[נה, א]
הוי כל צמא -
הוי לשון קריאה וכן הוי ציון המלטי, ואחר מלחמת גוג ומגוג יכירו העכו"ם כי האל הוא מולך על כל ואין זולתו ואז יבאו אל ירושלם ללמוד משפטי האל ותורותיו, כמו שאמר בתחילת הספר לכו ונעלה אל הר ה' ויורנו מדרכיו ויהיה הענין כאלו קראם לבא וללמוד.
והמים - משל לתורה ולחכמה כמו שאי אפשר לעולם בלא מים, כך אי אפשר לעולם בלא חכמה וכמו שהצמא מתאוה למים, כך הנפש החכמה מתאוה לתורה ולחכמה, כמו שנאמר בנבואת עמוס: לא רעב ללחם ולא צמא למים כי אם לשמוע את דבר ה'.

ואשר אין לו כסף -
לא יחוש כי אינו צריך, כי בחנם יתנו לו יין וחלב, נמשלה תורה ליין, מה יין משמח הלב כמו שנאמר: ויין ישמח לבב אנוש אף דברי תורה כן, שנאמר: פקודי ה' ישרים משמחי לב.

וחלב -
כמו שהחלב קיום היונק וגדולו, כן דברי תורה קיום הנשמה וגדולה, שהיא הולכת וגדלה בלמודה במדרגתה כמו שהיא, ואמר אכילה על היין והחלב כי הם מאכל ומשקה לגוף.

[נה, ב]
למה תשקלו כסף -
פירוש החכם רבי אברהם:

שייגעו עצמם בחכמות נכריות שלא יועילו,

ויפה פירש, וזהו בלא לשבעה וגם הם לא יקראו לחם, כי לא יועילו לגוף ולנפש.

ואכלו טוב -
זה התורה, שנאמר: כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו.

ותתענג בדשן נפשכם -
לעולם הבא וכן ותחי נפשכם, כי כמו שהדבר שהוא שמן ודשן הוא תענוג הגוף, כן התורה והחכמה הוא תענוג הנשמה וחייה.

[נה, ג]
הטו אזנכם, חסדי דוד הנאמנים -
הוא המשיח כי יקרא שמו דוד וכן נאמר עליו: ודוד עבדי נשיא להם לעולם.

הנאמנים -
הקיימים כמו במקום נאמן, כלומר כמו שחסדי עם דוד קיימים, כן תהיה בריתי עמכם קיימת. ועוד זכר דוד בעבור שהוא יהיה המורה לעמים כמו שאמר בתחילת הספר: ושפט בין הגוים והוכיח לעמים רבים.

[נה, ד]
הן עד -
מזהיר ומעיד בכם כמו: העדותי בכם היום העד העיד בנו האיש לאמר והועד בבעליו ואף על פי שאלה והדומים להם עניין התראה, לשון עדות הם, גם כן כי המתרה מתרה בפני עדים כדי שלא יכחיש בו המותרה, וכן אמר: העידותי בכם היום את השמים ואת הארץ כאלו אמר בפניהם אני מתרה בכם שיהיו עדים ביני וביניכם, ועל המשיח אמר שיהיה מזהיר העם ומוכיחם.

ויונתן תרגם:

הא רב.

לאומים -
בוי"ו עם הדגש.

נגיד ומצוה -
בצר"י שלא כמנהג, אמר כי יהיה נגיד עליהם ומצוה אותם, כמו שהאדון מצווה על עבדיו.

[נה, ה]
הן גוי -
אמר כנגד ישראל, גוי שלא תדע שהוא רחוק מארץ ישראל תקרא אותו ויבא לפניך, אף על פי שלא תדעם ולא ידעוך עד היום, בשמעם הנפלאות שעשה האל עמך, ייראו ממך וירוצו לעבודתך למה שתצום.

ומי נתן לך זה התפארת?
ה' אלהיך.

[נה, ו]
דרשו ה' -
אמר לבני הגלות דרשו ה' בהמצאו.

הנכון בפירושו מה שפירש אדוני אבי ז"ל:

דרשוהו בענין שימצא לכם.

בהיותו קרוב -
בענין שיהיה קרוב, וזו היא דרישה בכל לב, כמו שכתוב קרוב השם לכל קוראיו לכל אשר יקראוהו באמת.

