סימן תנט

זה יאמר לה' אני וזה יקרא בשם יעקב -
חביבים הגרים שבכל מקום הוא מכנן בישראל.
נקראו ישראל משרתים, שנאמר: ואתם כהני ה' תקראו משרתי אלהינו יאמר אליכם.
וכן הגרים נקראו משרתים, שנאמר: ובני הנכר הנלוים על ה' לשרתו.

נקראו בני ישראל עבדים, שנאמר: כי לי בני ישראל עבדים.
והגרים נקראו עבדים, שנאמר: לאהבה את שם ה' להיות לו לעבדים.

נקראו ישראל אוהבים, שנאמר: להנחיל אוהבי יש.
נקראו הגרים אוהבים, שנאמר: ואוהב גר.

ר' שמעון בן יוחאי אומר:
הרי הוא אומר: ואוהביו כצאת השמש.

וכי מי הוא גדול מי שהוא אוהב את המלך או מי שהמלך אוהבו?
הוי אומר: מי שהמלך אוהבו.
והרי הוא אומר: ואוהב גר?!
נאמר בישראל: ברית - והיה בריתי בבשרכם.
ונאמר בגרים: ברית - ומחזיקים בבריתי.

נאמר בישראל: רצון, שנאמר: לרצון לכם.
ונאמר בגרים: רצון - עולותיהם וזבחיהם לרצון על מזבחי וגו'.

נאמר בישראל: שמירה, שנאמר: הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל.
ונאמר בגרים: שמירה - ה' שומר את גרים.

אברהם קרא עצמו גר, שנאמר: גר ותושב אנכי עמכם.
דוד קרא עצמו גר, שנאמר: כי גרים אנחנו לפניך ותושבים וגו'.
ואומר: כי גר אנכי עמך תושב ככל אבותי.

חביבין הגרים, שלא מל אברהם אבינו אלא בן צ"ט שנה, שאילו מל בן עשרים או בן שלשים, לא היה גר (יכול להתגייר) [שנתגייר] מבן שלשים ומעלה, לכך היה הקב"ה מגלגל עמו, עד שהיה מגיע לבן צ"ט, שלא תנעול דלת בפני גרים, הבאים ליתן שכר ימים ושנים, לרבות שכר עושית רצונו, לקיים מה שנאמר: ה' חפץ למען צדקו.
וכן אתה מוצא בארבע כתות שהם עונות ואומרות לפני מי שאמר והיה העולם, שנאמר: זה יאמר לה' אני - ולא יתערב בי חטא, וזה יקרא בשם יעקב - אלו גרי הצדק, וזה יכתוב ידו לה' - אלו בעלי תשובה, ובשם ישראל יכנה - אלו יראי שמים.

אני ראשון ואני אחרון -
ר' יהושע דסכנין בשם רבי לוי:
מאני של בשר ודם אתה למד אני של הקב"ה.
ומה אם פרעה הרשע על ידי שאמר ליוסף: אני פרעה - זכה לכל הכבוד ההוא, לכשיבא אני של הקב"ה, שאמר: אני ראשון ואני אחרון על אחת כמה וכמה.

כי טח מראות עיניהם -
למה נסמכה פרשת מרגלים לפרשת מרים?
אמר הקב"ה: שלא יאמרו לא היינו יודעים מהו ענשו של לשון הרע, לפיכך סמך זה לזה, שאם יבקשו לומר לשון הרע יהו מסתכלין במעשה מרים שדברה באחיה ולקתה בצרעת.

רנו שמים כי עשה ה' -
מלמד, שעתידין שמים וארץ לשחק לפני ישראל וכו' (כתוב לעיל ברמז תנ"א):

סימן תס

אנכי ה' עושה כל וגו' רקע הארץ מי אתי -
אימתי נבראו המלאכים?
ר' יוחנן אמר:
בשני נבראו, הה"ד: המקרה במים עליותיו.
וכתיב: עושה מלאכיו רוחות.

ר' חנינא אמר:
בחמישי נבראו, דכתיב: ועוף יעופף
וכתיב: ובשתים יעופף.

