פרק כב, א
גיא חזיון. היא ירושלים גיא שנתנבאו עליה רוב נבואות. כי עלית כולך לגגות. כשבא עליהם חיל עולים על גגותיהם לראות החיל ולהלחם, ורבותינו פירשו על כהנים שעלו על גגו של היכל ומפתחות העזרה בידם כדאיתא במסכת תענית, ומדרש אגדה אומר שהיו גסי הרוח, באיכה רבתי.

פרק כב, ב
תשואות מלאה. עיר שהיתה תשואות קול רוב אדם הומיה ועליזה עכשיו מה לך מתאבלת. חלליך לא חללי חרב. טובים היו אילו חללי חרב היו מעכשיו שהם חללי רעב.

פרק כב, ג
כל קציניך נדדו יחד. צדקיהו ושריו שיצאו לברוח בלילה. מקשת אוסרו. אשר מאימת המורים חצים בקשת היו נאסרים להסגר בתוך העיר, וכל הנמצאים בו אוסרו יחד בזיקים ורובן מרחוק ברחו קודם לכן.

פרק כב, ד
שעו מני. חדלו ממני כך הקב"ה אומר למלאכי השרת.

פרק כב, ה
ומבוסה. מרמס, כמו בוססו את חלקתי (ירמיה יב) וכמו כגבורים בוסים בטיט חוצות (זכריה י). מקרקר קיר. יום קירקור קיר החומה. ושוע אל ההר. וקול שוועה לנוס אל ההרים להמלט.

פרק כב, ו
נשא אשפה. אשפות חצים קייבר"ץ בלע"ז. וקיר ערה מגן. תרגם יונתן: ועל שור דבקו תריסין והוא כמו ערות על יאור (לעיל יט) ומתערה כאזרח רענן (תהלים לז), ויש לפרש וקיר ערה מגן קיר שם העיר כמו (מלכים ב טו) ויגלה קירה, בני אותה מדינה גלו מגיניהם על ירושלים.

פרק כב, ז
שת שתו השערה. שמו מצור על השערים ודוגמתו יש במלכים במלחמת בן הדד שימו על העיר (שם א כ).

פרק כב, ח
ויגל. לשון גילוי. מסך יהודה. הוא בית המקדש שהיה מגין ומיסך ומסכך עליהם. ותבט ביום ההוא. תחבולות להלחם בם. אל נשק בית היער. הם המגינים שלש מאות ומאתים שעשה שלמה ויתנם המלך בית יער הלבנון (שם א ז).

פרק כב, ט
בקיעי עיר דוד. בקיעי החומה ראיתם כי רבו. ותקבצו את מי הברכה. יונתן תרגם: וכנישתון ית עמא למי בריכתא ארעיתא שהוא אצל בקיעי עיר דוד להלחם שם לפי שראיתם שיש שם תורפה לירושלים ונוחה ליכבש משם.

פרק כב, י
ואת בתי ירושלים ספרתם. כמה בתים יש לכל אחד שיתנו מהם לפי חשבון כדי לקחת האבנים והעצים לבצר את החומה. לבצר. לחזק לשון ערים בצורות (במדבר יב).

פרק כב, יא
ומקוה עשיתם. אגם מים להיות חוזק לעיר בין החומותים. החומות כפולות חיל וחומה ובין מי הברכה הישנה. ולא הבטתם אל עושיה. ואם תאמרו אף חזקיה עשה כן שנאמר (דברי הימים ב לה) ויתחזק ויבן את כל החומה הפרוצה ויעל על המגדלים ולחוצה החומה האחרת ויחזק את המלא עיר דוד, חזקיהו בה' אלהי ישראל בטח וגו' (מלכ"ב יח) אבל אתם בימי יהויקים וצדקיה לא הבטתם אל עושיה. ויוצרה מרחוק. מאז שברא את העולם עלתה ירושלים ובית המקדש במחשבה. לא ראיתם. לא חשבתם.

פרק כב, יג
והנה ששון ושמחה. הקב"ה כביכול אבל לפניו ואתם אוכלים ושמחים. כי מחר נמות. בעולם הבא הנביאים אומרים לנו מאת הקב"ה שלא יהיה לנו חלק לעוה"ב נעשה לנו הנאה בחיינו.

