[ד, א]
והחזיקו -
כמו והחזיקו את ידך וזה היה בימי אחז שהרג פקח בן רמליהו ביהודה מאה ועשרים אלף ביום אחד ונשארו הנשים ועל זה אמר: עצמו לי אלמנותיו מחול ימים,

ושבע -
אינו לחשבון מכוון אלא כן דרך המקרא לזכור שבע ושבעה לחשבון רב, לפי שכל ימי העולם שבועות, כמו: שבע כחטאתיכם,
שבע ייפול צדיק וקם,
על אבן אחת שבעה עינים,
וכן שבע נשים, רוצה לומר נשים רבות.

לחמנו נאכל -
מה שחייב אדם לעשות משלו שאר כסות, יאמרו לו: אנחנו נעשה משלנו שאר כסות רק שתקחנו לנשים, שיאמרו עלינו בעולות בעל הן.

אסף חרפתינו -
כי חרפה היא לאשה שיושבת בלי בעל.

ויש דרש:

כי נבוכדנצר ציווה לחייליו שלא יבעלו אשת איש, לפיכך היו מבקשות שיהיה להם שם בעל.

[ד, ב]
ביום ההוא -
כבר פירשנו למעלה כי ביום ההוא ביום התשועה בבא הגואל.

ופירוש צמח ה' - משיח בן דוד, כמו שנאמר: והקימותי לדוד צמח צדיק.

לצבי -
פירושו חפץ, או הדר ותפארת, כמו: צבי היא לכל הארצות, לעטרת צבי.

ופרי הארץ -
הוא אומר גם כן על המשיח, מתחילה יהיה כמו הצמח היפה שישמח האדם בראייתו, וכשיגיע להיות פרי יהנו עוד ממנו וישמחו בו יותר, כן מלך המשיח מתחילה ישמחו ואחר כן כשיעשה מעשה וינצח מלחמת גוג וישים הארץ שלוה ושקטה שכל העולם ייראו ממנו, אחר כן יהיה לגאון ולתפארת, שיתגאו ויתפארו בו על כל הגוים.

ואמר לפליטת - כמו שכתוב: והסירותי מקרבך עליזי גאותך והשארתי בקרבך עם עני ודל וחסו בה' וגומר, וכן אמר הנה: והיה הנשאר.

ויונתן תרגם:

צמח ה' - משיחא דה',

ותרגם:

ופרי הארץ - ועבדי ארעא.

[ד, ג]
והיה -
זכר ציון וירושלם כי היא ראש מלכות ישראל.
או לפי ששם תהיה מלחמת גוג ומגוג.

יאמר לו -
יאמר בעבורו.

כי הוא קדוש -
וצדיק הכתוב שיגזור עליו שיחיה לפי ישרו ומעשיו הטובים, וכמוהו: מחני נא מספרך אשר כתבת.

ויונתן תרגם הפסוק כן:

ויהא דאשתאר ישוב לציון וגו'.

[ד, ד]
אם רחץ -
אם זה ענינו, כמו: והיה אם בא אל אשת אחיו,
אם יהיה היובל לבני ישראל,
ואם תקריב מנחת בכורים, והדומים להם, כמו שכתבנו בספר מכלל, ופי' הפסוק לענין הנזכר למעלה קדוש יאמר לו וגו', מתי יהיה זה כשירחץ ה' את צואת בנות ציון, כלומר הטנוף והצואה, והוא דרך משל למעשים הרעים שהם בציון היום, לא יהיו שם אז אסיר מקרבך עליזי גאותך.

ורחץ -
עבר במקום עתיד, וכמוהו רבים בדברי הנבואה ברוב.

ורחץ -
וידיח כפל עניין במלות שונות, וכן צואת ודמי וכן משפט ובער, כלומר כי במשפט יעשה ולא יאריך עוד לרשעים ובזה יבער הרע כלו ולא ישאר ממנו דבר, וסמך רוח אל לשון הדחה ורחיצה, רוצה לומר לרוב הבעור שלא ישאר מלחלוחית החטא דבר כמו שהרוח מיבש הדבר, או יהיה פירוש רוח, כמו וברוח שפתיו וברוח פיו.

וכן תרגם יונתן:

במימריה.

[ד, ה]
וברא ה' -
מתחילה היה ענן הכבוד חונה במשכן ובבית המקדש אבל בשוב הגלות יראה ענן הכבוד על בתי החכמים והגדולים והחסידים, וזהו שאמר: על כל מכון הר ציון, ועל מקראיה, כלומר על כל נכון ונשא בכבוד יושביו ונקרא גם כן המקום ההוא מקראה, לפי שנקראים שם העדה לפני החכמים, וכנוי ה"א מקראיה לציון ויהיה שם ביומם ענן ועשן ובלילה נוגה אש להבה, כמו שהיה במשכן עמוד הענן ביום ועמוד האש לילה.

ועשן -
הוא הענן העב.

ותרגם יונתן:

ועשן ואמטתא,

ופירוש על דרך שאמר: וערפל סביביו, והוא משל על השגת אמתת האל שלא תושג על האמת, כי לא יראני האדם וחי, אפילו חיות הקדש אין רואין אותו, ואמר שבאותו הזמן תרבה השגת בני אדם.

כי על כל כבוד חפה -
פירוש על כל כבוד בתי ירושלם חפה, כלומר תהיה כבוד האל חופף עליהם הענן ביום והאש בלילה.

ויונתן תרגם:

על כל מכון - על כל מקדש טורא דציון.

[ד, ו]
וסכה -
ואותה החופה שהיה להם לצל יומם מחורב שלא יכם שמש ושרב ולא יזיקם, וכן המטר לא יזיקם, כי החופה תהיה להם למחסה ולמסתור.

ותרגם יונתן:

ועל ירושלם תהא וגו'.