פרק נ, ב
מדוע באתי. להתקרב אליכם ואין איש מי מכם פונה אלי.

פרק נ, ג
אלביש שמים. צבא השמים שרי העכו"ם כשאני בא ליפרע מן האומה.

פרק נ, ד
נתן לי לשון למודים. ישעיה היה אומר ה' שלחני ונתן לי לשון הראוי ללמד כדי לדעת לעות את העייפים וצמאים לשמוע את דברי הקב"ה (דבר). לעות. מנחם חברו במחלוקת עת לעשות לה' (תהלים קיט) לקבוע להם עתים. יעיר לי אזן. מעורר את אזני ברוח קדשו. לשמוע כלמודים. במשפט הלימודים האמת והנכוחה.

פרק נ, ה
פתח לי אוזן. והשמיעני את מי אשלח (לעיל ו) שלחתי את עמוס והיו קורין אותו פסילוס שלחתי את מיכה וכו' כדאיתא בפסיקתא דנחמו נחמו. ואנכי לא מריתי. מלילך בשליחותו ולא נסוגותי אחור אלא ואומר הנני שלחני (שם).

פרק נ, ו
גוי נתתי למכים. הוא אומר לי ישעיה בני סרבנים הם בני טרחנים הם, על מנת שלא תכעס עליהם אמרתי לו על מנת כן.

פרק נ, ז
וה' אלהים יעזר לי. אם יקומו עלי.

פרק נ, ח
קרוב מצדיקי. הקב"ה קרוב לי לזכותי בדין.

פרק נ, ט
עש. תולעת הבגדים.

פרק נ, י
בקול עבדו. בקול הנביאים. אשר הלך חשכים. אפי' צרה באה עליו יבטח בשם ה' כי הוא יצילהו.

פרק נ, יא
הן כולכם. שאינכם שומעים בקול נביאיו. קודחי אש. עברתו עליכם. מאזרי זיקות. מחזיקי זיקות הן גצין וגחלי אש הנזרקין בקלע ויש לו דוגמא בלשון ארמי זיקוקין דנור, כך וכך זיקתא פסיק לן. לכן באור אשכם. לפי דרככם תלקו. מידי. תהא גמולכם זאת לכם.