[מט, א]
שמעו איים -
פירוש יושבי איים, ואלה דברי הנביא על עצמו, ואמר שמעו והקשיבו על העמים שהם מרחוק כאלו הם אצלו, לפי שהתנבא אליהם פורענות העתידה לבא עליהם, שהרי התנבא על סנחריב מלך אשור כמה פעמים והתנבא על בבל ועל מואב ועל דמשק ועל מצרים ועל דומה ועל צור וצידון.

ה' מבטן קראני -
אל תתמהו עלי אם אני מתנבא רעות עליכם, כי אני מזומן לנבואה מן הבטן, והוא על הדרך שפירשנו בפסוק ופושע מבטן.

[מט, ב]
וישם פי -
לא אוכל למנוע עצמי מלהתנבאות, כי הוא שם פי כחרב חדה לדבר העתידות בחתוך לשון בלא מורא.

בצל ידו החביאני -
שלא יוכלו להרע לי ישראל, אע"פ שדברתי עליהם רעות.

וישימני לחץ ברור -
לירות בלשוני למרחוק לאומות.

באשפתו הסתירני -
לפי שדמה עצמו לחץ דמה סתרי האל לאשפה שהחצים נסתרים שם, ואמר חרב חדה כנגד ישראל שהם קרובים אליו, ובחרב יכה אדם לקרוב ולא לרחוק.

ואמר חץ כנגד האומות שהם רחוקים ובחץ יורה אדם למרחוק, ופירוש ברור מרוק ומרוט, עד שהוא זך וברור.

[מט, ג]
ויאמר לי עבדי אתה -
שאתה מזומן לשליחותי כעבד לאדון שאמרתי הנני שלחני.

ישראל -
יאמר בכלל ופרט אתה ישראל שאתפאר בך, כאדון המתפאר בעבדו הנאמן.

[מט, ד]
ואני אמרתי -
בראותי כי לא שבו ישראל בתשובה בתוכחתי אמרתי לריק יגעתי, וכפל הענין במלות שונות.

משפטי ופעלתי -
הם את השם שהוא שלחני אליהם ולא הועלתי ועמו אריב על זה.

[מט, ה]
ועתה אמר, לשובב יעקב אליו -
לפיכך יצרני להיות לו לעבד ולהשיב יעקב אליו בתוכחתי ושיאסוף ישראל לו, כלומר לעבודתו ואם לא יועיל בדור הזה, די לי שאכבד בעיני ה' ויודיעני סודותיו ועתידותיו והוא היה עזי, שלא ירעו לי, וכתוב ולא יאסף באל"ף ופירוש הכתוב בתמיה.

[מט, ו]
ויאמר נקל -
נפעל עומד והקו"ף בצרי, ופירוש בתמיה והוא חסר ה"א התמה כאלו אמר: הנקל למה אמרת כי לריק יגעת וכי נקל הוא מהיותך לי עבד לא די לך בזה אע"פ שלא ישמעו אליך אנשי דוריך, די לך שעשית שליחותי.
ועוד להקים את שבטי יעקב מנפילתם בגלות בין העמים ולא די לך שהתנבאת על הטובה שאני עתיד להביא עליהם.

ונצורי ישראל להשיב -
פירוש להשיב אותם לקדמותם.

ונצורי -
פירוש חרבות, כמו: ובנצורים ילינו.

ונתתיך לאור גוים -
פירש כי נבואותיך יהיו לעתיד לאור גויים שיראו שיתקיימו נבואותיך, ישובו לדרך טוב ויאירו בך להיות ישועתי עד קצה הארץ, כי בתשועת ישראל יהיו נושעים גם כן הגוים אחר מלחמות גוג ומגוג, כמו שאמר: יבאו כל בשר להשתחוות לפני, ואמר: והלכו גויים לאורך ומלכים לנוגה זרחך.

[מט, ז]
כה אמר ה', גואל ישראל -
מגלות העמים, כי עתידות הם אלה הפרשיות הבאות אחר זה.

קדושו -
שיתקדש בהם בנפלאות שיראה בהוציאו אותם מהגלות.

לבזה נפש -
אמר האל בעבור ישראל שהוא בזוי נפש ומתעב אותו כל גוי והוא עבד מכמה מושלים.
עוד יראה שיראוהו מלכים ויקומו מפניו ושרים וישתחוו לו.

למען ה' אשר נאמן -
למען ה' שהוא בעזרת ישראל יעשו זה, כמו שאמר זכריה: יחזיקו עשרה אנשים וגומר, נלכה עמכם כי שמענו אלוהים עמכם.

