פרק לח, א
בימים ההם. שלשה ימים לפני מפלתו של סנחריב חלה חזקיהו ויום ג' כשעלה בית ה' הוא יום מפלתו של סנחריב והוא י"ט ראשון של פסח. כי מת אתה ולא תחיה. מת אתה בעולם הזה ולא תחיה לעולם הבא, משום דלא נסבת איתתא כו' כדאיתא בברכות.

פרק לח, ג
אנה ה'. איה רחמנותך.

פרק לח, ה
הנני יוסיף. הנני הוא אשר יוסיף על ימיך.

פרק לח, ו
ומכף מלך אשור אצילך. למדנו שלפני מפלת סנחריב חלה.

פרק לח, ז
וזה לך האות. שתתרפא ויתוספו ימיך כמפורש למטה, ובמלכים (ב כ) שאל לו מה אות כי אעלה.

פרק לח, ח
הנני משיב. אחורנית עשר מעלות את הצל אשר ירדה. צל המעלות. כמין מדרגות עשויות כנגד החמה לבחון בהם שעות היום כעין אורלוגין שעושין האומנין. אשר ירדה. מיהרה לירד ונתקצר היום י' שעות ביום שמת אחז, כדי שלא יהו מספידין אותו ועלו עכשיו לאחוריהם ביום שנתרפא חזקיהו, וניתוספו על היום י' שעות.

פרק לח, ט
מכתב. תרגם יונתן: כתב אודאה על ניסא דאיתעבד לחזקיה.

פרק לח, י
אני אמרתי בדמי ימי. כשראיתי ימי בדמי, בשממון וחרישה כמו נדמה כל עם כנען (צפניה א) כלומר כשחליתי אמרתי אלכה בשערי שאול עתה אמות, לפי שעד אותו היום לא נתרפא חולה. פקדתי יתר שנותי. כמו (במדבר לא) לא נפקד ממנו איש נחסרתי שאר שנותי ויונתן תירגם: על דכרני לטב איתוספו, על שני נפקדתי לטובה ונתייתרו שנותי.

פרק לח, יא
(תוספות אמרתי לא אראה יה. לא אשתמש עוד בשם של יה. בארץ החיים. חיים משתמשין בו אבל המתים אינם רשאין שנאמר לא המתים יהללויה, חק למתים שאין מזכירין שם בן שתי אותיות לעולם ע"כ). בארץ החיים. בב"ה. לא אביט אדם. חי עוד. עם יושבי חדל. שאהיה עם המתים היושבים בארץ חדלה ומנועה מן החיים.

פרק לח, יב
דורי נסע ונגלה מני. בני דורי נסעו ממנו, נסעו כמו נסחו כמו בל יסע יתדותיו (לעיל לג).
כאוהל רועי. כאהל רועי בהמה, שמסיעו מכאן ותוקעו במקום אחר כשכלה מרעה זה. קפדתי. הכרתי מהר חיי כאורג הממהר לארוג כל זה הייתי סבור, ויונתן תרגם: כנחל גדודין כנחל המושך בין גדות גבוהין שאינו מתפשט ומתוך כך מימיו קלים לרוץ, ואומר אני שהוא נחל חריף ששמו אור, והוא שאמר (איוב ז) ימי קלו מני אורג חלפו עם אניות אבה (שם ט). מדלה יבצעני. תרגם יונתן: מיקר מלכותי אנא גלי סבור הייתי שעתה יבצעני מכל כבודי דלה לשון גוה וכן ודלת ראשך (שיר השירים ז). מיום ועד לילה תשלימני. כמו מזכר ועד נקבה כלומר מימים ומלילות תכלני וכן תירגם יונתן: יממי ולילותי שלימו.

פרק לח, יג
שויתי. עצמי כל הלילה לסבול יסורי חולי ונתגברתי כארי לסבול. כן ישבר כל עצמותי. כמו (שמות א) כן ירבה וכן יפרוץ כל מה שאני מתגבר, כן יגבר החולי עלי לשבור כל עצמותי.

פרק לח, יד
כסוס. כמו כסוס והוא שם עוף. כסוס עגור. כמו כסוס ועגור, דבר אחר: כעוף זה שתפשוהו בגרונו והוא מצפצף וכן תרגם יונתן: כסוסיא דאחיד ומנציף. עשקה לי. כמו עשוק אותי לקחני מיד מלאך המות וערבני להציליני לשון ערבות גרנטיא"ה בלע"ז, כמו (תהלים קיט) ערוב עבדך לטוב. עשקה לי. עשוק אותי מידו כאשר תאמר רפא נא לה (במדבר יב) רפא אותה.

פרק לח, טו
מה אדבר. שבח וקילוסין לפניו והרי אמר לי נחמות והוא עשאן. אדדה כל שנותי. כמו (בראשית לא) ותדד שנתי אתנודד מכל שנתי לקלס לפניו, יונתן תרגם: שנות לשון שנים. על מר נפשי. שהיתה מרה ונחמתני.

פרק לח, טז
ה' עליהם יחיו. יונתן תרגם: ה' על כל מיתיא אמרתא לאחיאה. ולכל בהן חיי רוחי. וקדם כלהון אחייתא חיי רוחי, ואני אומר לפי פשוטו ה' עליהם על שנותי הנזכרים לעיל. אדדה כל שנותי (ה') שיכן שכנו וחסדו עליהם ואמר לי על פי נביאיו יחיו. ולכל בהן חיי רוחי. ולכל דבר אשר תלויין בהן חיי רוחי, אמר ה' עליהם ויחיו. ותחלימני. מעתה ידעתי שתחלימני ותחייני, תחלימני, תבראני ותחזקני כמו (איוב לט) יחלמו בניהם.

פרק לח, יז
הנה לשלום מר לי מר. כשנתבשרתי שלום אף הוא לי מר שהרי תלו לי הרפואה בזכות אחרים כה אמר ה' אלהי דוד אביך (לעיל לז) למעני ולמען דוד עבדי, כאן הודעתני שאני חוטא כך פירשו חכמים, אבל לפי ישוב המקרא משמע הנה לשלום מר לי מר כשנתבשרתי מאתך להושיעני מיד סנחריב, מר לי מר על חליי שהייתי נטוי למות ולא שמחתי בבשורה ואתה בטובך חשקת נפשי מבלי רדת שחת.

פרק לח, יח
כי לא שאול תודך. אם הייתי מת לא הייתי מודה לך על הנס של מפלת סנחריב ולא הייתי סובר אל אמתת הבטחתך שהבטחתני עליו.

פרק לח, יט
חי חי. לשון בני אדם חיים כלומר כשיש בני אדם חיים בעולם זה חי וזה חי יוצאת ההודאה מביניהם. יודיע. אשישפ"ר בלע"ז ס"א חי חי אתה חי ונאה להודות לחי. אל אמתך. האב מודיע ומכוין דעת בנו אל אמיתך להאמין בך.

פרק לח, כא
דבלת תאנים. דבלת העשויה מתאנים כשהן לחין קרויין תאנים וכשנדרסין בעיגול קרויין דבלה. וימרחו. ויחליקוה לדבקה על השחין ונס בתוך נס היה, שאף בשר חי שנותנין עליו דבלה מסריח, אלא הקב"ה נותן דבר המחבל לתוך דבר המחבל ומרפא.

פרק לח, כב
מה אות. מה טוב ומה נאה אות זה הניתן לי אשר אעלה בית ה'.