[נ, א]
כה אמר ה' אי זה ספר כריתות אמכם -
הנה אמר ירמיהו שלחתיה ואתן את ספר כריתות אליה, פירשו המפרשים, כי ירמיה דבר כנגד עשרת השבטים שנתן להם ספר כריתות שלא יהיה מהם עוד מלך, כי בקבוץ גליות נאמר ועבדי דוד נשיא להם, ואמר: ולא יחצו עוד לשתי ממלכות, אבל ליהודה לא נתן ספר כריתות אלא כבעל שמוציא אשתו מביתו שקצף עליה אבל לא נתן לה ספר כריתות, לפי שעתיד להחזירה אליו, כן יהודה עתיד להחזיר המלכות לו.

ונוכל לפרש גם כן לפי שעשרת השבטים לא שבו בשוב הגלות מבבל.
ועוד שמשגלו לא יצאו ממקום גלותם וארך להם הגלות מאד, הרי הם כאלו נתן להם ספר כריתות, ובני יהודה שבו לארצם אחר שבעים שנה וישבו בארצם ארבע מאות ועשרים שנה, ואע"פ שיהודה לא גלה עדין, הנביא דבר על העתיד ונחמה שמנחם את ישראל שהם בזה הגלות שישובו, כי לא נמכרו כי אם בעונותיהם ובשובם האל ישיב שבותם.

ואמר כנגד יהודה אי זה ספר כריתות –
כלומר כי קרובים אתם לשוב אלי כאשר שבתם פעם אחרת, כי אין ביני וביניכם ספר כריתות ובשובכם ישובו גם כן שאר השבטים כי דוד ימלוך על ישראל כלו.
וכן אמר יחזקאל: הנה אני לוקח את עץ יהודה אשר ביד אפרים ושבטי ישראל חביריו ונתתי אותם עליו את עץ יהודה ועשיתם לעץ אחד, ואע"פ שנתן להם ספר כריתות כבר היה הכריתות גדול וארך גלות מאד והנה ישיב אותם עם שבט יהודה, והאם היא הכנסיה והכלל והבנים הם הפרט, והנה לא נמכרתם ואינכם צריכים לכסף בפדותכם, אלא עונותיכם היו דמי המכירה והתשובה תהיה כסף הפדות.

[נ, ב]
מדוע -
אתם מעכבים הגאולה כי אני מזומן לקבל אתכם בתשובה אם תשובו.

ולמה היה זה?
כי באתי ואין איש עונה אלי.

קראתי -
שובו אלי ואשובה אליכם:

ואין עונה -
מכם.

הקצור קצרה ידי מפדות -
וכי חשבתם לאורך גלותיכם כי לקוצר ידי הוא זה שלא פדיתי אתכם עד עתה, אין זה אלא בשבילכם שלא שבתם אלי, והביאה והקריאה הם דברי הנביאים כמו שכתבנו בכמה מקומות, כי האל מקבל השבים בכל עת קראם אליו בלב שלם הוא קרוב אליהם ונכון לקבלם.

הן בגערתי -
איך תחשבו כי מקוצר ידי הוא זה שלא נגאלתם עד עתה והנה אחריב הים בגערתי כמו שעשיתי בים סוף בגערה לבד, וכן כתיב: ויגער בים סוף ויחרב, והגערה שהוליך רוח קדים ששם את הים לחרבה.

אשים נהרות מדבר -
כשארצה אוביש הנהרות כמו שעשיתי בירדן שהובשתי אותו עד שעברו ישראל וממקום המעבר עד הים יבש הנהר, כמו שאמר והיורדים על ים הערבה ים המלח תמו נכרתו, והנה מתה הדגה שהיתה בנהר כשתמו המים ובאשה, ומה שאמר על הירדן נהרות והוא אחד משני נהרות אחרים הנשפכים לתוכו, וכן אמר על זה: אתה הובשת נהרות איתן, כמו שפירשתי בספר תהלים.

[נ, ג]
אלביש -
וכן עשיתי במצרים בהפסד האויר להם שהלבשתי להם השמים קדרות, שהיה להם חשך שלשת ימים.

ושק אשים כסותם -
כאלו שק היה כסותם שלא ראו אור, והשק הוא שחור ועם כל זה עשיתי, כן אוכל לעשות להוציאכם מהגלות ואע"פ שאתם בתוך עמים רבים.
וזכר המים והאויר, לפי שהם יסודות ואם ביסודות יעשה חפצו כל שכן בנבראים מהם.

ויש לפרש עוד: אלביש שמים קדרות - על קדרות השמש והירח, או על העננים, כמו שנאמר עליהם: והשמים התקדרו עבים ורוח, אלא שנכון הוא לפרש הכל במה שעשה בעבור ישראל.

ויתכן לפרש הפסוקים האלה דרך משל, דמה טובות העמים שהיה להם בשפע כמו הים והנהרות, ואמר שיחריב אותם ויוביש אותם, כלומר שיפסיק טובתם בעבור הרעה שעשו לישראל, והענין כמו שפירשנו בפסוק ושמתי נהרות לאיים ואגמים אוביש.

