פרק מ, א
נחמו נחמו. חוזר על נבואותיו העתידות לפי שמכאן ועד סוף הספר דברי נחמות הפסיק פרשה זו בינם לבין הפורענות, נחמו אתם נביאי נחמו את עמי.

פרק מ, ב
כי מלאה צבאה. תרגם יונתן: עתידה דתיתמלי מעם גלוותהא כמו כי מלאה מצבאה ויש פותרין צבאה כמו (איוב ז) הלא צבא לאנוש עלי ארץ. נרצה. נתפייס. כי לקחה וגו'. ארי קבילת כס תנחומין מן קדם ה' כאילו לקת על חד תרין בכל חטאתהא, ולפי פשוטו יתכן לפרש כי לקחה פורענות כפלים, ואם תאמר היאך מדתו של הקב"ה לשלם לאדם כפלים בחטאו, מצינו מקרא מלא (ירמיה טז) ושלוותי ראשונה משנה עוונם וחטאתם.

פרק מ, ג
קול. רוח הקודש קורא במדבר דרך ירושלים. פנו דרך ה'. לשוב גליותיה לתוכה.

פרק מ, ד
כל גיא ינשא. וההר ישפל הרי דרך חלקה ושוה ונוחה. והרכסים. הרים הסמוכים זה לזה ומתוך סמיכתן מורד שביניהם זקוף ואינו מעוקם שיהא נוח לירד ולעלות, הרכסים מתורגם גדודים לשון גובה כמו גדודי הנהר. הרכסים. כמו וירכסו את החשן (שמות כח). לבקעה. קפנייא בלע"ז ארץ חלקה ושוה.

פרק מ, ו
קול. מאת הקב"ה אומר אלי קרא. ואמר. רוחי אליו מה אקרא והקול משיבו זאת קרא כל הבשר חציר כל המגביהים תהפך גדולתם ותהיה כחציר, דבר אחר: כל הבשר חציר סוף אדם למות לפיכך אם אמר לעשות חסד הרי הוא כציץ השדה אשר ימולל ויבש ואין לסמוך עליו שאין בידו לקיים שמא ימות שכשיבש חציר נבל ציץ, כן כשמת האדם בטלה הבטחתו אבל דבר אלהינו יקום כי הוא חי וקיים ובידו לקיים, לפיכך על הר גבוה עלי בשרי מבשרת ציון כי מפי החי לעולם היא הבטחת הבשורה. וכל חסדו כציץ השדה. כי חסד לאומים חטאת (משלי יד).

פרק מ, ז
נבל. כמש.

פרק מ, ט
מבשרת ציון. נבייא דמבשרין לציון ובמקום אחר הוא אומר רגלי מבשר (לקמן כב) זכו קל כזכר לא זכו תש כנקבה ומאחר פעמיו עד הקץ.

פרק מ, י
בחזק יבוא. על האומות ליפרע. הנה שכרו אתו. מזומן אתו לצדיקים. ופעולתו. שכר פעולה שעליו ליתן להם.

פרק מ, יא
כרועה. אשר עדרו ירעה בזרועו מקבץ טלאים ובחיקו נושאם. עלות ינהל. מיניקתא בניח מדבר, הצאן המניקות. ינהל. כמו מנהל.

פרק מ, יב
מי מדד וגו'. כל זה היה בו כח לעשות וכל שכן שיש בו כח לשמור הבטחות הללו. בשעלו. בהליכתו, שנאמר דרכת בים סוסיך (חבקוק ג), בשעלו כמו (במדבר כב) במשעול הכרמים שביל. דבר אחר: שעל שם כלי הוא וכן בשעלי שעורים (יחזקאל יג). תכן. אמולאי"ר בלע"ז לשון מדה ומנין כמו ותוכן לבנים תתנו (שמות ה). וכל בשליש. ומדד בשלישיות שליש מדבר שליש ישוב שליש ימים ונהרות, לשון אחר: בשליש מגודל עד אמה שלישי לאצבעות, ומנחם פי' שהוא שם כלי וכן ותשקמו בדמעות שליש (תהלים ס). ושקל בפלס הרים. הכל לפי הארץ הר כבד תקע בארץ קשה והקלים בארץ רכה.

פרק מ, יג
מי תכן. את רוח הקודש בפי הנביאים ה' תכנו וכדאי היא להאמן. ואיש עצתו יודיענו. רוחו כן תרגם יונתן: ולפי משמעו ואיש עצתו מוסב לראש המקרא. מי תכן את רוחו ומי איש עצתו אשר יודיענו להקב"ה עצה.

