[ט, א]
העם ההולכים -
אמר עתה כשיכביד מלך אשור לבא על ירושלם, שבט יהודה ובנימן שהיו הולכים בחשך ראו אור גדול במפלת מחנה אשור, וחצי הפסוק האחרון כפל עניין במלות שונות.

[ט, ב]
הרבית הגוי -
גוי ישראל הרבית אותו, משל לאויביהם במפלת מחנה אשור.

לא הגדלת השמחה -
פירוש לו לגוי שזכר, וכתוב לא באל"ף, ופירוש לו לגוי הרבית השמחה, אבל לאויביהם לא הגדלת אבל המעטת.

שמחו לפניך -
בבית המקדש שנתנו שבח והודאה ושמחו שמחה גדולה.

כשמחת בקציר -
כמו שדרך העולם לשמוח בעת הקציר והתי"ו במקום ה"א כמו כשמחה, וכן אם אתן שנת לעיני, שפעת אני ראה, והדומים.

כאשר יגילו בחלקם שלל -
כמו ששמחו בעת שחלקו שלל מחנה אשור כן שמחו שמחה גדולה אחר כן כשבאו לבית ה' להודות ולשבח על הנס הגדול שעשה להם האל.
ויש לפרש כאשר יגילו בני האדם בחלקם שלל כן שמחו הם לפניך, על דרך שש אנכי על אמרתך כמוצא שלל רב, אלא שגם הם חלקו מחנה אשור ואין צריך לומר משל אחר, ופירוש הראשון הוא הנכון.

[ט, ג]
כי את -
מלך אשור היה עול סבלו של ישראל ומטה שכמו, כלומר שהיה למשא עליו והיה שבט הנוגש בישראל ואתה החתות אתו השבט.

כיום מדין -
כמו שהחתות מדין במלחמת גדעון, וכן אמר במזמור: עשה להם כמדין, כי אותו היום היה בו נס גדול ותשועה גדולה, כי גדעון בשלש מאות איש הכה את כל מחנה מדין שהיה כדי ארבה לרוב ולהם ולגמליהם אין מספר.

[ט, ד]
כי כל סאון סואן ברעש -
כי לא תהיה זאת המלחמה כשאר המלחמות, כי כל שאר המלחמות ילחם הלוחם ברעש הסוסים, כמו שנאמר עליו: ברעש ורגז יגמא ארץ, וכן רעש הכידונים, כמו שאמר עליו לרעש כידון, וכן בשאר המלחמות.

שמלה מגוללה בדמים -
כי יכו אלה באלה במכת חרב ושמלה מגוללת בדמים, אבל זה לא תהיה בה לא חרב ולא רעש ולא דמים אלא נהיתה לשרפה מאכלת אש, שהכה בה המלאך בלילה ונשרפו.

ויש מחלוקת זה בדברי רז"ל יש אומרים:

כי הייתה נשמה נשרפת וגוף קיים.

ויש אומרים:

כי גם הגוף נשרף אבל לא בגדיהם.

סאון סאן -
הנו"ן שרש ופירושו לפי ענינו מלחמה, ולא מצאנו לו חבר, ויהיה סאון תאר וסואן פעל, כאלו אמר כי כל עושה מלחמה לוחם ברעש, או יהיה סאון שם למלחמה, אמר כי כל מלחמות לוחם אדם ברעש.

[ט, ה]
כי ילד ילד -
זה אמר על חזקיהו, לפי שבימי מלכותו הייתה התשועה הזאת לישראל שנגף מחנה אשור, כאלו אמר: זה יהיה בזכות הילד שילד לנו.

בן נתן לנו -
כפל עניין במלות שונות:

ותהי המשרה על שכמו -
למה אמר שכמו לענין משרה, והלא לא נזכר שכמו אלא לענין עבודה, כמו: ויט שכמו לסבול, ואת מטה שכמו יסיר סבלו מעל שכמך, אלא לפי שאחז היה עובד למלך אשור והיה סובלו על שכמו, אמר כי זה הילד לא תהיה עבודה על שכמו אלא משרה.

ויקרא שמו -
פירש הקב"ה שהוא פלא יועץ ואל גבור אבי עד, קרא שם הילד הזה שר שלום, בעבור כי המשרה תהיה לו ולא יעבד מלך אחר, כמו שאמר וימרד במלך אשור ולא עבדו.

