[כג, א]
משא צור -
נתנבא על צור שתחרב והיתה עיר סחורה, כמו שאומר, לפיכך קרא כנגד תרשיש שהיא על הים והיא הייתה עיר סחורה ג"כ והיו באות הספינות תמיד מתרשיש לצור, לפיכך אמר הלילו אניות תרשיש, כלומר ספדו כי אין לכם מקום שתלכו שם שצור תחרב, וזהו שאמר שדד מבית מבוא, שדד בתיכם ומקומכם שהיה באכם שם, עתה שדד מבא שם כל סוחר.

ופירוש מבית –
מהיות בית ומקום וכן והשבתיך מזונה - מהיות זונה, וימאסך ממלך - מהיות מלך, ויסירה מגבירה - מהיות גבירה.

מארץ כתים נגלה למו -
תרגם יונתן:
מארעא כתאי אתי עליהון, ואנו רואים כי נבוכדנצר החריבה כמו שמפורש ביחזקאל, וכתים הם מבני יון, אם כן איך אמר מארץ כתים נגלה?!

ופירש אדוני אבי ז"ל:

כי כתים היו סוחרים הולכים לבבל ואמרו להם שיבאו לצור ויוכלו לתפוש אותם והם יעזרום ויבאו להם דרך הים.

[כג, ב]
דמו יושבי אי -
היושבים באיים אשר על הים שהם סוחרים והולכים באניות עתה דמו, כלומר שתקו והעצבו כי עיר סחורתכם נחרבה.

ויונתן תרגם:

דמו אתברו,

וצידון היה על הים גם כן.

סוחר צידון עובר ים מלאוך -
לשון יחיד דרך כלל, כמו: ויהי לי שור וחמור, כי אם הסוס אסור והחמור אסור, כה תאמרו לאיש יבש גלעד, והדומים להם.

מלאוך -
כנגד צור. ופירושו מלאו אותך בסחורה, ומלאוך קל הלמ"ד וראוי להדגש כי הוא מהדגוש.

[כג, ג]
ובמים רבים -
הפסוק כמו הפוך, אמר וזרע שיחור שהוא במים וקציר יאור הוא תבואת צור, כלומר כי ממצרים היה בא לה צרכה מתבואה, לפי שמצרים רבת תבואות כי לא תצטרך לגשמים, כי הנהר שנקרא שיחור משקה את הארץ ההיא, וזהו שאמר במים רבים.

ותהי סחר גויים -
צור הייתה סחורת גוים, כי כולם היו סוחרים בה.

[כג, ד]
בושי צידון -
כיון שנחרב מקום סחורתך בושי והכלמי, כי הנה אמר ים והיא צר לפי שהיתה סחורתה דרך ים והיא הייתה מעוז הים, כלומר מעוז כל הערים שהם לחוף הים, אמר כשראתה בחורבנה הנני היום כאלו לא חליתי ולא ילדתי ולא גדלתי בחורים ולא רוממתי בתולות, כי אני היום חרבה ושכולה והוא דרך משל להמשיל העיר, כאשה חלה ויולדת בנים ומגדלת אותם ומרוממת אותם, וכן אמר כי חלה גם ילדה ציון את בניה.

ויונתן תרגם:

כי אמר ים ארי אמר מערבאה די יתיב בתקוף ימא,

ותרגם:

לא חליתי ולא ילדתי - לוי לא מרעית ולא אעדיתי ולא רביתי עולמין פנקית בתולן,

כלומר הלואי שלא היה לי כל הכבוד, כי מה יועיל אחר שסופו להיות חרבה.

[כג, ה]
כאשר שמע למצרים -
כאשר ישמעו מצרים חרבן צר יפחדו ויחילו בעבור עצמם, כמו שחלו יושבי צר כששמעו כי נבוכדנצר בא עליהם להלחם, כי קודם החריב נבוכדנצר צור ואחר כך החריב מצרים כמו שמפורש בספר יחזקאל.

