פרק ב, ב
באחרית הימים. לאחר שיכלו הפושעים. נכון. מתוקן. בראש ההרים. בהר שהוא ראש לכל ההרים בחשיבות ההרים. ונשא מגבעות. יגדל נס שנעשה בו מניסי סיני וכרמל ותבור. ונהרו. יתקבצו ימשכו אליו כנהרות.

פרק ב, ג
אל בית אלהי יעקב. לפי שהוא קראו 'בית אלשון לפיכך יקרא על שמו, אבל אברהם קראו 'בהר ה' יראה' יצחק קראו שדה 'לשוח בשדה'.

פרק ב, ד
לאתים. קולטר"ש בלע"ז. למזמרות. שרפ"ש בלע"ז שזומרין בהן הכרמים.

פרק ב, ה
בית יעקב וגו'. האומות יאמרו להם כן והמקרא הזה הוא מוסב על והלכו עמים רבים וגו'. לכו ונלכה באור ה'. יאמרו להם כן ויונתן תרגם: יימרון דבית יעקב אתו וגו'.

פרק ב, ו
כי נטשתה עמך בית יעקב. הנביא מיסב הדיבור אל השכינה ואומר כי עד הנה עזבת את עמך בשביל עונם. (דבר אחר: הנביא מוכיחן ואמר להם כן, כי נטשתה עמך בית יעקב כו' עזבת את מעשה הטוב אשר על ידו נהיית לעם אדם אתם בית יעקב). כי מלאו מקדם. נתמלאו צבאותם ממעשי ארמים שהיו יושבים במזרח שהיו מכשפים ומשתמשים בשם עבודת כוכבים כדאמרינן בחלק, נתן אברהם מתנות שמסר להם שם טומאה. ובילדי נכרים ישפיקו. בועלים בנות עכו"ם ומתערבים בהם ויולדות להם ילדים ובהם הם מספיקים תמיד ומתעסקים ומתרפקין ונטרחים בהם, לשון פן יסיתך בשפק (איוב לו) דיבטימנ"ט בלע"ז.

פרק ב, ז
ואין קצה. לשון קץ.

פרק ב, ח
ישתחוו. כמו משתחוים.

פרק ב, ט
וישח אדם. הקטנים. וישפל איש. הגדולים והגבורים אנשי החיל. ואל תשא להם. הנביא אומר להקב"ה וידעתי כי לא תסלח להם מלהפרע מהם.

פרק ב, י
בוא בצור. לבוא בצור לברוח בנקרת הצורים. והטמן בעפר. ולהטמן בעפר.

פרק ב, יא
עיני גבהות אדם. גסות הרוח וכן כל לשון גובה עינים שבמקרא, כמה דאת אמר גבה עינים ורחב לבב (תהלים קא).

פרק ב, יג
ארזי הלבנון. דוגמא הוא על הגבורים. אלוני הבשן. השלטונין כמו שאלונים פחותים מן הארזים.

פרק ב, יד
ועל כל ההרים הרמים. על יושביהם.

פרק ב, טז
ועל כל אניות. תירגם יונתן: ועל כל דיתבין בניסי ימא באיי הים שמוצאן ומובאן באניות. תרשיש. שם ים ששמו תרשיש. שכיות החמדה. פלטרין רצופין במשכיות רצפת שיש כמו ואבן משכית (ויקרא כו) על שם שסוככים בו את הקרקע.

פרק ב, יז
ביום ההוא. הוא יום הדין.

פרק ב, יח
כליל יחלוף. כלו יחליף כולם יאבדו.

פרק ב, יט
ובאו. יושבי הארץ במערות צורים. מחלות. הם הם מערות. בקומו. ליום הדין. לערוץ הארץ. לשבור רשעי הארץ.

פרק ב, כ
להשתחות לחפור פירות. גלולים בדמות חפרפרות מיני שרצים שחופרין הארץ שקורין טלפ"ש בלע"ז. ועטלפים. קילבא שורי"ץ בלע"ז יש לפתור עוד את אליליו אשר עשה לו להשתחות, ישליך האדם בחריצים ובנעיצין שימצא לפניו כשהולך לברוח ולהטמן.

פרק ב, כב
חדלו לכם מן האדם. שלא לשמוע, לאותן המתעים אתכם מאחרי ולהשתחוות למעשה ידיו. אשר נשמה באפו. אשר כל חייתו וכחו תלויה בנשמת אפו שהוא רוח פורח שהיום ישנה בו ומחר תצא ממנו, וקל וחומר לדמות חפרפרות שאין בו ממש. דבר אחר: חדלו לכם מכל הדרכים הרעים ולמדו מן האדם אשר נשמה באפו, הראיתם למה נחשב הוא וקל וחומר לעכו"ם למעשה ידיו שאינו נחשב לכלום.