פרק כב, יד
עד תמותון. תרגם יונתן: מותא תניינא לעולם הבא.

פרק כב, טו
הסוכן. בעל הנאות היה וכן (שם א א) ותהי לו סוכנת. ומדרש אגדה אומר מן סכני היה ובא לו לירושלים בויקרא רבה. אשר על הבית. ממונה היה על בית המקדש יש אומרים כהן גדול ויש אומרים אמרכל.

פרק כב, טז
מה לך פה. הכתוב מגנהו לפי שרצה להסגיר את חזקיהו למלך אשור כדאמרינן בסנהדרין כתב פיתקא ושדא בגירא שבנא וסיעתו השלימו חזקיה וסיעתו לא השלימו. ומי לך פה. מי ממשפחתך קבור כאן. חצבי מרום קברו. שחצב לו קבר בקברי בית דוד ליקבר בין המלכים לכך הוא אומר לו מה ירושה לך בקברות הללו. חצבי חקקי. יו"ד יתירה כמו שוכני סנה (דברים לג) מקימי מעפר דל (תהלים קיג).

פרק כב, יז
טלטלה גבר. כהדין תרנגולא דמטלטל מאתר לאתר ורבותינו אמרו טלטולא דגברא קשה מדאיתתא. ועוטך עטה. כמו (שמואל א כה) ויעט בהם לשון עיט יפריחך כעוף בגלות, ורבותינו אמרו צרעת פרחה בו כמה דאת אמר: (ויקרא יג) על שפם יעטה.

פרק כב, יח
צנוף יצנפך. כמצנפת המקפת את הראש יקיפוך אויבים ומציקים. כדור. כשור מקף, ורבותינו פירשו לשון כדור שקורין פלוט"א בלע"ז שזורקין אותו ומקבלין מיד ליד. אל ארץ רחבת ידים. בכסיפיא שם המקום. שמה תמות. ולא תקבר בקבר בית דוד ושמה יהיו מרכבות כבודך נהפכים לקלון בית אדוניך שבקשת.

פרק כב, יט
וממעמדך. ומשימושך במקדש יהרסך.

פרק כב, כ
לאליקים. הוא היה על הבית כשנפל סנחריב כמו שמצינו כשיצאו אל רבשקה וגלה לו שבנא וסיעתו וגררוהו בזנבות סוסיהם כדאיתא בסנהדרין כשהלך סנחריב אל תרהקא מלך כוש שטף שבנא וסייעתו והלך לו, כך שנינו בסדר עולם.

פרק כב, כב
מפתח בית דוד. תרגם יונתן: מפתח בית מקדשא ושולטן בית דוד.

פרק כב, כג
ותקעתיו יתד במקום נאמן. ואמניניה אמרכל מהימן משמש באתר קיים, תרגם יונתן: נאמן לשון קיום מקום שהוא נאמן לנשענים עליו כי לא ימוט, דבר אחר: סרס את המקרא ותקעתיו יתד נאמן במקום.

פרק כב, כד
הצאצאים והצפיעות. תרגם יונתן: בנייא ובני בנייא ומנחם חברו עם צפיעי הבקר (יחזקאל ד) לומד שהוא לשון עוללים דקים היוצאים ממעי אמו ויהיה צפיעי לשון יציאה דבר היוצא. כל כלי הקטן. הקטנים שבמשפחותם יהיו מתפארין בו ונסמכין עליו. מכלי האגנות ועד כל כלי הנבלים. תרגם יונתן: מכהניא לבושי אפודא ועד בני לוי אחדי נבליא, ויהיה אגנות לשון כלי שרת שמשרתין בהם הכהנים בבית המקדש. הנבלים. שאומרים בני לוי בהן השיר.

פרק כב, כה
תמוש היתד. גדולתו של שבנא. ונכרת המשא אשר עליה. בני משפחתו וסיעתו הנסמכין עליו והתולים בו כלי תפארתם ולפי שדימהו ליתד דימה המתפארים בו ונשענים עליו למשא שמטעינים על היתד. ויש פותרים אותו ותתקיים הנבואה שנתנבאה עליו.