פרק סו, א
השמים כסאי. איני צריך לבית המקדש שלכם. איזה בית. אשר הוא כדאי לשכינתי.

פרק סו, ב
ואת כל אלה. השמים והארץ ידי עשתה זאת אשר צימצמתי שכינתי בתוככם בהיותכם נשמעים לי לפי שכן דרכי להביט אל עני ונכה רוח וחרד על דברי אבל עתה אין לי חפץ בכם שהרי שוחט השור הכה את בעליו וגזלו ממנו, לפיכך זובח השה דומה לפני כעורף את הכלב והמעלה את המנחה הרי הוא לפני כדם חזיר, והמזכיר לבונה מקטיר לבונה כמו אזכרתה (ויקרא ה), והיתה ללחם לאזכרה (שם כד).

פרק סו, ג
מברך און. מברך אותי בתשורת אונס מברך און מתשיר אונס זהו פירושו ולשון ברכה נופל בתשורה שהיא להקבלת פנים כמו קח נא את ברכתי (בראשית לג) עשו אתי ברכה וצאו אלי. גם המה בחרו בדרכיהם. הם חפצים בדרכים הללו הרעים וגם אני אבחר ואחפוץ בתעלוליהם, ואם תאמר מהו גם כן דרך לשון עברי לומר שני גמין זה אצל זה כמו גם בחור גם בתולה (דברים לב) גם לי גם לך (מלכ"א ב) גם אהבה גם שנאה (קהלת ט) לשון ולא ימותו גם הם גם אתם (במדבר יח) אף כאן גם הם בחרו וגם אני אבחר.

פרק סו, ד
בתעלוליהם. להיות עולל בם לשון כי התעללת בי (שם כ). ומגורותם. מה שהם יראים. יען קראתי. שמעו שמוע ושובו אלי. ואין עונה. לאמר שמעתי.

פרק סו, ה
החרדים אל דברו. הצדיקים הממהרים בחרדה להתקרב אל דבריו. אמרו אחיכם. פושעי ישראל הנזכרים למעלה, דבר אחר: אמרו אחיכם מנדיכם, אשר אמרו לכם סורו טמא (איכה ד). שונאיכם מנדיכם. האומרים קרב אליך אל תגש בי (לעיל סה). למען שמי יכבד ה'. בגדולתנו הקב"ה מתכבד שאנו קרובים לו יותר מכם. ונראה בשמחתכם והם יבושו. הנביא אומר אבל לא כן הוא כדבריהם כי בשמחתכם נראה והם יבושו למה כי קול שאון שלהם בא לפני הקב"ה ממה שעשו בעירו וקול יוצא מהיכלו ומקטרג על מחריביו ואחרי כן קול ה' משלם גמול לאויביו.

פרק סו, ז
בטרם תחיל. ציון חיל היולדת ילדה את בניה כלומר יתקבצו בניה לתוכה אשר היתה שוממה מהם ושכולה והרי הוא כאילו ילדתן עכשיו בלא חבלי יולדה כי כל האומות יביאום לתוכה. והמליטה זכר. כל יציאת דבר בלוע קרוי המלטה והמליטה אישקמוציי"ר בלע"ז.

פרק סו, ח
היוחל ארץ ביום אחד. היבוא חיל ליולדת לילד מלא ארץ בנים ביום אחד.

פרק סו, ט
האני אשביר ולא אוליד. האני אביא את האשה על המשבר ולא אפתח רחמה להוציא עוברה, כלומר שמא אתחיל בדבר ולא אוכל לגמור, והלא אני המוליד את כל היולדות ועכשיו שמא עצרתי בתמיה.

פרק סו, יא
משד. לשון שדים. תמוצו. שוציי"ר בלע"ז. מזיז כבודה. מכבוד גדול הזז וממשמש לבא לה. זיז. אישמובימנ"ט בלע"ז.

פרק סו, יב
וכנחל שוטף. אני נוטה אליה כבוד גוים. על צד. על צדי אומניכם על גיססין. תשעשעו. תהיו משועשעין, כדרך שמשעשעין את התינוק אושבניי"ר בלע"ז.

פרק סו, יד
ונודעה יד ה'. בעשותו נקמותיו ונוראותיו ידעו עבדיו את כח גבורת ידו.

פרק סו, טו
באש יבוא. בחמת אש יבוא על הרשעים.
להשיב. לצריו בחימה את אפו.

פרק סו, טז
כי באש. של גיהנם ה' נשפט עם צריו ולפי שהוא בעל דין ודיין נופל בו לשון נשפט שאף הוא טוען טענותיו למצוא עוונם ופשעם וכן ונשפטתי אתו (יחזקאל לח) הנני נשפט אותך (ירמיה כ) לשון וויכוח הוא דרישניי"ר בלע"ז, ופשוטו כי באש ה' ובחרבו נשפט כל בשר וכן רבים מסורסים במקראות.

פרק סו, יז
המתקדשים. המזדמנים אני ואתה נלך ליום פלוני לעבוד עכו"ם פלונית. אל הגנות. שזורעין שם ירק ושם היו מעמידין עכו"ם. אחר אחת. כמה שתירגם יונתן: סיעה בתר סיעה מתקדשים ומטהרים לעבוד סיעה אחר, שגמרה חבירתה את עבודתה. בתוך. באמצע הגינה כן היה דרכם להעמידה.

פרק סו, יח
ואנכי מעשיהם ומחשבותיהם באה וגו'. ואנכי מה לי לעשות מעשיהם ומחשבותיהם באה אלי והיא תזקיקני לקבץ את כל העכו"ם ולהודיע שמעשיהם הבל ומחשבותם שהם חושבין למען שמי יכבד ה' יבינו שהוא שקר, והיכן הוא אותו קיבוץ, הוא האסיף שניבא זכריה ואספתי את כל הגוים אל ירושלים (זכריה יד). וראו את כבודי. בהלחמי בהם במכת המק בשרו ועיניו ולשונו (שם).

פרק סו, יט
ושמתי בהם אות וגו'. פליטים ינצלו מן המלחמה ואני אשאירם כדי לילך לבשר לאיים הרחוקים את כבודי אשר ראו במלחמה ואף באותם פליטים אשים אחת מן האותות שנידונו חביריהם בהם כדי להודיע לרחוקים במגפה זו נגפו הצובאים על ירושלים.

פרק סו, כ
ובצבים. הם עגלות מטוקסות במחיצות ואהל ודומה לו שש עגלות צב (במדבר ז). ובכרכרות. בשיר משחקים ומכרכרים כמו ודוד מכרכר (שמואל ב ו) טריפי"ר בלע"ז, ומנחם פירשו לשון כבש כמו שלחו כר מושל ארץ (לעיל טז). כאשר יביאו. מנחה בכלי טהור לרצון כן יביאו את אחיכם למנחת רצון.

פרק סו, כא
וגם מהם אקח לכהנים ללוים. מן העמים המביאים אותם ומן המובאים אקח כהנים ולוים שמוטמעים עתה בעכו"ם מחמת אונסין ולפני גלוים הכהנים והלוים שבהם ואברור אותן מתוכן ויהיו משמשין לפני אמר ה', והיכן אמר? הנסתרות לה' אלהינו (דברים כט), כך מפורש באגדת תהלים.

פרק סו, כד
תולעתם. רמה האוכלת את בשרם. ואשם. בגיהנם. דראון. לשון בזיון, ויונתן תרגם: כמין שתי תיבות די ראייה, עד דיימרון עליהון צדיקיא מיסת חזינא.