ישושום מדבר וציה -
בשעה שהקב"ה מגלה שכינתו על ישראל אינו נגלה עליהם בפעם אחת, מפני שלא יוכלו לעמוד באותה טובה ובפתע פתאום ימותו.
צא ולמד מיוסף, בשעה שנתודע לאחיו לאחר כמה שנים ואמר להם: אני יוסף - לא יכלו אחיו לענות אותו כי נבהלו מפניו - לפני הקב"ה עאכ"ו.
אלא מה הקב"ה עושה?
נגלה עליהם קימעא קימעא, בתחלה משיש את אחרים, שנאמר: ישושום מדבר וציה - ואח"כ ותגל ערבה ותפרח כחבצלת,
ואח"כ פרוח תפרח,
ואח"כ כבוד הלבנון,
ואח"כ המה יראו כבוד ה'.

אז תפקחנה עיני עורים -
(כתיב ביהושע ברמז ב' ובשמואל ברמז ק,מ):

ופדויי ה' ישובון -
דרש רבי סימאי:
בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע, באו שישים רבוא של מלאכי השרת, ולכל אחד ואחד מישראל קשרו לו שני כתרים, אחד כנגד נעשה ואחד כנגד נשמע.
וכשחטאו ירדו מאה ועשרים ריבוא מלאכי חבלה ופרקום, שנאמר: ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב - וינצלו לא נאמר אלא ויתנצלו.

אמר ריש לקיש:
ועתיד הקב"ה להחזירם לישראל, שנאמר: ופדויי ה' ישובון ובאו ציון ברנה ושמחת עולם על ראשם וכו' (כתוב בשמואל ברמז קי"ט):