ולכן יחכה ה' לחננכם -
(כתוב ברמז תקס"ג):

אשרי כל חוכי לו -
(כתוב ברמז שפ"ד):

כי עם בציון ישב -
א"ר יהודה בריה דר' חייא:
כל תלמיד חכם העוסק בתורה מתוך הדחק תפלתו נשמעת, שנאמר: כי עם בציון ישב בירושלים בכה לא תבכה חנון יחנך לקול זעקך וגו'.
וכתיב בתריה: ונתן לכם ה' לחם צר ומים לחץ,

ר' אבהו אמר:
אף משביעין אותו מזיו השכינה, שנאמר: והיו עיניך רואות את מוריך.

ר' אחא בר חנינא אמר:
אין הפרגוד ננעל בפניו, שנאמר: ולא יכנף עוד מוריך.

והיו עיניך רואות את מוריך -
אמר רב:
האי דמחדדנא מחבראי, משום דחזיתיה לרבי מאיר מאוחוריה, ואלו חזיתיה מקמיה הוה מחדירנא טפי.

ואזניך תשמענה דבר מאחריך -
בעא מיניה רבי אלעזר מרב:
אי זהו בן העולם הבא?
א"ל: ואזניך תשמעננה דבר וגו'.

רבי חנינא אמר:
כל שדעת רבותיו נוחה הימנו.

תזרם כמו דוה צא תאמר לו -
א"ר עקיבא:
מנין לעבודת אלילים שמטמאה במשא כנדה?
שנאמר: תזרם כמו דוה.
מה נדה מטמאה במשא, אף עבודת אלילים מטמאה במשא.

ירעה מקניך ביום ההוא כר נרחב -
שנו רבותינו:
אילים ממואב, כבשים מחברון, עגלים משרון, גוזלות מהר המלך.

ר' יהודה אומר:
מביאים כבשים שגבהם כרחבם.

אמר רבא בר רב שילא:
מאי טעמא דר' יהודה?
דכתיב: ירעה מקניך ביום ההוא כר נרחב.

והיה אור הלבנה כאור החמה -
וכתיב: וחפרה הלבנה ובושה החמה וכו' (כתוב ברמז תכ"ו).

תני:
אורה שנבראת בששת ימי בראשית להאיר ביום, אינה יכולה שהיא מכהה גלגל חמה ובלילה אינה יכולה, מפני שלא נבראת להאיר אלא ביום.

והיכן היא?
אלא גנוזה ומתוקנת לצדיקים לעתיד לבא.
משל למלך שהיה לו מנה יפה והפרישה לבנו, שנאמר: והיה אור הלבנה כאור החמה ואור החמה יהיה שבעתים כאור שבעת הימים.
שבעה ולא שלושה הם?!
ולא ברביעי נתלו המאורות?!
אלא כאינש דאמר:
כן וכן אנא מפקד לשבעת יומי דמשתותי.

ר' נחמיה אומר:
אלו ימי אבלו של מתושלח הצדיק, שהשביע להם הקב"ה אורה וכו' (כתוב בפסוק אלה תולדות פרץ ברמז תר"ט):

ומחץ מכתו ירפא -
מחץ מכתו של עולם ירפא.

השיר יהיה לכם כליל התקדש חג -
שנו רבותינו:
ר' יוסי אומר:
מה בין פסח ראשון לשני?
פסח ראשון טעון הלל באכילתו ואין השני טעון הלל באכילתו.
מנא הני מלי?
א"ר יוחנן משום ר' שמעון בן יהוצדק:
השיר יהיה לכם כליל התקדש חג - לילה המקודש לחג טעון הלל, שאינו מקודש לחג אינו טעון הלל, וזה וזה טעונים הלל בעשייתם.

מאי טעמא?
איבעית אימא: לילה קא ממעט יום לא קא ממעט.
ואיבעית אימא: אפשר ישראל שוחטים את פסחיהם ונוטלים את לולביהם ואין אומרין הלל?!

דבר אחר:
לילה המקודש לחג טעון שירה, שאין מקודש לחג אין טעון שירה, כגון: ראש חודש שאין גומרין בו את ההלל וכו' (כתוב ביהושע ברמז ב' וברמז מ"ז):

לך יום אף לך לילה -
לך יום מקלס לך לילה מקלס.
מה הלילה ברשותך, שאנו מקלסים לך שירה, אף בשעה שאתה עושה לנו נסים ביום אנו אומרים לפניך שירה ביום, שנאמר: ותשר דבורה וגו'.
ובשעה שאתה עושה לנו נסים בלילה, אנו אומרים לפניך שירה בלילה, שנאמר: השיר יהיה לכם כליל התקדש חג.

ובמלחמות תנופה נלחם -
ר' שמואל בר נחמני אמר:
מצוות העומר עמדה להם בימי חזקיה, שנאמר: ובמלחמות תנופה נלחם בם.
וכי מלחמות תנופה יש באותו הדור?!
אלא הווי אומר: זו מצוות העומר.

כי ערוך מאתמול תפתה -
יום שיש בו אתמול.

אמר רבי פנחס ורבי חוניא:
לפי שהרשעים אומרים: כמה רבואות גיהינום מחזקת מאתים רבוא, שלוש מאות רבוא?
כמה רשעים בכל דוד ודור?
אמר הקב"ה: כל מה שאתם רבים בעולם, אף היא מתפתה בכל יום ומרחבת ומעמקת, שנאמר: כי ערוך מאתמול תפתה.

כי ערוך מאתמול תפתה -
יום שיש בו אתמול ואין בו שלשם.
בשני נברא גיהינום, לפיכך לא נאמר ביום השני כי טוב.

כי ערוך מאתמול תפתה וכו' -
(כתוב בירמיה ברמז רצ"ה וברמז ש'. ובאיוב בפסוק אף הסיתך מפי צר וגו'):