[כג, ו]
עברו תרשישה -
אמר כנגד הסוחרים אשר בצור עברו לכם תרשישה, כי צור תחרב ותרשיש גם כן על הים והיו סוחרים באים אליה, אבל לא כמו אל צור, ועתה אין לכם עוד מסחר אל צור ועברו לכם תרשישה.

הלילו יושבי אי -
יושבי איי הים הלילו כי חרבה עיר סחורתכם.

ולדעת יונתן אומר כנגד אנשי העיר,
שתרגם:

עברו גלו למדינת ימא.

[כג, ז]
הזאת לכם -
אמר כנגד אנשי העיר הזאת חשבתם שתהיה לכם צור שהיתה עליזה מרוב כבודה, והיתה מימי קדם ועתה יובילוה רגליה לגור מרחוק, כלומר לגלות מארצם ולגור בארץ שהיא מרחוק.

ואמר רגליה - כלומר כי על כרחה יוליכוה רגליה ללכת בגלות, זוהי על דרך שאמר:

רגלוהי דבר אינש אינון ערבין ביה לאתר דמתבעי תמן מובילים יתיה, וקדמתה,

שם כמו שקדמת שלף יבש, והה"א לנקבה והיא במפיק, כלומר קדמת העיר היא מימי קדם.

ויונתן תרגם:

מיומי קדם מלקדמין וגו'.

[כג, ח]
מי יעץ -
מי היה יועץ להחריב צור שתקום עצתו, לולי כי האל יתברך יעץ ועצתו תקום, כי צור הייתה עיר גדולה ומעטירה, כלומר נותנת עטרה למלכה ולעמה מרוב עשרם וכבודה, ולמי היה עולה בלב להחריבה, כי סוחריה היו שרים, היו נחשבים כמו שרים, וכנעניה כמו נכבדי ארץ והענין כפול במלות שונות.

כנעניה -
פירוש סוחריה, וכן כנען בידו מאזני מרמה, אלא שהוא משקל אחר.

ויונתן תרגם:

שלטונאה.

[כג, ט]
ה' צבאות יעצה לחלל גאון כל צבי להקל כל נכבדי ארץ -
כפל עניין במלות שונות, ופירוש הפסוק השם צבאות יעץ זאת לפי שהיתה מתגאה ברוב עשרה והיתה נותנת העטרה לעצמה ולא לאל, לפיכך ציווה להחריבה.

לחלל גאון כל צבי -
כלומר כל ארץ צבי וחפץ ישפיל גאונם ויחולל כשיראו חרבן צור, יעשו קל וחומר בעצמם ויהיו בעיניהם נקלים ומחוללים.

[כג, י]
עברי ארצך -
מהרה וגלו משם.

כיאור -
יש מפרשים:

כיאור מצרים שיוצא ממקומו ומתפשט, כן תצאי ממקומך אנה ואנה, או יהיה פירושו כמו היאור שעובר במהרה, ועל הדרך הזה המשיל במקום אחר, כי יבא כנהר צר ואנה תעברי לבת תרשיש, כלומר לעדת תרשיש, כמו בת ציון, ותרשיש גם כן על הים סמוך לצור, ואומר שתעבור אל תרשיש כי אין מזח עוד, כלומר אין לך עוד חוזק בארצך, ובת תרשיש חסר למ"ד השמוש, כמו ויבא ירושלם, וכמוהו רבים.

[כג, יא]
ידו נטה -
הקב"ה נטה ידו על הים, ר"ל על צור שהיא על הים וכל עושרה מהים, וכאלו הקב"ה נטה ידו על הים שלא יבא לצור עוד דרך ים כל עובר ים, כי הרגיז הממלכות אל צור שהיא כנען, כלומר שהיא עיר סחורה כמו שפירש כנעניה.

צוה -
לנבוכדנצר שיבא עליה לשמיד מעזניה, או יהיה פירוש הפסוק כן, והוא שב למה שאמר למעלה השם צבאות יעצה, אמר לא יהיה זה פלא בעיניכם אם ה' ציווה להחריב צור כי כן ציווה ונטה ידו על הים בטביעת פרעה ומצרים, וכן הרגיז ממלכות רבות כסחון ועוג וזולתם, והוא שצוה על ארץ כנען לשמיד מעזניה אף על פי שהיתה ארצם ערים גדולות ובצורות בשמים, הוא ציווה להשמיד כל המעוזים ההם וישראל במצותו וברצונו כבשו הכל לא הייתה קריה אשר שגבה מהם.

