פרק טז, א
שלחו כר מושל ארץ. אל תתגאו בגאותכם הלא ידעתם שמושל ארץ שלכם מישע מלך מואב במלכים (ב' ג') היה נוקד והשיב למלך ישראל מאה אלף כרים, שלח אותו כר המושל שלכם מסלע מדברה אל הר בת ציון.

פרק טז, ב
כעוף נודד. מקינו. קן משולח. כאפרוחים משולחים מקינם שהולכים מטולטלין כן תהיינה בנות מואב למעברות ארנון.

פרק טז, ג
עשי פלילה. הוא לשון ויכוח משפט לבחור לך את הטוב כמו (איוב לד) משפט נבחרה לנו. שיתי כליל צלך. שיתי לך צל בצהרים שיחשיך צלך כלילה להסתיר בו מפני אויביך. סתרי נדחים. אם יברחו עוד נדחי עמי דרך עליכם בימי נבוכדנצר אל תסגירום אלא תסתירם.

פרק טז, ד
יגורו בך נדחי. בני ישראל הבורחים. הוי סתר למו. כי גם את תדעי נפש הנודדים מה היא צרתם. כי אפס המץ. המץ שלך עשרך וכבודך שהיה לך על ידי צאנך ובקרך שאת מוצצת מהם חלב וחמאה. כלה שד. לשון שדים המספיקין חלב כמו (לקמן ס) ושד מלכים תינקי. תמו רומס. הבהמות שלך הרומסות בארצך.

פרק טז, ה
והוכן בחסד כסא. כשיבא עליך השבר הזה אז יכון כסא דוד ויגדל שבאותו הפרק יפול סנחריב ע"י חזקיהו ויהיה נכון כסאו בחסד שיעשה כמו שמצינו שהיה גומל חסד שנא' בדברי הימים (ב ל) כי חזקיהו מלך יהודה הרים לקהל אלף פרים ושבעת אלפי צאן. וישב עליו וגו' שופט ודורש משפט ומהיר צדק, תרגם יונתן: ועביד קשוט.

פרק טז, ו
גא מאד. נתגאה מאד. גאותו וגאונו. שלא כדין הוא כי עיקר גידולי בניו ע"י ממזרות וניאוף הבנות מאביהן. עברתו. עיבורו והריון שלו, דבר אחר: עברתו חמתו ששמר לישראל. לא כן גבוריו עשו שהיו כפוי טובה.

פרק טז, ז
ייליל מואב למואב. על מואב. לאשישי קיר חרשת. אל חומות קיר חרשת, אשישי כמו (ירמיה מ) נפלו אשיותיה. תהגו אך נכאים. שברים. תהגו. תקוננו.

פרק טז, ח
שדמות. שדות תבואה. גפן שבמה. יש ללמד שחשבון היתה מקום שדות ושבמה מקום כרמים ואם תאמר כל אלה ערי עבר הירדן הם וישראל לקחום מיד סיחון, ואימתי חזרו ליד מואב? כשהגלה סנחריב לראובני ולגדי באו המואבים הסמוכים להם וישבו בהם. אמלל. חרב. שרוקיה. נטיעות שורק שלה. עד יעזר נגעו. שדמות הגפן ושורק הנזכרים כאן אינם אלא משל והם מחנות וסיעות בימי העמים האלה וכן תרגם יונתן. עד יעזר נגעו. הלכו בגולה. תעו מדבר. למדבר. שלוחותיה. זמורותיה והם משל גליותיה. נטשו. נפצו כמו ונטשתיך המדברה (יחזקאל כט) והנם נטושים (שמואל א ל) וינטשו בעמק רפאים (שם כה).

פרק טז, ט
אבכה בבכי יעזר. תרגם יונתן: כמא דאייתיתי משריין על יעזר כן אייתי קטילין על שבמה, ולשון המקרא הנביא אומר כעין קינות יעזר יש לי עליך לקונן את הגפן שבמה. אריוך דמעתי. אתרוי עליך דמעה יש תיבה משמשת כשתי תיבות כמו בני יצאוני (ירמיה י) ארץ הנגב נתתני (יהושע טז) דברו לשלום (בראשית לז). קיצך. תאנים שמייבשין בקיץ. הידד. קול שודדים ובוזזים.

פרק טז, י
מן הכרמל. הוא מקום יער ושדות תבואה. לא ירועע. לשון תרועת שמחה. הידד השבתי. קול המתאספים להטיל הקורה לעצור הענבים.

פרק טז, יא
יהמו. בקינה.

פרק טז, יב
כי נלאה מואב. להלחם על במות המגדלים. ובא אל מקדשו. אל מקום אשר הם מתקדשים שם ומזדמנים שם להתפלל.

פרק טז, יג
זה הדבר. סוף כלייתו של מואב ביד נבוכדנצר. אשר דבר ה' אל מואב מאז. מימים רבים לפני בא הרעה עליו ניבא לו ישעיה את זאת, דבר אחר: מאז מעת אשר שכר בלק את בלעם.

פרק טז, יד
ועתה דבר ה'. לקרב את הפורענות להם. בשלש שנים כשני שכיר. בשביל שלש שנים שסייעו את סנחריב כשצר על שומרון ועזרוהו בלי בצע כאלו היו לו שכירים, לפיכך ונקלה כבוד מואב בין כל שאר המונו של סנחריב ששיטפם בשבי מתוך אותו החיל וילך לו, וכן מפורש בסדר עולם שטף עמונים ומואבים שהיו מסייעין אותם כשצר על שומרון שלש שנים לקיים מה שנאמר שלש שנים כשני שכיר וגו'. ועוד יש לפרש שלש שנים כשני שכיר, שלש שנים נגזרו עליכם לאורך זמן אבל מצומצמין יהיו ולא תאחר עוד הפורענות כאשר ידקדק השכיר בשני שכירותו לצמצם. ונקלה כבוד מואב. בעיני כל המון סנחריב הרב. ושאר. פליטה הנשארת למואב. מעט מזעיר. תהיה. לוא כביר. לשון רוב.