פרק מ, יד
את מי נועץ ויבינהו. את מי מן העכו"ם נועץ כמו שנועץ עם הנביאים. כמו שנאמר באברהם וה' אמר המכסה אני מאברהם (בראשית כו) וגו'. ויבינהו וילמדהו באורח משפט. את מי מן העכו"ם עשה כן שלמדו חכמה כמו שעשה לאברהם. שנתן לב להכירו מאליו ולהבין בתורה. שנאמר וישמור משמרתי ואומר למען אשר יצוה (שם יח) וגו' וכליותיו היו נובעות חכמה. שנאמר אף לילות יסרוני כליותי (תהלים טז). (את מי נועץ ויבינהו.) האיש להקב"ה הן כל גוים לפניו כמר מדלי ואיך ילמדו לו.

פרק מ, טו
הן גוים כמר מדלי. העכו"ם הממאנים להכיר את בוראם ואין חשובין לו להעמיד מהם לנביאים לגלות סודו. כמר מדלי. כטיפה מרה המטפטפת משולי הדלי ומשקע טנופת המים ורוקבין העץ, לימוויד"א בלע"ז. וכשחק מאזנים. שהנחושת מעלה עיפוש ומשתחק. כדק. אבק דק. יטול. כאבק הנישא ועולה על ידי רוח כדק אשר ינטל.

פרק מ, טז
אין די בער. על מזבחו. וחיתו. של לבנון, אין די עולה. דבר אחר: ולבנון אין די בער וגו' לכפר על עון העכו"ם.

פרק מ, יז
כאין נגדו. כאין הם בעיניו ואין חשובין לפניו.

פרק מ, יט
נסך. לו מסכה. נסך חרש. חרש של ברזל נוסכו מברזל או מנחושת ואח"כ הצורף מרקעו בטסי זהב ומצפהו מלמעלה. ורתוקות. שלשלאות.

פרק מ, כ
המסכן תרומה. או אם בא לעשותו של עץ המלומד להבחין בין עץ המתקיים לשאר עצים שלא ירקב מהר, יבחר המסכן המלומד כמו (במדבר כב) ההסכן הסכנתי, תרומה הפרשה ברירת העצים.

פרק מ, כא
הלא תדעו. מוסדות הארץ מי יסדה ואותו היה לכם לעבוד. הלא תשמעו. שילמדוהו אותם אחרים. הלא הוגד מראש. מיום היותכם ואם אין לכם דעת הלא הבינותם מוסדות הארץ.

פרק מ, כב
היושב חוג. לשון מחוגה (לקמן מד) עוגל קומפ"ש בלע"ז. ויושביה. לפניו כחגבים. כדוק. כיריעה טייל"א בלע"ז.

פרק מ, כד
אף בל נטעו. אף הרי הם כמי שלא נטעו. אף בל זרעו. ועוד יתר מכאן שישורשו ויעקרו כאלו לא זורעו, זריעה פחותה מנטיעה. בל שורש בארץ גזעם. לכשיעקרו לא ישריש הגזע בארץ שיהא מחליף כל שורש שבמקרא טעמו באות ראשונה ונקודה הרי"ש פתח וזה טעמו למטה ונקוד קמץ, לפי שהוא לשון פועל אינרנ"י בלע"ז.

פרק מ, כו
מי ברא אלה. כל הצבא אשר תראו במרום. מרוב אונים. שיש לו ושהוא אמיץ כח איש מהצבא לא נעדר שלא יקרא בשם.

פרק מ, כז
למה תאמר. עמי יעקב ותדבר בגלות. נסתרה דרכי מה'. העלים מנגד עיניו כל מה שעבדנוהו והמשיל עלינו אותם שלא ידעוהו. ומאלהי משפטי יעבור. העביר מלפניו משפט הגמול הטוב שהיה לו לשלם לאבותינו ולנו.

פרק מ, כח
בורא קצות הארץ וגו'. אין חקר לתבונתו ומי שיש לו כח כזה וחכמה כזו הוא יודע את המחשבות למה הוא מאחר טובתכם, אלא כדי לכלות את הפשע ולהתם את החטאת ע"י היסורין.

פרק מ, כט
נותן ליעף כח. וסופו להחליף כח לעייפותכם.

פרק מ, ל
ויעפו נערים. גבורת אויביכם המנוערים מן המצות תיעף. ובחורים כשול יכשלו. אותם שהם עכשיו גבורים וחזקים יכשלו ואתם קוי ה' תחליפו כח חדש וחזק.

פרק מ, לא
אבר. כנף.