פרק סה, א
נדרשתי ללוא שאלו. הקב"ה משיבו אי אפשר שלא להנקם מהם כי נדרשתי מהם להוכיחם על ידי נביאי והם לא היו שואלים. אמרתי הנני הנני. שובו אלי והנני מוכן לקבל. אל גוי לא קורא בשמי. אשר לא היה חפץ להיות נקרא על שמי.

פרק סה, ב
פרשתי ידי. כדי לקבלם בתשובה. סורר. סר מן הדרך.

פרק סה, ג
זובחים בגנות. מעמידים עכו"ם בגנותיהן ושם מקטרין בשמים על הלבנים.

פרק סה, ד
היושבים בקברים. שתשרה עליהם רוח טומאה של שדים. ובנצורים. הם פגרי מתים שהם כנתונים במצור שאינם יכולין לצאת. ומרק פגולים. רוטב נתעב כמו ואת המרק שפך (שופטים ו).

פרק סה, ה
האומרים. אל הצדיקים קרב אליך עמוד בעצמך ואל תגש בי. כי קדשתיך. כי קדשתי וטהרתי יותר ממך, כן תרגם יונתן. אלה. התועבות אשר עשו הנה לעשן חמה באפי.

פרק סה, ו
הנה כתובה. חטאתם לפני כבר נגזר דינם ונחתם.

פרק סה, ז
עונותיכם. שלכם ושל אבותיכם יחדיו אשלם לכם.

פרק סה, ח
כאשר ימצא התירוש באשכול. תרגם יונתן: כמה דאשתכח נח זכאי בדרא דטופנא. התירוש. זה נח שהיה מתוק. באשכול. בדור המשוכל ויש לפתור כמשמעו. למען עבדי. למען כל צדיק וצדיק הנמצא בם.

פרק סה, י
השרון. שם מחוז שהיה בארץ ישראל. ועמק עכור. כמשמעו.

פרק סה, יא
עוזבי ה'. רשעי ישראל שהחזיקו בעכו"ם ומתו ברשעם. העורכים לגד. שם עכו"ם העשויה על שם המזל ובלשון משנה יש גד גדי וסינוק לא. למני. למניין חשבון הכומרים היו ממלאים אגנות מזג יין. ממסך. יין מזוג במים כמשפטו, כמו לחקור ממסך (משלי כג) מסכה יינה (שם ט) ויש פותרים למני לעכו"ם שמניתם עליכם, אבל ומניתי אתכם שלא נקוד ומניתי דגש יורה שהוא לשון מניין.

פרק סה, יג
עבדי. הצדיקים של ישראל. ואתם. הפושעים בי.

פרק סה, טו
שמכם לשבועה. לוקח משמכם קללה ושבועה לדורות, אם לא יקרינו כאשר אירע לפלוני.
והמיתך. מיתת עולם. ולעבדיו יקרא שם אחר. שם טוב וזכר לברכה.

פרק סה, טז
אשר המתברך בארץ. כי תהיה יראתי על כולם ומלאה הארץ דעה, והמתהלל ומשתבח בארץ יתברך באלהי אמן יתהלל שהוא עבד לאלהי אמן אלהי האמת, שאימן ושמר הבטחתו זאת. כי נשכחו הצרות. לכך יקראוני אלהי אמן.

פרק סה, יז
שמים חדשים. יתחדשו השרים שלמעלה ויהיו שרי ישראל שרי עליונים ושרי העובדי כוכבים ומזלות תחתונים וכן בארץ. ויש אומרים שמים חדשים ממש וכן עיקר כי מקרא מוכיח כי כאשר השמים החדשים וגו' (לקמן סו).

פרק סה, כ
עול ימים. נער כמו עולל (איכה ב) עול ימים קטן בשנים. בן מאה שנה ימות. יהא בן עונשין להתחייב מיתה בעבירה שיש בה מיתה כך מפורש בב"ר. יקולל. בעבירה שהיא צריכה נדוי.

פרק סה, כב
כימי העץ. תרגם יונתן: עץ החיים.

פרק סה, כה
יאכל תבן. ולא יצטרך להשחית בבהמה. ונחש. הרי עפר לחמו ומצוי לו תדיר, ומדרש אגדה ואריה כבקר יאכל תבן לפי שמצינו שעשו נופל ביד בני יוסף, שנאמר בית עשו לקש ובית יוסף להבה וגו' (עובדיה א), אבל ביד בני שאר השבטים שנמשלו לחיות לא מצינו לכך נאמר ואריה כבקר יאכל תבן אותם השבטים שנמשלו כאריה כגון יהודה ודן כיוסף שנמשל כשור יאכלו אותו שנמשל כתבן.