שלום -
כי שלום יהיה לישראל בימיו, ואמר אלו הכנויים באל יתברך לעניינים מורים, על דבר חזקיהו.

פלא -
על דבר הפלא ששב השמש אחורנית.

יועץ -
כי עצת ה' קמה לו ועצת סנחריב הופרה.

אל גבור -
יכול גבור שאף על פי שבא סנחריב בחיל גדול וגבורים היה יכול עליהם, וגבר וברגע קטן הכה את מחנהו.

אבי עד -
שהוא קיים לעולם והוא אבי הזמן והוא בראו ובידו הוא להוסיף ולגרוע ולהוסיף זמן חיי חזקיהו ט"ו שנה.

[ט, ו]
למרבה המשרה -
המ"ם סתומה בכתוב, וקרי במ"ם פתוחה ובהפך זה בעזרא המ"ם פרוצים, מ"ם פתוחה בסוף התיבה, בכתוב.

ויש בו דרש:

כאשר יסתמו חומות ירושלם שהם פרוצים כל זמן הגלות ולעת הישועה יסתמו הפרוצים, ואז תפתח המשרה שהיא סתומה עד מלך המשיח.

למרבה -
הוא שם, והוא סמוך לפיכך הוא נקוד בצר"י, אמר לרוב המשרה ולשלום אין קץ, שיהיה על כסא דוד ועל ממלכתו, והוא כפל עניין במלות שונות.

ולסעדה -
שלא תמוט מלכותו ומשרתו מעתה ועד עולם, ואף על פי שיהיה לה הפסק בימי הגלות, עוד תשוב לקדמותה.

ואמר במשפט ובצדקה - כי בהם יכון הכסא ותקום המלוכה.

קנאת ה' צבאות תעשה זאת -
זאת המשרה שתהיה עתה לבית דוד והתשועה הגדולה, כי יקנא ה' צבאות בדברי נערי מלך אשור אשר חרפו וגדפו ה' יתברך.

[ט, ז]
דבר שלח -
הרעה הזאת הבאה על יעקב ששלטו אויביהם בהם מאת האל הוא שלא יאמרו מקרה הוא אלא בעונש עונותם בא להם, כי בטרם ביאת הרעה שלח על ידי נביאיו כך וכך יבא להם אם לא ישובו, וכמו ששלח הדבר בהם כן נפל בהם, וכן יפלו עד שיגלו מארצם כמו שאמרו להם הנביאים מפיו.

[ט, ח]
וידעו -
ואז ידע העם הזה כי אמת אמרתי להם שהם היו אומרים בתחלת הפורענות הבאה עליהם כן לבנים נפלו וגזית נבנה ולא היו נותנים אל לבם כי בעונם בא להם עתה הרע, אבל היו אומרים אם בא עתה הרע עוד יבא הטוב כפלים, וכשיפול בהם דבר ה' יכלו ויגלו מארצם, אז ידעו כי הדברים שהיו אומרים: בגאוה ובגודל לבב כי הבל ינחמון, כי אז תכלה גאותה וגודל לבבם.

[ט, ט]
לבנים נפלו -
דרך משל.
כתרגומו:

רישיא גלו וגו'.

[ט, י]
וישגב, צרי רצין -
מלך אשור ומחנהו שתפש דמשק והמית רצין ואמר זה לפי שאפרים היה עמהם בברית ושניהם היו נלחמים על יהודה, אמר כי לא יועיל אחד לחבירו, כי האל ישגב ויחזק את אויבי רצין עליו.

ואת אויביו יסכסך -
יבלבל עמו בארצו שיבאו ללכדה.

[ט, יא]
ארם מקדם -
כי לפני מלוך פקח בן רמליהו היה נלחם ארם בישראל מאד, כמו שנאמר וישימו כעפר לדוש, וארם היה להם ממזרח ארץ ישראל ופלשתים ממערב, ואלה ואלה נלחמים בהם ואכלו אותם בכל פה.

בכל זאת לא שב אפו -
כלומר לא שבו הם כדי שישוב האל מחרון אפו, ועוד יד האל נטויה עליהם לכלותם, כיון שלא שבו כמו שאמר.

[ט, יב]
והעם לא שב עד המכהו -
לא התבוננו, כי האל הוא המכהו בעונותיו ולא שב אליו ולא דרשו אותו.

