פרק מט, א
מבטן קראני. משאני בבטן עלתה לפניו במחשבה להיות שמי ישעיה להנבא ישועות ונחמות.

פרק מט, ב
וישם פי כחרב חדה. להוכיח את הרשעים ולהתנבאות עליהם פורענות. בצל ידו החביאני. שלא יוכלו להרע לי. לחץ ברור. ממורט קלי"ר בלע"ז. באשפתו. כלי נרתק החצים שקורין קוויבר"א בלע"ז.

פרק מט, ד
ואני אמרתי. לריק יגעתי כשראיתי שאני מוכיחם ואינם שומעים. אכן משפטי את ה'. הוא יודע שאינה מאתי אלא מאתם.

פרק מט, ה
לו יאסף. אליו ישוב בתשובה.

פרק מט, ו
נקל מהיותך וגו'. מתנה קטנה היא בעיני שתהא לך זאת לבדה שתהא לי עבד, להקים את יעקב ולהשיב אלי נצורי ישראל, והנני מוסיף לך עוד ונתתיך לאור גוים ולהנבא על מפלתה של בבל, שהיא שמחה לכל העולם. ונצורי ישראל. כמו (משלי ז) ונצורת לב שלבם מוקף יצר הרהורי עבירה כעיר נצורה מצור הצרים עליה.

פרק מט, ז
לבזה נפש. נפש בזויה. למתעב גוי. למי שהגוי מתעבו והוא עבד למושלים עליו. מלכים יראו. אותו וקמו. אשר נאמן. לשמור הבטחתו שהבטיח לאברהם כענין שנאמר והנה תנור עשן וגו' (בראשית טו). קדוש ישראל. הוא ויבחרך.

פרק מט, ח
בעת רצון. בעת תפלה שאתה מתרצה ומתפייס לפני. וביום ישועה. שתהא צריך לישועה. ואצרך. ואשמרך. לברית עם. להיות עם ברית לי. להקים ארץ. ארץ ישראל הבחורה לי בכל הארצות.

פרק מט, ט
לאמר לאסורים צאו. לעת אשר אומר לאסורי גולה צאו. שפיים. תרגם יונתן: נגדין, נחלי מים.

פרק מט, י
שרב. חום.

פרק מט, יא
ושמתי כל הרי לדרך. כלפי שאמר (לעיל לג) על ידי חורבנה שבת עובר אורח עכשיו ישובו וילכו בו עוברים ושבים. ומסלותי ירומון. כלפי שאמר (שם) נשמו מסלות נתקלקלו מאין מתקן אותם עכשיו, ומסילותי ירומון יתקנו קילקול הדרכים ויגביה אותם כמשפט בחלוקי אבנים ועפר.

פרק מט, יב
מארץ סינים. מארע דרומא.

פרק מט, יג
כי נחם ה'. את עמו.

פרק מט, יד
ותאמר ציון. היא היתה סבורה ששכחתיה.

פרק מט, טו
התשכח אשה עולה. עולל שלה. מרחם בן בטנה. מלרחם על בן בטנה. גם אלה תשכחנה. אפילו אם אלה תשכחנה אנכי לא אשכחך.

פרק מט, טז
על כפים. על כפי רואה אני כאילו את חקוקה על כפי לראותך ולזכרך תמיד. דבר אחר: על כפים, מעל ענני כבוד, כמו (איוב לב) על כפים כסה אור.

פרק מט, יז
מהרו בניך. לשוב.

פרק מט, יט
תצרי מיושב. תהי צרה מרוב יושבים שיבאו לתוכך יהי להם המקום צר מלבנות להם בתים.

פרק מט, כ
בני שכוליך. בנים שהיית שכולה מהם. גשה לי. התקרב לצד אחר בשבילי ואשבה.

פרק מט, כא
גלמודה. שולד"א בלע"ז. וסורה. מוסתת מכל אדם הכל אומרים עלי סורו ממנה.

פרק מט, כב
ידי. נסי סימן להביא גליות. נסי. פורקא בלע"ז כמו כנס על הגבעה (לעיל ל) והוא סימן קיבוץ ונותנין בראשה בגד. בחוצן. איישלשלשי"א בלע"ז ודומה לו בעזרא וגם אני חצני נערתי (נחמיה ה).

פרק מט, כד
היוקח מגבור מלקוח. כסבורים אתם שאי אפשר לקחת מעשו מלקוח שביו של יעקב הצדיק.

פרק מט, כה
ואת יריבך. ועם מריביך אני אריב.

פרק מט, כו
והאכלתי את מוניך. לחית השדה את בשרם, מוניך לשון אל תונו (ויקרא כה) אונאת דברים המקנתרים אותך בגידופיהם. וכעסיס. מתק יין. דמם ישכרון. כן ישכרו מדמם אותם הרגילים לשתות דם ומי הם אלו עוף השמים כן תרגם יונתן.