ביום ההוא יהיה ה' צבאות לעטרת צבי -
א"ר אלעזר א"ר חנינא:
עתיד הקב"ה להיות עטרה בראש כל צדיק וצדיק, שנאמר: יהיה ה' צבאות לעטרת צבי וגו'.

מאי לעטרת צבי ולצפירת תפארה?
לעושים צביונו ולמצפים לתפארתו.

יכול לכל?
תלמוד לומר: לשאר עמו - למשים עצמו כשיריים.

ולרוח משפט -
זה הרודה על יצרו.

ליושב על המשפט -
זה דיין שדן דין אמת לאמתו.

ולגבורה -
זה שמתגבר על יצרו.

משיבי מלחמה -
זה שנושא ונותן במלחמתה של תורה.

שערה -
אלו שמשכימין ומעריבין לבתי כנסיות ולבתי מדרשות.
אמרה מידת הדין לפני הקב"ה: רבש"ע, מה נשתנו אלו מאלו?
שנאמר: וגם אלה ביין שגו וגו' - ואין פקו אלא גיהינום, שנאמר: ולא תהיה זאת לך לפוקה, ואין פליליה - אלא דיינים, שנאמר: ונתן בפלילים.

כי כל שולחנות מלאו קיא צואה -
ר' שמעון אומר:
שלושה שאכלו על שולחן אחד ולא אמרו עליו דברי תורה, כאלו אכלו מזבחי מתים, שנאמר: כי כל שולחנות מלאו קיא צואה בלי מקום - אבל אם אמרו עליו דברי תורה, כאלו אכלו משלחנו של מקום, שנאמר: וידבר אלי זה השלחן אשר לפני ה'.

את מי יורה דעה ואת מי יבין שמועה גמולי מחלב עתיקי משדים -
זה משה.
מלמד, החזירוהו על כל המצריות ולא ינק, אמר: פה שעתיד לדבר עם השכינה יינק דבר טמא.

ברביעית מאי קא עביד?
יושב ומלמד תינוקות של בית רבן תורה, שנאמר: את מי יורה דעה וגו' גמולי מחלב עתיקי משדים.

מדי עברו יקח אתכם -
(כתוב במלכים ברמז רמ"א):

כי קצר המצע מהשתרע וגו' -
מקדש ראשון מפני מה חרב?
מפני שהיו בו:
עבודת אלילים,
וגלוי עריות,
ושפיכות דמים.

עבודת אלילים, דכתיב: כי קצר המצע מהשתרע.
א"ר שמואל בר נחמני א"ר יונתן:
קצר המצע -
זה מהשתרע עליו שני רעים כאחד.

והמסכה צרה כהתכנס -
א"ר שמואל בר נחמני:
כי הוה מטי ר' יונתן, להאי קרא בכי, מי שכתוב בו: כונס כנד מי הים - תעשה לו מסכה צרה.

גלוי עריות, דכתיב: יען כי גבהו בנות ציון.

שפיכות דמים, דכתיב: וגם דם נקי שפך מנשה הרבה מאד:

ועתה אל תתלוצצו -
א"ר אושעיא:
כל המתלוצץ יסורין באין עליו, שנאמר: פן יחזקו מוסריכם.

אמר להו רבא לבני מחוזא:
במטותא מינייכו, לא תתלוצצו ולא ליתו עלייכו ייסורים.

א"ר תנחום בר חנילאי:
כל המתלוצץ גורם כליה לעולם, שנאמר: כי כלה ונחרצה.

א"ר אלעזר:
קשה היא הליצנות שתחלתה יסורין וסופה כליה.

א"ר יודן:
שני בני אדם נתנבאו על הליצנות:
שלמה,
וישעיה.

שלמה אמר: ולצים לצון חמדו להם.
ישעיה אמר: ועתה אל תתלוצצו.

ושם חיטה -
אלו החטים.

שורה -
זה שבולת שועל.

ולמה נקרא שמו שורה?
שהיא עשויה כשורה.

שעורה -
אלו השעורים.

נסמן -
זה השיפון.

וכוסמת -
אלו הכוסמין.

גבולתו -
עד כאן גבולו של לחם לחלה, ולמדין מן הקבלה.

אמר רבי סימון:
מכיוון דכתיב: ויסרו למשפט אלהיו יורנו - במי שהוא מואס בדברי תורה.

א"ר סימון:
(יב) אילין נשיא דאמרין: לא ניעול בננא לבי כנישתא, אלא אי חמי למילף מילף, לא עבדן טבות, דכתיב: ויסרו למשפט וגו'.

ויסרו למשפט אלהיו יורנו -
א"ר אבא בר כהנא:
אמר להו נביא לישראל: חזרו בתשובה!
א"ל: אין יצר הרע מניח אותנו.
אמר להם: יסרו יצריכם.
אמרו לו: אלהיו יורנו.

הפליא עצה הגדיל תושיה -
א"ר יוחנן:
למה נקרא שמה תושיה?
שמתשת כחו של אדם.

דבר אחר:
תושיה -
שנתנה בחשאי מפני השטן.

דבר אחר:
דברים של תוהו שהעולם משותת עליהם, שנאמר: כי השתות יהרסון.