כה אמר ה' למשיחו לכורש אשר החזקתי בימינו -
דרש רב נחמן בר רב חסדא:
אטו כורש משיח הוא?
אלא אמר הקב"ה למשיח: קובל אני לך על כורש, אני אמרתי: הוא יבנה ביתי ויקבץ גלותי. והוא אומר: מי בכם מכל עמו יהי אלהיו עמו ויעל.

יוצר אור ובורא חשך -
א"ר יוחנן:
ויבדל אלוהים בין האור ובין החשך - הבדלה ממש.
משל למלך שהיו לו שני אסטרטיגין, אחד שליט ביום ואחד שליט בלילה והיו שניהם מדיינים זה עם זה.
זה אומר: ביום אני שליט.
וזה אומר: ביום אני שליט.
קרא המלך לראשון וא"ל: פלוני יום יהא תחומך, וכן לשני ואמר: לילה יהא תחומך, הה"ד ויקרא אלוהים לאור יום ולחשך קרא לילה.

סימן תסב

אמר רבי יוחנן:
הוא שהקב"ה אומר לאיוב: המימיך צוית בקר ידעת השחר מקומו.
הודעתו איזה מקומו?

א"ר תנחום:
אנא אמרית טעמא: יוצר אור ובורא חשך עושה שלום - משבראן עשה שלום ביניהם.

ר' חנינא סגן הכהנים אומר:
גדול השלום ששקול כנגד כל מעשה בראשית, שנאמר: יוצר אור ובורא חשך עושה שלום וגו'.

הרעיפו שמים ממעל ושחקים יזלו צדק תפתח ארץ ויפרו ישע וצדקה תצמיח יחד אני ה' בראתיו -
א"ר אושעיה:
גדול יום הגשמים, שאפילו ישועה פרה ורבה בו.

אמר רב הונא בר חנינא:
גדול יום הגשמים, כיום שנבראו שמים וארץ, שנאמר: הרעיפו שמים ממעל וגו' אני ה' בראתים לא נאמר, אלא בראתיו.

א"ר לוי:
המים העליונים זכרים והתחתונים נקבות, והם אומרים אלו לאלו: אתם בריותיו של הקב"ה ואנו שלוחיו קבלו אותנו, מיד הם מקבלים אותם, הה"ד: תפתח ארץ - כנקבה הזאת שהיא פותחת לזכר.

יפרו ישע -
שהם פרים ורבים.

וצדקה תצמיח יחד אני ה' בראתיו -
לתקונו של עולם ולישובו.

ושחקים יזלו מים וכו' -
(כתוב בקהלת בפ' כל הנחלים הולכים אל היו).

הוי רב את יוצרו -
זה חבקוק וכו' (כתוב בתרי עשר ברמז תקס"ג).

האותיות שאלוני על בני ועל פועל ידי תצוני -
משל למה הדבר דומה?
למלך שנשא אשה והיה לו שושבין, כל זמן שהמלך כועס על אשתו היה השושבין מרצה ומפייס למלך, בא השושבין למות, התחיל לבקש את המלך: בבקשה ממך, תן דעתך על אשתך!
א"ל המלך: עד שאתה מצוני על אשתי ציווה את אשתי עלי, שתהא זריזה בכבודי.
כך אמר הקב"ה למשה: עד שאתה מפייסני על ישראל: יפקוד ה' אלהי הרוחות לכל בשר איש על העדה - ציווה אותם שיהו זריזים בכבודי: צו את בני ישראל ואמרת אליהם את קרבני לחמי.

כתיב: מה תצעק אלי דבר אל בני ישראל ויסעו.
א"ל הקב"ה למשה: על בני ועל פועל ידי תצוני, בני נתונים בצרה ואתה עומד ומאריך בתפילה?!
אין להם אלא ליסע ואין הים עומד בפניהם.

אנכי עשיתי ארץ ואדם עליה בראתי -
אמר ריש לקיש:
וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב - זו מלכות שמים,
והנה טוב מאד - זו מלכות הארץ.

וכי מלכות הארץ טוב מאד?
אלא שהיא תובעת דקיון של בריות, דכתיב: אנכי עשיתי ארץ ואדם עליה בראתי.