ורבותינו ז"ל פירשו:

בהמצאו - קודם גמר דין.

ויונתן תרגם:

תבעו דחלתא דה' עד דאתון חיין בעו מן קדמוהי עד דאתון קיימין,

ר"ל שיעשו תשובה קודם מיתה, כי אז הוא נמצא וקרוב ולא אחר מיתה, כי אחר מיתה אין תשובה לנפש, כמו שאמר: כי אין מעשה וחשבון ודעת וחכמה בשאול, אשר אתה הולך שמה.

[נה, ז]
יעזוב רשע דרכו -
במעשה ובפה.
וכן יעזוב מחשבותיו הרעות כי אין תשובה מועילה בנראה אם לא תהיה גם כן בנסתר, כי טובות האדם ורעותיו הם תליות ביד ובפה ובלב ומשלשתן צריכה התשובה.

כי ירבה לסלוח -
אף על פי שהאדם הרבה להרע.

[נה, ח]
כי לא -
כי אם חטא אדם לחברו ינקם ממנו ולא ימחול לו ואף על פי שימחול לו בנראה, ישמור לו בלבבו, והנראה יקרא דרך, כמו שפירשנו והנסתר מחשבה, הנה אני מרבה לסלוח לא ככם וכאשר אני מוחל אני מוחל באמת ולא ישאר אצלי מהעון דבר.

[נה, ט]
כי גבהו -
כמו שאמר דוד: כי כגבוה שמים על הארץ גבר חסדו אל יראיו, זהו חסד גדול כשישובו לירא מהאל ימחול להם וייטב להם, גם אתם בגלות אם הרעותם וארבה לכם גאולתכם שובו אלי ודרשוני ותמצאוני קרוב לכם, כי לא ימוש דברי הטוב שהבטחתי אתכם, והמשיל זה הענין לגשם היורד מן השמים ואמר -

[מה, י]
כי כאשר ירד הגשם, ושמה לא ישוב -
כי לא יצאה גשם לבטלה שלא יעשה מעשה וישוב לו, זה לא יהיה אלא מה יעשה הרוה את הארץ.

ונתן זרע לזורע -
והגשם הוא הנותן וכמו: ונתנה הארץ את יבולה ומתבואת הארץ יצניע האדם תחילה מה שיצטרך לזרוע לו בשנה הבאה והשאר הוא למאכלו.

ופשוטו של פסוק נראה כי אחר שהרוה ישוב הגשם אל השמים.

פירש אדוני אבי ז"ל:

כי שוב הגשם הוא חום השמש ששואף אותו ולולי זה לא הייתה הארץ צריכה גשם.

גם נכון הוא מה שפירשנו בו ושמה לא ישוב לעולם אלא יעשה שליחותו והרוה את הארץ.

[נה, יא]
כן יהיה דברי -
שהבטחתי אתכם להוציאכם מהגלות ומפי אמרוה הנביאים, לא ישוב אלי ריקם אלא באמת יעשה מה שחפצתי.

והצליח -
הענין שלא ימצאהו פגע שיתבטל קצת ממנו, אלא הכל יעשה כמו שאמרתי.

[נה, יב]
כי בשמחה תצאו -
מהגלות.

ובשלום. תובלון -
לארצכם.

ההרים והגבעות, וכל עצי השדה -
דרך משל, ר"ל שישמחו כל העולם.

ימחאו כף -
יכו כף לשמחה כמו ויכו כף אל כף ויאמרו יחי המלך.
תרגום:

ויך ומחא,

או יהיה ההרים והגבעות משל על הגדולים, וכל עצי השדה משל על העמים.

[נה, יג]
תחת הנעצוץ -
מין ממיני הקוצים וכן סרפד, ואלה יגדלו במדבר, ואמר שהאל יתן תמורתכם במדבר ברוש והדס כמו שאמר למעלה בפרשה העניים והאביונים אתן במדבר ארז שטה והדס וגו':

והיה לה' לשם -
שזה הפלא יהיה עומד כמו שפירש למעלה.

ויונתן תרגם:
דרך משל,

חלף רשיעיא יתקיימון צדיקיא וגו'.