פרק לא, א
הוי. על הושע ועשרת השבטים היורדים מצרימה לעזרה אשר שלחו מלאכים אל סוא מלך מצרים (מלכים ב יז). על סוסים. הבאים משם שהם קלים לרוץ. ישענו. כמו ולא שעו על קדוש ישראל כמו שעשה חזקיה, שנאמר (מלכים ב יח) בה' אלהי ישראל בטח וימרוד במלך אשור.

פרק לא, ב
ואת דבריו לא הסיר. אשר אמר והשיבך ה' מצרים באניות (דברים כח) מדה כנגד מדה שאמרתי לך (שם) לא תוסיף עוד לראותה ואתה הלכת מדעתך, סופך לילך בגלות על כרחך. וקם. על עשרת השבטים שהם בית מרעים ועל מצרים אשר הם להם לעזרה.

פרק לא, ג
יטה ידו. שהקב"ה סומך הכל בידו וכשיטה אותה יפלו כזה שאוחז דבר בכפו, וכשהוא מרכין כפו הוא נופל כך. ומדרש אגדה ויונתן תרגם: ירים יד מחת גבורתיה.

פרק לא, ד
כאשר יהגה. המיית קול כמו וכיונים הגו נהגה (לקמן נט). אשר יקרא עליו מלא רועים. יאספון עליו בקריאת קול המון, מלא רועים אסיפת רועים וכן קראי אחריך מלא (ירמיה יב) וכן יחד עלי יתמלאון (איוב טז) כולם לשון קיבוץ. לא יענה. לא יכנע לא יעשה עצמו עני וכן לענות מפני (שמות יא) וכן וענה גאון ישראל (הושע ה). כן ירד. ולא יפחד מהמון האומות.

פרק לא, ה
פסוח. דילוג ויש עוד לפותרו לשון חיים. והמליט. יוציא את ישראל מן הצרה לשון המלטה אישקמוצי"ר בלע"ז.

פרק לא, ו
שובו. למי שהעמקתם מחשבות היאך לסור ממנו וסרתם מעליו עתה שובו אליו.

פרק לא, ט
וסלעו ממגור יעבור. וחזקו מרוב פחד יחלוש. וחתו מנס. מפני הניסים שיראו שהקב"ה עושה לישראל. אשר אור לו בציון. שם יהיה האש מוכן לשורפם.