לשמיד -
כמו להשמיד וכן בחסרון הה"א, ולנפיל ירך, ולשבית עניי ארץ, והדומים להם.

מעזניה -
הנו"ן במקום אות הכפל שהיה משפטו מעוזזיה ולהקל הקריאה החליפו אות הכפל בנו"ן, וכן כי לא תמנו כמו תממו.

[כג, יב]
ויאמר -
האל אמר כנגד צור, ומה שאמר לא תוסיפי עוד לעלוז, לא אמר עוד לעולם שהרי לשבעים שנה חזרה לאיתנה, אלא פירוש עוד לזמן רב, וכן ולא יספו עוד גדודי ארם, ועמלו לא יזכר עוד.

המעושקה -
אמר ואת בת צידון גם כן, קומי עברי לך לארץ כתיים כי חרבה צור שהיא באה אליך בסחורה שהיתה שכנה לך ואין לך עוד מעמד ואת מעושקה מצד צור.
גם אפשר כי צידון גם כן החריב נבוכדנצר כשהחריב צור כי סמוכות היו.

ואמר המעושקה –
שעשקוה עם צור, וכן נבא על שתיהן יואל, ואמר: וגם מה את לי צור וצידון וגומר, קל מהרה אשיב גמולכם בראשיכם, אבל צור היא העיקר, ולפיכך נאמרה הנבואה על צור.

ואמר בתולת –
לפי שלא נכבשה עד היום, וכן בתולת בת ציון, בתולת בת יהודה, קורא העיר בתולה קודם שיכבשוה ותהיה ברשות אחר, כי היא כבתולה קודם בואה לרשות בעל.

כתיים -
בשני יודי"ן כתוב ולא קרי, כי החיר"ק בתי"ו ולא ביו"ד ואחד הוא, כמו עבריים ועברים:

[כג, יג]
הן ארץ -
הנה בבל ונינוה וכל שאר הארץ שהיא ארץ כשדים היום, זה העם לא היה שם מקדם, כי אשור יסדה לציים, כמו שאמר בתורה מן הארץ ההיא יצא אשור ויבן את ננוה ואת רחובת עיר ואת כלח, וכשדים היו בני כשד בן נחור וכבשו הארץ הזאת והיא נקראת היום ארץ כשדים ואשור יסדה מקדם, על כן נקרא הארץ ההיא בכלל אשור, והמולכים עליה נקראים מלכי אשור, אבל היא היום לבבל ולכשדים כי הם כבשוה והם הקימו בחוניו שם היום.

ועוררו ארמנותיה -
שהיו בה מתחלה ושמוה למפלה.

ובאמרו שמה –
לשון יחיד הוא אומר על מלכה, ובכלל על הגוים.

ופירש לציים –
כמו לפניו יכרעו ציים, לעם לציים, והם השוכנים במדבר בארץ ציה, ואמר כי אשור יסד זאת הארץ שיהיו שוכנים בה אותם שהיו יושבי אהלים בציה קודם זה, ואמר עניין הפסוק על צור, כלומר אל יהי הדבר הזה פלא בעיניכם אם תחרב צור, כי הנה חיל כשדים שבאים להחריב ארצם גם כן הייתה לאחר מתחילה ואחר כן לקחוה הם מהראשונים, והם עוד יקחוה אחרים מהם, כי כן מנהג העולם זה עולה וזה יורד להודיע כי האל הוא אדון כל הארץ.

ופי' בחוניו –
מגדליו, כמו עפל ובחן ופירוש עוררו שברו, כמו ערער תתערער,

ויש מפרשים:

הן ארץ כשדים - על צור, כלומר זאת העיר ארץ כשדים היא, כי זה העם לא בנה אותה אלא אשור יסדה לספינותיו.

