לנס והדומים לו פירושם בזמן ההוא.

ופירוש וקראתי שיתן בלב חזקיהו למנות פקיד אליקים במקום שבנא, וכאלו האל יקראהו שיבא ויקח הפקידות.

ויונתן תרגם:

וקראתי - וארבי,

כלומר אגדלהו ואמנהו על בית דוד.

וכן תרגם אנקלוס:

ראה קראתי בשם - חזי דרביתי בשום,

וטוב הוא פירושו.
וכן שלישים וקרואים, ר"ל גדולים.
וכן: קרואי עדה גדולי העדה שהם נקראים לכל עצה.

והנה מצאנו בספר מלכים ובספר זה, כי אליקים היה על הבית ושבנא היה סופר, כמו שאמר ויצא אליו אליקים אשר על הבית שבנא הסופר וזה היה כשבא סנחריב לירושלם, ואפשר כי קודם לכן מרד והיו דבריו עם מלך אשור והיה מכסה עצמו והאל גלהו על ידי הנביא ואמר לו: לך בא אל הסוכן הזה, והנביא אמר לחזקיהו והורידהו מגדולתו ושם תחתיו אליקים וכשבא סנחריב לירושלם היה אליקים על הבית ושבנא נשאר סופר, ואף על פי כן היה שבנא מכסה עצמו וקרע בגדיו על דברי רבשקה כמו האחרים, כאילו היה הדבר קשה בעיניו.

[כב, כא]
והלבשתיו כתנתך ואבנטך -
דרך משל, כי הכתנת מלבוש הוד ותפארת לגדולה והאבנט היא חגורה על המתנים, והוא משל לחוזק שלא ימעד מגדולתו.

והיה לאב -
ליועץ נאמן ולמנהיג טוב, כמו וישימני לאב לפרעה - יועץ ומנהיג מדינתו.

[כב, כב]
ונתתי מפתח -
דרך משל, כי הוא יהיה יועץ של מלך יהודה ועל פיו יעשה לסגור ולפתוח, ואמר על שכמו והמפתח לא ישא אדם אותו על שכמו אמר הענין בשני משלים:
אמר: מפתח - כי בידו יהיה עניין בית המלכות לפתוח ולנעול,
ואמר: על שכמו - שהוא כמו משא שישא אדם על שכמו, ר"ל כי הוא ישא ויסבול ויכלכל דברי המלכות.
ואפשר שהיה אליקים בן חלקיהו כוהן ומצאנו חלקיהו ביחס ד"ה ושלום הוליד את חלקיה וחלקיה הוליד את עזריהו, ועזריהו זה אפשר שהוא אליקים ושני שמות היו לו ומצאנו עזריה שהיה נגיד בית האלהים בימי חזקיהו.

[כב, כג]
ותקעתיו יתד במקום נאמן -
הוסיף עוד למשול משל על הגדולה ועל השררה שתהיה לו, עד שיהיה לכבוד לכל בני משפחתו וכלם יהיו נתלים בו כמו הקטן שהוא נתלה בגדול ונסמך עליו, והמשילו ליתד, שהיא תקועה במקום נאמן - חזק וקיים שהיא ראויה לתלות בה כל דבר, ולא יראו שתשבר ותזוז ממקומה.

[כב, כד]
ותלו עליו -
לפי שהיתד תולין עליה אמר דרך משל, כי כל בני משפחתו יהיו מתכבדים בו ונתלים עליו, ופירש הצאצאים והצפיעות - הבנים והבנות.

ותרגם יונתן:

בניא ובני בניא.

כל כלי הקטן -
אמר אפילו הקטנים יהיו מתכבדים ומתפארים בו, כי כל כך תהיה גדולתו מפורסמת.

ואמר כלי דרך משל, לפי שהמשילו ליתד יהיו תולין עליה גדולים וקטנים לפי חזקה של יתד, ופירוש כלי קטן - כלי התשמיש הקטן, כי מכל התשמישים תולין על היתד, לפיכך אמר מכלי האגנות עד כל כלי הנבלים.
וסמוכות כלי האגנות וכלי הנבלים, לפי שהאגנות יש בהם גדולות וקטנות ומוכנות לתשמישים משונים זה מזה, וכן הנבלים יש בהם זה משונה מזה ביתדותיו או במיתריו וכלם יקראו נבלים.

ותרגם יונתן:

כלי הקטן - מרברביא ועד דעדקיא,

ותרגם:

מכלי האגנות עד כל כלי הנבלים - מכהניא לבושי אפודא ועד בני לוי אחדי נבליא.

[כב, כה]
ביום ההוא -
היתד התקועה במקום נאמן, וזה משל על שבנא שהיה סבור שיהיה בכבודו קיים עד יום מותו כמו שאמר חוצבי מרום קברו ונכרת המשא אשר עליה כמו היתד כשתשבר ותפול ישתברו ויפלו ויכרתו הכלים התלוים והנשואים עליה שיפלו עמה, כן כשישבר שבנא תשבר משפחתו וכל סיעתו.