רשי, ישעיהו פרק מז
פרק מז, א
אין כסא. אין מלכות.
כי לא תוסיפי. שיקראו לך עוד רכה וענוגה.
פרק מז, ב
קח רחיים. היא עבודה קשה כלומר השתעבדי מעתה למלכי מדי ופרס. דבר אחר: וטחני קמח לצדה לדרך גלותך.
גלי צמתך. זרועיך ושוקיך דברים המצומת וקשור ומכוסה.
חשפי שובל. גלי השבילים מן המים שעליהם, כי דרך שם תצאי בגולה או גלי שוקך ועברי נהרות.
פרק מז, ג
ולא אפגע אדם. לא אבקש פני אדם לקחת נקמתי.
פרק מז, ד
גואלנו ה' צבאות שמו. הנביא אומר כל זה הקב"ה עושה לגאלנו משם.
פרק מז, ו
על זקן הכבדת עולך. על הזקנים שלא היו יכולים לסבול טורח הכבדת עולך.
פרק מז, ז
ותאמרי. בלבבך לעולם אהיה גברת ואין פורענות בא עלי, והדבר הזה השיאך עד לא שמת אלה המכות שיבואו עליך אל לבך, ולא זכרת אחריתה של רעתך שעשית.
פרק מז, ח
עדינה. תרגם יונתן: מפנקתא.
ואפסי עוד. ואפס מאותי כמו אין זולתי.
פרק מז, ט
שתי אלה. שאמרת שלא תשבי אלמנה ולא תדעי שכול תבאנה לך פתאום.
שכול. מיושביך.
ואלמון. ממלכך כל קבורת בנים וגלות בני הארץ קרוי שכול.
כתומם. כולם שלמים בגזרתם השכול והאלמנות.
חבריך. לשון כשפים כמו וחובר חבר (דברים יח).
פרק מז, י
חכמתך ודעתך. חכמתך ורוע לבבך היא שובבתך הפכו לבך להיות שובבה אינווייז"א בלע"ז שובבך מדרך שאר הבריות.
פרק מז, יא
לא תדעי שחרה. לא תדעין למבעי עלה את פני מי תשחרי למלטך ממנה.
כפרה. לקנחה ולהעבירה וזהו כל לשון כפרה הוא לשון קינוח וסילוק.
פרק מז, יב
עמדי נא. התחזקי נא.
אולי תערוצי. מאים תכלין למיתקף.
פרק מז, יג
הוברי שמים. יונתן תרגם: כמו צופי שמים דמסכן למזלת שמיא דימהו לברה כחמה (שיר השירים ו) ולברור מללו (איוב לג), וכן חברו מנחם עמהם ממבררי הליכות המזלות וכה פתרונו, יען אשר לא יוכלו הקוסמים לעמוד על דעת רגעי היום ולילה עד ברור להם השמים לטוהר. וגם מיכה אמר בנבואה (מיכה ג) חשכם להם מקסום לימד כי ביום מחשך יחתמו הכוכבים ולא יוכלו לקסום.
מודיעים לחדשים מאשר יבאו עליך. כי בהתחדש הלבנה רואים בשעת תולדתה מקצת ממה שעתיד לבא ואין יודעין כל הבירור לכך נאמר מאשר וכן הוא אומר במקום אחר (לעיל ח) המצפצפים והמהגים כעופות הללו שמצפצפין ומהגים ואין יודעים על מה.
פרק מז, יד
הנה היו. חוזיך כקש.
אין גחלת לחמם. אין שארית להם כקש הזו שאין בדליקתו גחלים להתחמם לאורם.
פרק מז, טו
איש לעברו תעו. איש לדרכו אל עבר פניו.