ר' לוליינו בר טברין בשם רבי יצחק:
בין על דעתיה דר' יוחנן בין על דעתיה דר' חנינא, הכל מודים שלא נברא ביום ראשון כלום, שלא יאמרו מיכאל היה מותח בדרומו של עולם, וגבריאל בצפונו והקב"ה באמצע, אלא אנכי ה' עושה כל וגו' רוקע הארץ מֵיאִתִי - מִי אִתִּי - מי היה אתי שותף בברייתו של עולם.

מלך בשר ודם מתקלס במדינה וגדולי המדינה מתקלסין עמו .
למה?
לפי שנושאים אתו במשאוי.
אבל הקב"ה אינו כן, ברא את עולמו, הוא לבדו מתקלס בעולמו, הוי כי גדול אתה ועושה נפלאות אתה אלוהים לבדך.

מפר אותות בדים וקוסמים יהולל -
וכן הוא אומר: כי לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל.
הרי אתה מחזר מנחש וקוסם באיזה מקום תשלוט בהם, והם אינם כן, כשהם צריכים להלחם, עומד כוהן גדול ולובש אורים ונשאלים בהקב"ה, אבל הכותים קוסמים ומנחשים, ואלו מבדין אותם בתשובה ומבטלין קסמיהם, שנאמר: מפר אותות בדים וקוסמים יהולל.

דבר אחר:
מפר אותות בדים -
זה סיחון ועוג (טו) שהיו (בריחיהם) [בדיהם] של מלכי כנען.

וקוסמים יהולל -
זה בלעם ובלק שנתערבו בקסמיהם.

משיב חכמים אחור -
זה בלק ובלעם.

ודעתם יסכל -
אלו זקני מדין.

אמר ליה אספסינוס לרבן יוחנן בן זכאי:
חבית של דבש ודרקון כרוך עליה לא שוברים את החבית בשביל הדרקון?
אישתיק.
קרי עליה רב יוסף:
משיב חכמים אחור - איבעי ליה למימר: שקלינן צבתא ושקלינן לדרקון וקטלינן ליה וחביתא שבקינן.

סימן תסא

מקים דבר עבדו ועצת מלאכיו ישלים -
רבי ברכיה בשם רבי לוי:
ממקים דבר עבדו - אני יודע שעצת מלאכיו ישלים.
מלאך אחד נגלה ליעקב ואמר: עתיד הקב"ה להגלות עליך ולהחליף את שמך ואני עומד שם, שנאמר: בית אל ימצאנו ושם ידבר עמנו - עמך אין כתיב כאן, אלא עמנו - דבריו של מלאך אחד קיים, ירושלים שכל הנביאים מתנבאים עליה על אחת כמה וכמה.

דבר אחר:
מקים דבר עבדו -
זה משה שנאמר: לדבר בעבדי במשה.

ועצת מלאכיו ישלים -
זה משה, שנאמר: וישלח מלאך ויוציאנו ממצרים.
אמר הקב"ה למשה: לך אמור לישראל: ועברתי בארץ מצרים בלילה הזה.
הלך משה ואמר להם: כה אמר ה' כחצות הלילה.
אמר הקב"ה: אף אני אעשה בחצי הלילה לקיים גזירותיו של משה, הוי: מקים דבר עבדו.

האומר לצולה חרבי-
ר' יוחנן אמר:
זה בבל.
ולמה קורא לה מצולה?
ששם צללו מתי דור המבול.

אמר ריש לקיש:
וימצאו בקעה בארץ שנער וישב שם.
למה נקרא שמה שנער?
ששם ננערו דור המבול.

דבר אחר:
שנער - שמנוערים מכל מצוות תרומות ומעשרות.

דבר אחר:
שהם מתים בתשנוק בלא נר ובלא מרחץ.

דבר אחר:
ששריה מתים נערים.

דבר אחר:
שנער שהם נערים מבינים בתורה.

דבר אחר:
שהעמידה שונא וער להקב"ה.
ואיזה?
זה נבוכדנאצר.