פרק כט, א
הוי אריאל. תרגם יונתן: מדבחא דה' ואף יחזקאל קראו כן, שנאמר (יחזקאל מג) והאריאל שתים עשרה על שם אש של מעלה שהיתה רובצת כארי על גבי המזבח כמו ששנינו בסדר יומא. ורבותינו פירשו על ההיכל שהיה צר מאחוריו ורחב מלפניו. קרית חנה דוד. דאיתבני בקרתא דשרא בה דוד. ספו שנה על שנה. ותמיד עונותיכם הולכים וחזקים עד שחגים שלכם ינקופו ויכרתו לשון נוקף זית (לעיל יז).

פרק כט, ב
והיתה לי כאריאל. תהא מוקפת חללי חרב כמזבח המוקף זבחי בהמה.

פרק כט, ג
כדור. כשורה של גייסות מקיפות. מוצב. לשון כרקום המוצב על העיירות. מצורות. לשון מצור.

פרק כט, ד
מארץ תדברי. יהא נראה כאילו דבור היוצא מפיך יוצא מתחת הקרקע. אמרתך תצפצף. להתחנן אלי ומתוך תחינתך יכמרו רחמי. צפצוף הוא לשון קול לחש כקול עופות דקים.

פרק כט, ה
והיה כאבק דק המון זריך. אוכלוסי סנחריב שיהיו למאכולת אש ויעשו אבק. והיה. הדבר הזה. לפתע פתאום. מקרה פתאום.

פרק כט, ו
מעם ה' צבאות תפקד. ואחרי שתשפלי ותצפצף אמרתך תפקד אריאל מאתי להושיעה ברעם וברעש וגו'.

פרק כט, ז
והיה כחלום. שדומה שרואה ולא ראה, כך יהיה המון כל הגוים ידמו לכבוש ולא תעלה בידם. וכל צוביה. המציבים עליה מצב ומשחית שקורין צנבי"ל בלע"ז, כמו שנאמר בשאול
(שמואל א יד) המצב והמשחית חרדו.

פרק כט, ח
שוקקה. תאבה וכן אל אישך תשוקתך (בראשית יג). כן יהיה וגו'. לא ישיגו תאותם אשר יזמו לעשות.

פרק כט, ט
התמהמהו. הוו מתונים להתבונן לחשוב על מעלליכם. ותמהו. ותהיו תמהים על קילקולכם. השתעשעו. לשון ועיניו השע (לעיל ו) היו עורים מראות. שכרו. עצמכם ולא מיין למה כי נסך עליכם ה' וגו'. לשון מזג כמו מסכה יינה (משלי ט), או לשון נסיכות, השליט בכם רוח תרדמה על פושעי ישראל היה ניבא שהיו חוזים בכוכבים ובקיאים להשביע השרים של מעלה כל אחד בשם הראוי להשביעו בו, לכך הם אומרים מי יחת עלינו, אם יבא האויב עלינו יכולנו לעשות לה חומת אש סביב או להקיפה ים הגדול, אמר הקב"ה אני אחליף השרים של מעלה הממונה על האש נתמנה על המים, כשמשביע לשר של אש להביא לו אש הוא משיבו אין זו משלי, וכן שר של מים, ואף שם שאתה משביעני בו איני מכיר זו הוא עצום העינים וכיסוי ראשי החוזים בכוכבים.

פרק כט, יא
חזות הכל. כל מה שהייתם חוזים במזלות יהיה מכוסה מכם כדברי אגרת החתומה בשעוה אשר יתנוה לקרותה ליודע לקרות אגרת, ואמר לא אוכל, שהרי אין אני רואה בתוכה לפי שהיא חתומה.

