והיה הנשאר בציון והנותר בירושלים קדוש יאמר לו
אמר רבי אלעזר:
עתידין צדיקים לומר לפניהם קדוש, כדרך שאומרין לפני הקב"ה, שנאמר: והיה הנשאר וגו' קדוש יאמר לו.

סימן ת

תנא דבי אליהו:
צדיקים שעתיד הקב"ה להחיות שוב אינם חוזרין לעפרן, שנאמר: והיה הנשאר בציון והנותר בירושלים קדוש יאמר לו -מה קדוש לעולם קיים, אף הם לעולם קיימים.
ואם תאמר אותן אלף שנים שהקב"ה עתיד לחדש את עולמו, שנאמר: ונשגב ה' לבדו ביום ההוא.

צדיקים מה הם עושים?
הקב"ה עושה להם כנפים כנשרים ושטין ומעופפין על פני המים, שנאמר: על כן לא נירא בהמיר ארץ ובמוט הרים בלב ימים.

ושמא תאמר יש להם צער?
תלמוד לומר: וקוי ה' יחליפו כח יעלו אבר כנשרים ירוצו ולא ייגעו.

וברא ה' על כל מכון הר ציון ועל מקרעיה -
אמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן:
עתיד הקב"ה לעשות לכל צדיק וצדיק שבע חופות בגן עדן, שנאמר: וברא ה' על כל מכון הר ציון ועל מקראיה ענן יומם וגו'.

כי על כבוד חופה -
א"ר יוחנן:
מלמד, שכל צדיק וצדיק הקב"ה עושה לו חופה לפי כבודו.

ועשן בחופה למה?
אמר ר' חנינא הגדול:
כל מי שעניו צרות בתלמידי חכמים בעוה"ז, מתמלאות עיניו עשן לעולם הבא.

ואש בחופה למה?
אמר רבי חנינא:
מלמד, שכל אחד ואחד נכוה מחופתו של חברו , אוי לה לאותה בושה אוי לה לאותה כלימה.

וסכה תהיה לצל יומם -
א"ר זירא:
עד עשרים אמה אדם יודע שהוא יושב בצל סוכה, למעלה מעשרים אמה אין אדם יודע שהוא יושב בצל סוכה אלא בצל דפנות.

סימן תא

אמר רבי אלעזר בשם רבי סימאי:
אמר הקב"ה לאברהם: אתה אמרת: יקח נא מעט מים חייך, שאני פורע לבניך במדבר כו'. הה"ד: אז ישיר ישראל את השירה הזאת עלי באר - הרי במדבר.

בארץ [כנען] מנין?
שנאמר: ארץ נחלי מים.

לעתיד לבא מנין?
[ת"ל: ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלים.

אתה אמרת: ורחצו רגליכם - חייך, שאני פורע לבניך במדבר ובביישוב ולעתיד לבא.
במדבר מנין?
שנאמר: וארחצך במים.

ביישוב מנין?
שנאמר: רחצו הזכו.

לעתיד לבוא מנין]?
שנאמר: (כי) אם רחץ ה' את צואת בנות ציון.

אתה אמרת: והשענו תחת העץ - חייך, שאני פורע לבניך כו', הה"ד: פרש ענן למסך - הרי במדבר.
בארץ מנין?
שנאמר: בסוכות תשבו שבעת ימים.

לעתיד לבא מנין?
שנאמר: וסכה תהיה לצל יומם.

אתה אמרת: ואקחה פת לחם - חייך, שאני פורע לבניך כו', שנאמר: הנני ממטיר לכם לחם מן השמים - הרי במדבר.

בארץ מנין?
שנאמר: ארץ חיטה ושעורה.

לעתיד לבא מנין?
שנאמר: יהי פסת בר בארץ.

אתה אמרת: ואל הבקר רץ אברהם - חייך שאני פורע לבניך כו', הה"ד: ומקנה רב היה לבני גד ולבני ראובן - הרי במדבר.

בארץ מנין?
שנאמר: בנכסים רבים שובו אל אהליכם ובמקנה רב.

לעתיד לבא מנין?
שנאמר: והיה ביום ההוא יחיה איש עגלת בקר ושתי צאן.

אתה אמרת: והוא עומד עליהם - חייך שאני פורע לבניך כו', הה"ד: וה' הולך לפניהם יומם.

בארץ מנין?
שנאמר: אלוהים ניצב בעדת אל.

לעתיד לבא מנין?
שנאמר: עלה הפורץ לפניהם.