אני ידי נטו שמים וכל צבאם צויתי -
א"ר יוחנן:
תנאי התנה הקב"ה עם כל מעשה בראשית וכו' (כתוב ביהושע ברמז כ"א):

כה אמר ה' יגיע מצרים (ושכר) [וסחר] כוש -
מה כתיב אחריו?
אכן אתה אל מסתתר וכו' (כתוב ביחזקאל ברמז שע"ה ובמלכים ברמז רל"ו):

ישראל נושע בה' וכו' -
(כתוב ביהושע ברמז כ' ובתרי עשר ברמז תקע"ז):

סימן תסג

לא (מראש) בסתר דברתי -
פעם אחת גזר רבי שלא ישנו לתלמידים בשוק.
מאי דרש?
חמוקי ירכיך כמו חלאים - מה ירך בסתר אף דברי תורה בסתר.
והא כתיב: חכמות בחוץ תרונה?!
ההיא כדרבא דאמר רבא:
כל העוסק בתורה מבפנים תורה מכרזת עליו מבחוץ.
והא כתיב: לא (מראש) בסתר דברתי?!
ההוא ביומא דכלה.

איכא דאמרי:
חמוקי ירכיך - בצדקה ומעשים טובים.

לא (מראש) בסתר דברתי -
א"ר ברכיה:
אמר הקב"ה: אילו מל אברהם בלילה, היו אומרים בני דורו: כן, וכן לא היינו יודעים בו, ואלו היינו יודעים בו לא היינו מניחים אותו למול, לכך: בעצם ביום הזה נמול אברהם ודרגיש ליה ימלל.

א"ר יוסי:
אמר הקב"ה: בתחלה לא נתתי את התורה לא במקום ארץ חשך ולא במקום סתר ולא במקום אפלה, אלא במדבר נתנה התורה במקום הפקר, שאילו נתנה התורה בארץ ישראל, היו אומרים להם לאומות העולם: אין לכם חלק בה, לכך נתנה במדבר, דימוס בפרהסיא במקום הפקר, לומר: כל הרוצה לקבל יבא ויקבל.

יכול נתנה בלילה?
ת"ל: ויהי ביום השלישי בהיות הבקר.

יכול נתנה בשתיקה?
ת"ל: ויהי קולות וברקים.

יכול לא היו שומעין את הקול?
ת"ל: וכל העם רואים את הקולות.
ואומר: קול ה' בכח קול ה' בהדר קול ה' שובר ארזים וגו' קול ה' חוצב להבות אש וגו' קול ה' יחולל אילות וגו'. ה' למבול ישב.
אמר בלעם לכל העומדים עליו: ה' עוז לעמו יתן.
ופתחו כולם ואמרו: ה' יברך את עמו בשלום.

לא (מראש) בסתר דברתי לא אמרתי לזרע יעקב -
לאלו אני נותנה ולא לעו"א, שנאמר: ה' מסיני בא וזרח משעיר למו וגו'.

לא אמרתי לזרע יעקב תהו בקשוני -
לא נתתינה פגנס,

וכן הוא אומר: אני ה' דובר צדק מגיד מישרים.

סימן תסד

כי לי תכרע כל ברך -
מדבר בולד שאינו יוצא ממעי אמו עד שמשביעין אותו, שנאמר: כי לי תכרע כל ברך - זה יום המיתה, שנאמר: לפניו יכרעו כל יורדי עפר.

תשבע כל לשון -
זה יום הלידה.

אשר לא נשא לשוא נפשי ולא נשבע למרמה -
ומה שבועה משביעין אותו?
אומרים לו: הוי צדיק ולא תהא רשע, ואפילו כל העולם אומרים עליך צדיק, הוי בעיניך כרשע, והוי יודע שהקב"ה טבור ונשמה שנתן לך טהורה, אם אתה משמרה בטהרה מוטב ואם לאו הרי הוא נוטלה ממך.

תנא דבי ר' ישמעאל:
משל לכהן חבר שמסר תרומה לכהן עם הארץ.
אמר לו: אם אתה משמרה מוטב ואם לאו הרי היא שרופה בפניך וכו' (כתוב באיוב בפסוק מי יתנני כירחי קדם):