ציים -
ספינות כמו וצי אדיר והם ערי אשור הקימו מגדליו ועתה באו כשדים עם נבוכדנצר ועוררו ארמנותיה ושמה למפלה.

ויש מפרשים:
הן ארץ כשדים גדולים הם ממך והבורא עתיד להחריבה על ידי פרס ומדי והוא עתיד להחריבה ולשמה - עד שיאמרו רואיה זה העם לא היה, וכן אשור יחריב האל ארצו ותהיה מיוסדת לציים ולחיות, והם הקימו מגדלים והוא שמה למפלה.

[כג, יד]
הילילו -
שהייתם באים בספינות לסחורה לצור או לצידון, עתה הלילו כי שדד מעזכם שהוא צור, כי רוב האניות הם בתרשיש והסוחרים היו באים שם באניות ללכת לצור או לצידון, וכיון שנחרבו הלילו כי אבד שכרכם, כי צור היה מעוז לכם שהייתם באים שם עם הסוחרים.

[כג, טו]
והיה ביום ההוא -
ביום שתחרב צור יהיה נגזר עליה שתהיה נשכחת שבעים שנה שלא תבנה.

כימי מלך אחד -
ופירשו המפרשים:

כימי מלך דוד, ולא פירשו למה נתן הסימן הזה.

והנראה בעיני: כי אמר כימי מלך אחד, לפי שימי האדם הם שבעים שנה ברוב, כמו שאמר: ימי שנותינו בהם שבעים שנה, ואמר כי זמן זה תשבת ממלוכה, ולפי שהיתה לה מלוכה גדולה וכבוד גדול, כלומר כמו שיוכל לחיות מלכה ומלכותה, כן תהיה מאין מלוכה, ולדברי המפרשים שפירשו כימי מלך דוד נראה לי הטעם, לפי שמלך דוד היה לו ברית עם חירום מלך צור ואחרי מות דוד ושלמה לא שמרו הברית והרעו לישראל כפי יכולתם, ואמר כי זמן זה תשבת מלכותם, כדי שיזכרו ברית דוד שהיה לו עם מלכם והם לא שמרו הברית, וידעו כי באותו עון בא להם הגזרה הזאת.

מקץ שבעים שנה יהיה לצור כשירת הזונה -
לפי שהיתה צור רבת הסחורה ומכל הגוים והממלכות יוצאים לה ובאים לה בסחורה.
דמה אותה לזונה, שיבאו אליה בני אדם רבים ופעמים תשכח ולא יבא אליה אחד, כן תהיה צור, שתשכח מן הזונים אחריה והם הסוחרים, ובסוף ע' שנה יהיה לה פקידה, כמו שירת הזונה, כי הזונה אחרי שתהיה נשכחת זמן רב ורואה הזונים עוברים ולא יפנו אליה, היא מרימה קולה בשיר כדי שיבאו אליה, כן צור לסוף שבעים שנה תבנה וישובו הסוחרים אליה כאלו היא הרימה קולה בשיר, כדי שיפנו אליה וישובו אליה.

[כג, טז]
קחי כנור -
אמר לה דרך משל שתעשה כמו שעושה הזונה הנשכחת שתקח הכנור בידה ותסובב העיר אחרי שנגנזה בביתה וראתה שאין פונה אליה, תקח הכנור ותסובב העיר אולי יראה אותה וישמע אותה אדם ויערב לו קולה ויבא אליה, לפיכך אמר: סבי עיר זונה נשכחת וגו'.

[כג, יז]
והיה מקץ, יפקד ה' -
הוא החריבה והוא יפקדנה למען תדע כי מה' הייתה לה, כי הנביא נבא עליה בשם ה' טרם שתחרב, נבא על חרבנה ועל פקודתה.

וזנתה -
תסחר, כמו שפירשנו.

וכן תרגם יונתן:

ותהא מספקא סחורה לכל מלכות עממיא די על אפי ארעא.

[כג, יח]
והיה סחרה -
זה הפסוק היא נבואה העתידה בימי המשיח, או אולי הייתה בבית שני, אך הקרוב כי היא עתידה, וכן הפרשה הבאה אחריה.