אשר נאמן -
בדברו ובהבטחתו שהבטיח את ישראל ולמען קדוש ישראל אשר בחר בך:

[מט, ח]
כה אמר ה' בעת רצון -
יאמר האל לישראל בעת שתעשה רצוני - אני עניתיך בזעקך אלי מצרה אם באה עליך.

וביום ישועה -
פירש וביום שתהיה צריך לישועתי עזרתיך ואצרך, וכן אעשה בכל דור ודור שאשמרך מן הכליה אע"פ שאתם חייבים לפעמים, מכל מקום אצרך עד שאתנך לברית עם וזה לעתיד לימות המשיח שתהיה צריך להיות לברית עם, ר"ל לקיום עם, כמו שאמר: יקימך ה' לו לעם קדוש.

להקים ארץ -
פירוש להקים חרבות ארץ ישראל ולהנחילך נחלות שהיו שממות כל זמן הגלות.

וכן תרגם יונתן:

בעת רצון - כמו שפירש בעדן דאתון וגומר.

ותרגם:

להקים ארץ - לאקמא צדיקיא דשכבין בעפרא.

[מט, ט]
לאמר לאסורים צאו -
שהם בגלות כמו אסורים שאין להם כח לצאת מתחת ממשלת הגוים, וכן דמה הגלות לחשך.

ירעו -
שימצאו בכל מקום ספקם בצאתם מהגלות.

ובכל שפיים -
מקומות הגבוהים.
וכן וילך שפי.

וזכר שפיים, כי אין דרך למצוא מרעה לבהמות בהרים כי אינם מקום מים, כן המקומות שלא ימצא בהם הולך דרך ספקו, אבל הם ימצאו בהם ספקם.

[מט, י]
לא ירעבו -
בכל הדרך לא יהיה להם רעב וצמא כי האל יזמין להם כי יפתח להם במדבר מעינות ויצמיח להם גם כן עצי מאכל עם פירותיהם, וזה דרך נס ופלא, כמו שאמר: כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות.

שרב -
כמו: אכלני חרב

תרגום:

שרבא.

מבועי -
שרשו נבע בכל מקום שילכו במדבר, יהיו נובעים להם מים.

[מט, יא]
ושמתי -
כמו שאמר כל גיא ינשא וכל הר וגבעה ישפלו, וזה יהיה כמשמעו דרך נס, כדי שלא יעלו וירדו בדרכים.
או הוא דרך משל, רוצה לומר שלא יגעו ולא יעפו בדרכים כי העליה והירידה תיגע ההולך והאל יחזק כחם שלא ייעפו.

ואמר הרי ומסילותי -
בכנוי המדבר והוא האל, רוצה לומר שהוא יחדש הדרכים ההם במדברות מקום שאין שם דרך, כמו שאמר: והיה שם מסלול ודרך וגומר.

[מט, יב]
הנה אלה -
זכר ארבע הפאות שישראל מפוזרים בכולם, ואמר על פאת מזרח – מרחוק, לפי שארץ ישראל באמצע הישוב בקרוב והיא רחוקה מפאת מזרח יותר, כי היא נטה לפאת מערב בארץ, לפיכך אמר על מזרח מרחוק.

ומים -
הוא המערב.

מארץ סינים -
הוא הדרום.

כמו שתרגם יונתן:

מארע דרומא,

כי הסינים שוכנים שם, והסינים הוא מבני כנען, כמו שכתוב.

ופירש רב סעדיה ז"ל:

אטרא בלפוון.

[מט, יג]
רנו שמים -
דרך משל כאלו כל העולם שמח בצאת ישראל מהגלות.

ופצחו -
כתיב, יפצחו קרי והענין אחד, ופירוש הרמת קול בשמחה.

וזכר הרים בפני עצמם ואף על פי שהם בכלל ארץ, לפי שהם עיקר בריאת הארץ והחלק הקיים שבה ועוד כי המתכות בהרים.

[מט, יד]
ותאמר ציון -
זכר ציון לפי שהיא ראש ממלכת ישראל וכאלו העיר מתאוננת על בניה שגלו ממנה, וכל ישראל בניה ולא יושביה לבד, כי אליה היו באים כל ישראל לעבוד את ה'.

עזבני. שכחני -
אמרה זה לאורך הגלות הזה שידמה שעזבה האל ושכחה.

[מט, טו]
התשכח אשה עולה -
בנה הקטן כי היא מרחמת עליו יותר, בעבור שאין לו כח לבקש פרנסתו כמו הגדול, וכפל הענין ואמר: מרחם בן בטנה, וכן אמר גם כן על הקטן, כמו עול.
וכן: או בן יגח או בת יגח, אם בנים ואם בנות, אמר: התשכח אשה עולה, שלא תרחם בן בטנה זה לא יהיה.

