פרק לב, א
הן לצדק ימלך מלך. הן אין משפט מלך למלוך כי אם לעשות משפט צדק. ולשרים למשפט ישורו. ועל מי יש לו למלוך על שרים אשר למשפט ישורו, ואמר הנביא זאת על אחז שהיה רשע אבל חזקיהו בנו ימלוך וכדי הוא.

פרק לב, ב
והיה איש. הגבור ביראת הקב"ה הוא חזקיה יהיה לישראל. כמחבא רוח. כמחסה סלע שנחבאים בו מפני רוח ונסתרים שם מפני חורב, כן יבטחו בו הנותרים מעשרת השבטים.
בציון. לשון יובש ציה. כצל סלע כבד בארץ עיפה. במקום שמש הארץ עיפה שם וחריבה ותאבה לצל.

פרק לב, ג
ולא תשעינה עיני רואים. לא כמות שהם עכשיו אזניו הכבד ועיניו השע (לעיל ו) לשון טוח.

פרק לב, ד
ולבב נמהרים יבין לדעת. לא כמו שעכשיו השמן לב העם (שם). ולשון עלגים וגו'. ולא כמו שעכשיו כי בלעגי שפה (לעיל כח). עלגים. כל מי שאינו יודע לכוין דיבורו להיות צח קרוי עלג ונלעג.

פרק לב, ה
ולכילי. רמאי נוכל חורש רעים. שוע. לשון אדון שהכל שועין ופונין אליו.

פרק לב, ו
נבלה ידבר. מדבר לשון הוה הוא. יעשה און. יקבץ מחשבות און כמו (דברי' ח) עשה לי החיל הזה. לעשות חונף. חושב מחשבות איך יוכל לעשות חנופה, חונף שם דבר לכך טעמו למעלה ונקוד פתח. ומשקה צמא יחסיר. לפי פשוטו שגוזלין העניים, ותרגומו פתגמי אורייתא דאינון כמיא לצחייא מדמן לבטלא.

פרק לב, ז
ובדבר אביון משפט. לחבל אביון במשפטו, משפט זה לשון תחלת דברים במשפט כשמדבר האביון טענותיו זה יועץ מזימות להכשילו בנכליו משפט משמש שלשה לשונות תחלת טענות דריישמנ"ט בלע"ז וגמר הדין ואיימב"ט בלע"ז, ומשטר ששוטרין אותו ביסורין יושטיצ"ט בלע"ז.

פרק לב, ח
על נדיבות יקום. בשביל נדיבותיו תהיה לו תקומה.

פרק לב, ט
נשים שאננות. מדינן דיתבן שליון. בנות בוטחות. כרכין דיתבין לרוחצן.

פרק לב, י
ימים על שנה. כמו (לעיל כט) ספו שנה על שנה ותמיד עונותיכם מתגברין, וסוף תרגזנה אלו שהן עכשיו בבטח כי יכלה מהם בציר הענבים ואוסף התבואה לא יבוא אל הבית. אוסף. שם דבר לכך טעמו למעלה ונקוד פתח.

פרק לב, יא
רגזה. כמו לרגז. פשוטה. כמו לפשוט. ועורה. כמו לערות לשון עריה (מיכה א). וחגורה. כמו לחגור לכך טעמו למעלה, וכן תירגם יונתן: שלחו ואיתערטילו ואסרו על חרצין מתוך שיפשיטו ויתערמו מבגדיהם לא יחגרו על בגדיהם כי על מתניהם.

פרק לב, יב
על שדים סופדים. יטפחו על לבם. על שדי חמד. על שדות חמדתן, ומדרש אגדה על חכמי סנהדראות שהם כשדים המניקים יספדו, ועל עיר חמדתן שתחרש כשדה ועל גפן פוריה הם ישראל שנקראו גפן כמו שאמר גפן ממצרים תסיע.

פרק לב, יג
קוץ שמיר. הובאי ובור כי כל חורבן זה יהיה על כל בתי משוש ועל קריה עליזה, ירושלים שהיא משוש לכל הארץ (איכה ב).

פרק לב, יד
כי ארמון. מלך יהודה נוטש. והמון העיר. גלה. עופל ובחן. בית מקדשי שהיה להם למבצר. היה בעד מערות. יהיה בתוך חורבות מערת לשון ערו ערו (תהלים קלז), ובעד כמו הבעד ערפל ישפוט (איוב כב). עד עולם. עד עת קץ. עופל ובחן. שניהם לשון מבצר. משוש פראים. לתאות ישמעאל וחיילותיו.

פרק לב, טו
עד יערה עלינו. ישפוך עלינו, כמו ותער כדה (בראשית כד) לשון שפיכה נופל על הרוח כמו ושפכתי על בית דוד רוח חן (יואל ג), וכן אשפוך רוחי על כל בשר (זכריה יב). ליער יחשב. קירוין סגיאין כיער הזה שהוא מלא עצים.

פרק לב, טז
ושכן במדבר משפט. בירושלים שהיא כמדבר. וצדקה בכרמל. היא ארץ ישראל שתהא באותן הימים ככרמל.

פרק לב, יט
וברד ברדת היער. על כרחי אין ברד זה שם דבר שהרי נקוד חציו קמץ וחציו פתח בלשון פעל וכן פתרונו לשון פעולה כמו ורחץ וישב ועמד, וברד ויברוד את ברידת היער ויהיה הבי"ת של ברדת מן יסוד כמו עטרת עקרת, כלומר וימטיר הקב"ה את מטר פחי הרשעים שהם עכשיו בנויים ומלאים ערים כיער. ובשפלה. שנשפלו ישראל עד עכשיו תשפל עיר מטרפולין של פרס ודוגמא כן תרגם יונתן: ויחות ברדא ויקטול משריית עממיא.

פרק לב, כ
אשריכם. ישראל שהצליחה זריעת צדקתכם כזורעים על מים מעתה תקצרו ותאספו תבואת שכרכם הטוב תשלחו רגל השור לדוש התבואה והחמור להביא אל הבית, כך תרגם יונתן: כלומר תקבלו שכר פעולתכם הטובה.