[נ, ד]
אדני אלהים -
אלה דברי הנביא אמרם על עצמו, אמר נתן לי לשון למודים - לשון אנשים מורגלים בלשון כמו למוד מדבר.
וכן אמר למעלה וישם פי כחרב חדה, שתקן לשוני לדבר צחות מהרה כאדם הרגיל בדבר לדעת דברי השם ולעות בו את מי שהוא עיף, ר"ל צמא לשמוע את דבר ה' כמו: לשתות היעף במדבר ר"ל הצמא, וכן בארץ ציה ועיף בלי מים.

ופירש לעות –
לאמר דבר בעתו.

יעיר בבקר בבקר -
אולי היו נבואותיו במראות הלילה והיה כאלו האל העירו בבקר להנבואה.
או פירש: בבקר בבקר - יום אחר יום כי לא הייתה הפסקה בנבואתו שיהיה בלא נבואה חדש או ימים.

יעיר לי אוזן -
הנה תקן פי לדבר ואזני לשמוע כלמודים, כמו שאמר ה' אלוהים נתן לי לשון למודים.

[נ, ה]
אדני, אלהים -
אמר שני פעמים ה' אלוהים.
ועוד אמר: וה' אלהים, הן ה' אלהים, לפי שהיה מדבר על הנבואה והנבואה תבא לנביא באמצעות המלאכים הנקראים אלהים.

לא מריתי -
ללכת בשליחותו ולא נסוגותי אחור שלא אלך, אלא אמרתי הנני שלחני.

[נ, ו]
גוי -
ואעפ"י שאתבזה בעבור השליחות לא נמנעתי בעבור זה אלא ברצון הלכתי ואין זה כדברי ירמיה שאמר ואמרתי לא אזכרנו וגומר.

ומה שאמר גוי נתתי למכים –
אפשר שהיה זה אבל לא מצאנו זה בכתוב, ואפשר שיהיה פירוש הפסוק כן, אפילו היו מכים ומורטים אותי אני אקבל ברצון לאהבת האל.

למרטים -
מורטים שער לחייו וזקנו.

[נ, ז]
ואדני אלוהים יעזור לי -
אם הכו אותי, ואמר יעזור לי שלא יתנני בידם להמיתני, ואם לא הכוהו פירש יעזור לי בהקים דברי נבואתי, על כן לא נכלמתי באמרי בפרהסיה דברי נבואתי, כי ידעתי כי לא אבוש כי יתקיימו דברי.

כחלמיש -
פירושו האבן החזק.

[נ, ח]
קרוב מצדיקי -
שיצדיק דברי וישים אותם אמת וקרוב הוא אלי תמיד הוא מחדש נבואות אלי, גם שונה הוא אלי קצת נבואות כמו דבר סנחריב וכיון שהוא שונה אלי תמיד, על כל פנים יקיים אותם אם לא יעשו הם תשובה שתשוב אחור דברו וינחם על הרעה.
או פירושו קרוב, כי בקרוב יצדיק דברי.

מי יריב אתי -
שלא יהיה כמו שנבאתי.

[נ, ט]
הן ה' אלהים -
מי הוא ירשיעני בדבריו, ולא אמר מי שלא ימצא מי שירשיעהו, כי רבים היו מרשיעים אותו אלא אמר מי הוא שירשיעני כבגד יבלה.

ופירש ירשיעני, כמו: והרשיעו את הרשע, אשר ירשיעון אלהים.

כלם -
כל העומדים כנגדי לסתור את דברי.

[נ, י]
מי בכם -
אחר שיש מרשיעים אותי, מי שהוא בכם ירא את ה' ישמע אלי וגם מאשר הלכו בחשך עד עתה, ישוב מדרכו הרעה ויבטח בשם ה' וטוב לו.

[נ, יא]
הן כלכם -
רוצה לומר רובכם, כי באמת יראי האל היו בהם אלא מאותם שהיה קורא להם אשר הלך חשכים שישובו לו, אמר ידעתי שלא תשובו כי כלכם אתם שהייתם בדרך רע,ה עד עתה קדחי אש אתם ר"ל קדחי אש באף האל, כמו כי אש קדחה באפי, אבל אותו פעל עומד וזה פעל יוצא, וכן יוצא כי אש קדחתם באפי:

מאזרי זיקות -
כפל הענין במלות שונות ומוציאי אש מן העצים ומן האבנים יקראו מאזרי זיקות.

זיקות -
הם ניצוצי האש.

ויונתן תרגם:

מגרן באשתא,

כתרגום:

והשלחתי בכם - ואגרי בכון.

לכו באור אשכם -
אש בערתם ואותו האש תאכלנה, כי העון יכלה אתכם.

מידי הייתה זאת -
הרעה לכם שתשכבון למעצבה, והשכיבה הזאת שאמר כמו שכיבת החולי או המות, כלומר שלא יהיה בכם כח לקום לפני אויביכם.

אשכם -
האל"ף בסגול והשי"ן רפה.