[לא, א]
הוי. ועל סוסים ישענו -
על סוסי מצרים.

ולא שעו על קדוש ישראל -
ולא בטחו.
וכן: ישעה האדם על עושהו.

[לא, ב]
וגם הוא חכם -
וגם האל חכם ויודע מחשבותם כי לא דרשו אל ה' וירדו אל מצרים לעזרה, בעבור כי דעתם ומחשבותם כי לא ייטיב ה' ולא ירע, ולכן לפי מחשבתם הביא עליהם רע, להראותם כי ייטיב וירע ולא תועיל להם מה שחשבו להעזר במצרים.

ואת דבריו לא הסיר -
מה שנבאו הנביאים בשמו לא הסיר אותם הדברים אלא הקים אותם, למען ידעו כי האל משגיח בענייני בני אדם ומדבר עם הנביאים ושולח אותם להוכיח בני אדם, ובראותם שיבא עליהם הרע שדברו להם הנביאים בשם ה' ידעו כי רואה אותם.

וקם על בית מרעים -
אלו ישראל.

ועל עזרת פועלי און -
אלו מצרים.

[לא, ג]
ומצרים אדם ולא אל -
אין בידם לעזור אם לא ירצה האל, כי אין בידו הטוב או הרע שיבא לו כי האדם אומר ולא יעשה ודבר ולא יקימנה.

וסוסיהם -
גם כן שהיו בוטחים בהם ישראל בשר ולא רוח, ופירש ולא מלאך ושקר הסוס לתשועה ואיך יעזרום מצרים והם לא יעזרו לעצמם, כי ה' יטילהו עליהם.

וכשל עוזר -
מצרים.

ונפול עזור -
ישראל.

ויחדו -
הוא מלך אשור ושבט אפו ומטה זעמו, כי גם בזו נשבה מלך אשור ובאותו השבי והבזה בא ירושלם כשחנה עליהם, ועל זה נאמר: יגיע מצרים וסחר כוש וגו'.

ויונתן תרגם:

ולא אל ולא רוח.

[ לא, ד]
כי כה אמר ה' -
הנה אשור ומצרים יכליון באשר לא ידעוני והנה תדעו כי יריע השם לאשר ירצה, וכן יטיב לאשר ירצה והם יושבי ירושלם, כי מלך אשור שהשחית את ישראל ויהודה ומצרים ובא להשחית ירושלם ולא יהיה כח בידו, לפי שלא ירצה האל.

כי כה אמר ה' אלי -
אמר הנביא כי כן אמר לו האל כי יבא האל על המחנה ההוא כמו הארי על טרפו ויהגה כמו ישאג.

אשר יקרא -
כתרגומו:

דמזדמן.

מלא רעים -
אסיפת רועים, כמו: קראו אחריך מלא, והדומים לו, עניין אסיפה וקבוץ ולשאג האריה יבאו הרועים מפה ומפה להציל הטרף מידו אם יוכלו, והוא האריה מקול הרועים לא יחת ולא יעזוב בעבורם טרפו.

ומהמונם לא יענה -
פירש לא יכנע, כמו: לענות מפני, והדומים לו.

כן ירד ה' צבאות -
על המחנה שבא לצבא על הר ציון ועל גבעתה, וציון הוא לשון נקבה, כמו ציון היא דורש אין לה, או פירוש לצבא כי האל ירד עליה לצבא צבא כנגד צבא מחנה אשור.

[לא, ה]
כצפרים עפות -
לשון נקבה, כמו כל צפור טהורה.

וכתב אדוני אבי ז"ל:

המשיל מלאך ה' אשר הכה מחנה אשור לאריה בגבורתו ולצפרים עפות למהירותו:

והציל -
מקור החירק הה"א, וכן והמליט, וכמו כן: למען הרגיע את הארץ, והדומים לו כתבו בספר מכלל.

[לא, ו]
שובו -
אומר כאשר העמיקו לעשות סרה שובו, והם בני ישראל שהרשיעו לעשות שובו מדרככם הרעים שובו טרם בא היום שתשובו על כל פנים כאשר תראו המעשה הגדול, שיעשה האל במחנה אשור ויותר יהיה לכם גמול טוב אם תשובו קודם לכן ותאמינו לדברי הנביא.

[לא, ז]
כי ביום ההוא -
שיכה האל מחנה אשור ויראו כי לא בחרב איש ייפול ידעו כי יד ה' עשתה זאת, וימאסו כל איש אלילי כספו וידעו כי הבל המה וה' הוא האלהים ואין עוד, והאלילים שעשו לכם ידיכם תכירו שהוא חטא ושגיאה גדולה שעלתה בדעתיכם כי הם לא יועילו ולא יצילו כי תהו המה ולא הצילו המחזיקים בהם, שהרי נתפשו כל ערי יהודה ונצלה ירושלם, לפי שהחזיקו בה' והתפללו לפניו שיושיעם מיד מלך אשור.

[לא, ח]
ונפל -
כי המלאך לא איש ולא אדם.

ונס לו מפני חרב -
פי' ונס לו מלך אשור כמפני חרב כאלו שולפי חרב ירדפו אחריו, כשיראה המגפה הגדולה במחנהו ינוס לו.

ובחוריו -
המעט הנותרים, למס יהיו, שימס לבבם מפני פחדם.

[לא, ט]
וסלעו -
ואל סלעו ומגדלו החזק יעבור כי לא יבטח בעצמו עד היותו שם מרוב פחד,

ויש מפרשים:

אפילו סלעו יעבור מרוב פחד ויברח לו יותר רחוק, והראשון נכון.

ויונתן תרגם:

ושלטנוהי מן קדם דחלא יעדון.

וחתו מנס שריו -
כמו מנס שיפחד אדם ויחת כשיראה נס החיילות כן יחתו שריו השרידים מהמגפה אשר יראו.

אשר אור לו -
זה האור וזה התנור יש לו בירושלם שישרפם.

ויש מפרשים:

אשר אור לו בציון ותנור על המזבח שהוא בבית המקדש, כלומר לכבוד מזבחו ומקדשו יהיה זה.