פרק כט, יב
ונתן הספר על אשר לא ידע ספר. וכשנוטלין ממנו ופותחין חותמה ונותנין אותה למי שאינו מכיר לשון אגרת ואומרין לו קרא נא זה, ואמר לא ידעתי ספר, כך כשתשביע שר האש יאמר לא אוכל כי חתום הדבר ממני וכשתשביע את חבירו יאמר איני מכיר את השם הזה שאתה משביעני בו שאין זה שמי וזהו שאמר ירמיה הנני מיסב את כלי המלחמה אשר בידכם (ירמיה כא) זה השם המפורש במדרש תהלים.

פרק כט, יג
יען כי נגש העם הזה. יונתן תירגם: חלף דאיתרברב עמא הדין כלומר נגשו להגביה עצמן עד לשמים הם מראין עצמן כמכבדין אותי בפה ושפה אבל את לבם הרחיקו ממני. ותהי יראתם אותי. לא בלב שלם כי אם במצות האנשים המלמדים אותם התראו כנכנעים מלפניו כדי לפתותו בפיכם.

פרק כט, יד
לכן הנני. הוא אשר יוסיף להפליא פלא נוסף על פלא כיסוי על כיסוי אוטם על אוטם ומהו הפלא ופלא ואבדה חכמת חכמיו, קשה סילוקם של חכמי ישראל כפלים כחורבן בית המקדש, וכל קללות שבמשנה תורה שכולן אינו אלא הפלאה אחת, והפלא ה' את מכותך (דברי' כח) וכאן שתי הפלאות.

פרק כט, טו
לסתיר עצה. כמו להסתיר עצה.

פרק כט, טז
הפככם אם כחומר היוצר יחשב. תהפוכות שלכם הזאת אתם יודעים שהוא כחומר היוצר שאין החומר יכול לומר לעושהו לא עשאני, כך אינכם יכולין לומר שאיני מבין מעשיכם. אם כחומר וגו'. לשון תמיה הוא ויש תמיהות המתקיימות. לעושהו. כמו על עושהו ודוגמתו ואמר פרעה לבני ישראל (שמות יד), פן יאמרו לי אשה הרגתהו (שופטי' ט). ויצר אמר ליוצרו לא הבין. אמר על יוצרו לא הבין מה ביצרי והלא הוא בנה את המטמוניות והחדרים והמחשבות.

פרק כט, יז
הלא עוד מעט. בימים מועטין נקל בעיני אם תשובו אלי. ושב לבנון. שהוא יער עצים להיות כרמל וישוב שדות וכרמים. והכרמל ליער יחשב. תירגם יונתן: קירוין סגיאין יתיב, ואגדה בבראשית רבה חורשין דבר אינש ישוב ערים ובני אדם רצוף ומלא כיער הזה שהוא מלא עצים.

פרק כט, יח
ושמעו ביום ההוא וגו'. ותיבטל הקללה האמורה למעלה, כי נסך ה' עליכם וגו' ותהי לכם חזות הכל ואבדה חכמת חכמיו.

פרק כט, יט
ענוים. סבלנים שסבלו עולו של הקב"ה וגזרותיו.

פרק כט, כ
כל שוקדי און. השוקדים ומתבוננים היאך יפעלו און.

פרק כט, כא
מחטיאי אדם בדבר. הם נביאי השקר. ולמוכיח בשער יקושון. ולדמוכח להון בען ליה תקלא לשון מוקש. ויטו בתהו צדיק. ואסטיאו בשקר דין זכאין.

פרק כט, כב
אשר פדה את אברהם. מאור כשדים. לא עתה יבוש יעקב. מאביו. ולא עתה פניו יחורו. מאבי אביו שאין נמצא פסול במטתו ומטתו שלימה.

פרק כט, כג
כי בראותו ילדיו. אשר יהיו מעשי ידי כלומר צדיקים בקרבו, כי בראותו בקרבו אשר ילדיו מעשה ידי יקדישו שמי, כגון חנניה מישאל ועזריה לכך לא יחורו פניו.

פרק כט, כד
ורוגנים ילמדו לקח. לשון ותרגנו באהליכם (דברים א), אותם שהיו מתאוננים ונרגנים על דברי הנביאים ילמדו לקח.