[ט, יג]
ויכרת, כפה ואגמון -
החזקים והחלשים, כפה הוא ענף העץ, כמו וכפתו לא רעננה.

ואגמון -
הוא הגומא הגדל במים.

יום אחד -
הוא אותו היום שגלו השבטים.

[ט, יד]
זקן -
הוא הזנב, כי נביאי השקר מקטני העם היו ולמצא חן בעיני הגדולים היו מתנבאים להם טובה ומבטיחים אותם על שקר כדי שיתנו להם פת או יין, כמו שכתוב: אטיף לך ליין ולשכר והיה מטיף העם הזה.

[ט, טו]
ויהיו -
אותם שהיו ראוים לישר אותם ולהדריכם בדרך טובה, אותם היו מתעים אותם והם בעיניהם מאשרים אותם, לפיכך ומאושריו מבולעים, שהיו מאושרים בעיניהם כשהיו מורים אותם הדרך הרעה היו מבולעים ונשחתים בעצתם הרעה.

[ט, טז]
על כן, לא ישמח -
בהפך וגלתי בירושלם וששתי בעמי, כי כשאוחז אדם דרך הרעה ותבא לו בעבור זה הרעה, הנה האל על דרך משל יעצב, כמו: ויתעצב אל לבו, וכשאוחז אדם הדרך הטובה ותבא לו בעבור זה הטובה, הנה האל על דרך משל שמח, כמו שאמר: וששתי בעמי.
ואמר: ישמח ה' במעשיו,

ואמר בחוריו –
כי הם ברוב תרים אחר עיניהם ולא תצילם גבורתם וכחם מהרעה הבאה עליהם, ע"כ לא ישמח ה' בהם, כי אינם עושים רצונו.

ואת יתומיו ואת אלמנותיו לא ירחם -
אפילו היתומים והאלמנות שראוי לחמול ולרחם עליהם לא ירחם האל עליהם.

כי כלו חנף ומרע -
בין גדולים בין קטנים בין חזקים בין חלושים.

בכל זאת -
שתבא להם רעה גדולה שלא מצאו מרחמים לא שבו הם, לפיכך לא שב אפו מהם, ועוד ידו נטויה עליהם להרע להם אפילו בגלות.

[ט, יז]
כי בערה כאש רשעה -
הרשעה שעשו הם בערה בהם כאש, ודרך האש שתחל לבער בקוצים ובעצים דקים תחילה, כמו שאמר ומצאה קוצים ואחר כך תבער בעצים הגדולים, כן רשעתם תאכלם תחל בקטנים, והם הקוצים ואחר כן ותצת בסבכי היער, והם הגדולים.

ויתאבכו -
לפי מקומו ויתגאו.

גאות עשן -
חסר כ"ף הדמיון כגאות עשן, וכן לב שמח יטיב גהה כגהה, לפי שהמשיל רשעתם לאש בוערת אמר שתגאו, כלומר עשנם גאה כגאות עשן, כלומר שתתפרסמו במעשיהם הרעים עד שכל האומות ידעו בה' כי יש רואה העשן ולא יראה האש, כן ידעו הרחוקים מהם מעשיהם הרעים.

[ט, יח]
בעברת, נעתם ארץ -
חשך מלשון ערבי.

ויונתן תרגם:

חרוכת ארעא,

ובא ארץ בלשון זכר, כמו: שרץ ארצם צפרדעים.

כמאכולת אש -
כמו הדבר הנאכל באש שהעץ שאכלו בו האש דולק העץ האחר, כן העם הזה איש את אחיו לא יחמלו, לא די להם הרע שעושין להם אויביהם, כי גם הם מריעים זה לזה.

[ט, יט]
ויגזור -
העם הזה חוזר על כל צדדיו וחוטף מכאן של אחד מחברו, ואף על פי כן הוא רעב כי לא יספיקו לו.

ופירש ויגזר –
ויחטוף, כי החוטף גוזר הדבר ממקומו וכן אומר אחר כן.

[ט, כ]
מנשה את אפרים -
זכר אלה לפי שהמלכות הייתה לאפרים ומנשה ואפרים אחים, אף על פי כן אלה יבוזו את אלה ואחר כך יחדו המה על יהודה.

בכל זאת -
עם כל הרעה הזאת הבאה עליהם לא שבו ממעשיהם הרעים, כדי שישוב ה' מחרון אפו.