ועשה ה' צבאות לכל העמים בהר הזה משתה שמנים משתה שמרים -
(יא) יכול שמנים (שאין) [שיש] בהם צורך ושמרים (שאין) [שיש] בהם צורך?
ת"ל: שמנים ממוחיים שמרים מזוקקים כו' (בתהילים בפ' כי כוס ביד ה' ברמז תתי"ג):

בלע המות לנצח -
עולא רמי:
כתיב: בלע המות לנצח.
וכתיב: והנער בן מאה שנה ימות.
לא קשיא, הא בישראל הא בעובדי אלילים.

ועובדי אלילים מאי בעו התם?
לאכרים ולכורמים וליוגבים, דכתיב: ועמדו זרים ורעו צאנכם ובני נכר אכריכם וכורמיכם.
כי ה' דבר.
והיכן דבר?
אני אמית ואחיה כו' (בשופטים ברמז מ"ג):

סימן תכח

ומחה ה' אלוהים דמעה מעל כל פנים -
אמר רבי יוחנן:
אין מיתה לעתיד לבא אלא בעובדי אלילים לבד.

רבי יהושע בן לוי אמר:
לא בישראל ולא בעובדי אלילים, שנאמר: מעל כל פנים.

ומאי עביד ליה רבי חנינא מעל כל פנים?
מעל כל פנים - של ישראל.
והכתיב: כי הנער בן מאה שנה ימות ודא מסייעא לרבי חנינא.

ומה עבד ליה רבי יהושע בן לוי?
ראוי לכלל עונשים.
והא כתיב: כצאן לשאול שתו מות ירעם - ודא מסייעא לרבי חנינא.

ומה עבד ליה רבי יהושע בן לוי?
לפי שבעולם הזה פרעה בשעתו סיסרא בשעתו סנחריב בשעתו, אבל לעתיד לבא הקב"ה עושה למלאך המות אסטרטינוס שלהם, הה"ד: וירדו בם ישרים לבקר וצורם לבלות שאול מזבול לו.
מלמד, ששאול בלה וגופן לא בלה.

וכל כך למה?
על (ידי) שפשטו ידיהם בזבול.

ואמר ביום ההוא הנה אלהינו זה -
א"ר חלבו א"ר אלעזר:
עתיד הקב"ה לעשות מחול לצדיקים בגן עדן, וכל אחד מראה עליו באצבעו, שנאמר: ואמר ביום ההוא הנה אלהינו זה וגו' - בעולם הזה מי שרואה פני השכינה מתמעט והולך, שנאמר: כי לא יראני האדם וחי.

וכן אתה מוצא בשבטו של לוט, לפי שהיו רואים את השכינה היו מועטין ואפילו כשעלו ישראל מן הגולה בקשו מהם ולא מצאו, שנאמר: ואבינה בעם ומבני לוי לא מצאתי שם.
אבל לעולם הבא, אני נגלה בכבודי על כל ישראל והם רואים אותי וחיים לעולם, שנאמר: כי עין בעין יראו בשוב ה' ציון.
ולא עוד, אלא שהם מראים כבודי זה לזה באצבעם, שנאמר: ואמר ביום ההוא הנה אלהינו זה.
וכן הוא אומר: כי זה אלוהים אלהינו עולם ועד הוא ינהגנו על מות.