פרק נב, ב
התנערי. אישקור"א בלע"ז כמנער את הטלית. קומי. מן הארץ מגזרת לארץ תשב (לעיל ג). שבי. על הכסא. התפתחי. הוי נתרת. מוסרי. קריגל"ש בלע"ז. שביה. כמו שבויה.

פרק נב, ג
חנם נמכרתם. על עסקי חנם הוא יצר הרע שאינו לכם לשכר. ולא בכסף תגאלו. אלא בתשובה.

פרק נב, ד
מצרים ירד עמו וגו'. הם המצרים היו להם קצת חוב עליהם שנעשו להם אכסניא וכלכלום אבל אשור באפס ובחנם עשקו.

פרק נב, ה
מה לי פה. למה אני שוהא ומשהא בני כאן. יהילילו. מתפארים לאמר ידינו רמה. מנואץ. מתנאץ והרי זה דוגמת וישמע את הקול מדבר אליו (במדבר ח).

פרק נב, ו
ידע עמי. כשאגאלם יכירו כי שמי אדון שליט ומושל כמשמעו. לכן ביום. גאולתם יבינו כי אני הוא המדבר והנני קיימתי.

פרק נב, ח
צופיך. צופים שמעמידין על החומות והמגדלים לבשר ולראות מי בא לעיר.

פרק נב, י
חשף. גלה.

פרק נב, יא
צאו מתוכה. מתוך הגלות כל נחמות האלו האחרונות אינן אלא על גלות האחרון. טמא אל תגעו. שקץ יהיו לכם מליגע בהם. הברו. הטהרו. נושאי כלי ה'. הכהנים הלוים שהייתם נושאים כליו של הקב"ה במדבר מכאן לתחיית המתים.

פרק נב, יב
כי הולך לפניכם. שני דברים שבסוף המקרא הזה מיישבין שני דברים שבראשו. כי לא בחפזון תצאו. מה טעם, כי הולך לפניכם ה' לנחותכם הדרך ומי ששלוחו מקדים לפניו לנחותו הדרך אין יציאתו בחפזון. ובמנוסה לא תלכון. לפי שמאסיפכם אלהי ישראל הולך מאחריכם לשמור אתכם מכל רודף, כמו ונסע דגל מחנה דן מאסף לכל המחנות ההולך אחרי המחנה קרוי מאסף לפי שהוא ממתין את הנחלשים ואת הנכשלים, וכן הוא אומר ביהושע והמאסף הולך אחרי הארון.

פרק נב, יג
הנה ישכיל עבדי. הנה באחרית הימים יצליח עבדי יעקב צדיקים שבו.

פרק נב, יד
כאשר שממו. כאשר תמהו עליהם עמים רבים בראותם שפלותם ואמרו זה אל זה כמה משחת מאיש מראהו של ישראל ראו מה תארם חשוך משאר בני אדם כן כאשר אנחנו רואים בעינינו.

פרק נב, טו
כן יזה גוים רבים. כן עתה גם הוא תגבר ידו וידה את קרנות העכו"ם אשר זירוהו. יקפצו. יסגרו פיהם מרוב תימהון. כי. כבוד. אשר לא סופר להם. על שום אדם ראו בו. התבוננו. אסתכלו.