גם אלה תשכחנה -
פעמים שגם אלה הנשים תשכחנה בניהן כשיש בהן מידת אכזריות, כי ימצא בהן אבל הן מעטות, אבל אני רחום ולא אשכחך לעולם.

[מט, טז]
הן על כפים -
פירש רב סעדיה ז"ל:

כמו עננים, וכן: נשא לבבינו אל כפים.

והנכון כמשמעו. וכן תרגם יונתן.
כלאו את חקוקה, לפני שאזכרך תמיד.

חומותיך -
פירוש חומותיך ההרוסות.

[מט, יז]
מהרו -
עבר במקום עתיד, כמו ימהרו וכן הוא המנהג בנבואות ברוב.

מהרסיך ומחריביך -
והם הפושעים יצאו ממך שיכלו שלא יהיה בך עוד רשע ופושע, כי הם היו סבת ההריסה והחרבן.

[מט, יח]
שאי סביב עיניך -
כי מכל פאה יבאו כולם כל בניך מכל הפאות.

חי אני -
זו ההבטחה שלא תשוב אחור כמו: בי נשבעתי, בהקבץ כל ישראל אליך יהיו לך כמו העדי והקשורים לכלה:

[מט, יט]
כי חרבותיך ושוממותיך -
שאת דואגת עליהם, לא תדאגי עוד.

כי עתה תצרי מיושב -
כל החרבות והשוממות יהיו מיושבות עד שתצרי מרוב יושבים.

תצרי -
תדחקי.

ורחקו מבלעיך -
משחיתיך ירחקו בקצה הארץ, שלא יבא עוד בגבוליך משחית.

[מט, כ]
עוד, שכליך -
שאת שכולה מהם, יהיו רבים בתוכך עד שיאמר כל אחד לחברו: צר לי המקום גשה לי ואשבה, כלומר גש הלאה בעבורי שאוכל לשבת כל כך יהיו רבים היושבים.

ויונתן תרגם:

רוח לי ואתיב.

[מט, כא]
ואמרת, וגלמודה -
יחידה.

גולה וסורה -
מצד בנים שגלו וסרו ממנה וכן כאלה נובלת עליה, וסורה שם תאר כמו וסורי בארץ יכתבו:
איפה הם. מאיפה כלומר מאיזה מקום באו, או פירוש איפה היו:

[מט, כב]
כה אמר, בחצן -
זרוע או כנף הבגד.
וכן: חצני נערתי.

[מט, כג]
והיו, אמניך -
מגדליך, כמו: כאשר ישא האומן את היונק.

וידעת -
אז תדעי כי אני ה' ובידי הכל להשפיל ולהרים ואם היית שפלה ימים רבים, תהיי רמה על כל העמים ואני הוא אשר לא יבושו קוי, כי אם קויתם אותי ימים רבים בגלות, לא אבדה תקותכם ולא יהיה לכם עוד בשת מן האומות שהיו אומרים כי אין לכם תקוה.

[מט, כד]
היקח מגבור -
אלה הם דברי האומות איך יוקח מגבור מלקוח שלקח.
ועוד כי הוא שבי צדיק, כי בצדק ובמשפט לקחו איך ימלט מידו משני פנים:
האחד שהוא גבור.
והאחד שהוא צדיק בשביו, כן ישראל איך יצאו מתחת רשותינו.

[מט, כה]
כי כה -
ענה הקדוש ברוך הוא.

גם שבי גבור יוקח -
כי אני גבור מכם שאקחנה מידכם, ומה שתאמרו צדיק אינו כי אם עריץ, כי בכח ובעריצות לקחתם אותו לא בצדק ובמשפט, כך פירשו אדוני אבי ז"ל:

יריבך -
שם תאר והיו"ד נוספת כיו"ד יקום, כלומר המריב אותך בגלות ואושיע בניך מתוכם.

[מט, כו]
והאכלתי את מוניך -
אונסיך, כמו: ולא יונו עוד נשיאי את עמי.

ותרגומו:

ולא ינסון.

את בשרם -
על דרך איש בשר זרעו יאכלו.

וכעסיס -
יין ענבים או יין רמונים נקרא כן, לפי שיוצא על ידי סחיטה וכתישה, מן ועסותם רשעים.
וכן מעסיס רמוני, יטפו ההרים עסיס.

דמם -
מדמם,

ותרגם יונתן:

ית בשר דהוו מונין לך וגו'.