ילקוט שמעוני, ישעיהו פרק נו
המשך סימן תפד
כה אמר ה' שמרו משפט ועשו צדקה -
אמר רבי נתן:
גדולה תשובה שהיא מקרבת את הגאולה, שנאמר:
שמרו משפט ועשו צדקה וגו'.
דרש רבי יהודה בר אלעאי:
גדולה צדקה שהיא מקרבת את הישועה, שנאמר:
ועשו צדקה כי קרובה ישועתי לבא וגו'.
הוא היה אומר:
עשרה דברים קשים זה מזה:
הר קשה ברזל מחתכו,
ברזל קשה אש מפעפעו,
אש קשה מים מכבין אותו,
מים קשים עב סובלן,
עב קשה רוח מפורתו,
רוח קשה גוף סובלו,
גוף קשה פחד שובו,
פחד קשה יין מפיגו,
יין קשה שינה מפכחתו,
שינה קשה מיתה קשה הימנה,
וצדקה תציל מכלן, שנאמר:
וצדקה תציל ממות.
סימן תפה
אשרי אנוש יעשה זאת -
אמר רבי יוחנן:
כל השומר השבת כהלכתו אפילו עובד ע"ז כאנוש מוחלין לו, שנאמר:
אשרי אנוש יעשה זאת וגו' מחללו - אל תקרי
מְחַלְּלוֹ אלא
מָחוּל לו.
רבי הונא בשם רבי ירמיה בר אבא:
עתיד הקב"ה לעשות צל וחופה לבעלי מצוות, אצל עמלי תורה.
מה טעם?
כי בצל החכמה בצל הכסף.
וכתיב:
אשרי אנוש יעשה זאת ובן אדם יחזיק בה.
עץ חיים היא למחזיקים בה.
כי כה אמר ה' לסריסים אשר ישמרו וגו' -
א"ר יוחנן משום רשב"י:
אלמלי שמרו ישראל שתי שבתות כהלכתן מיד היו נגאלין, שנאמר:
כה אמר ה' לסריסים אשר ישמרו את שבתותי.
וכתיב בתריה:
והביאותים אל הר קדשי.
ובני הנכר -
(כתוב ברמז תנ"ט):
והביאותים אל הר קדשי =
אמר רבי יוחנן משום רבי יוסי:
מנין שהקב"ה מתפלל?
שנאמר:
והביאותים אל הר קדשי ושמחתים בבית תפלתי - בבית תפלתם לא נאמר, אלא
בבית תפלתי - מלמד שהקב"ה מתפלל.
מאי מצלי?
אמר מר זוטרא בר טוביה אמר רב:
יהי רצון מלפני שיכבשו רחמי את כעסי ויגולי רחמי על מדותי ואתנהג עם בני במדת רחמים ואכנס להם לפנים משורת הדין.
וכיון שבא דוד באת תפילה, שנאמר: ו
הביאותים אל הר קדשי ושמחתים בבית תפלתי.
וכיון שבאת תפילה באת עבודה:
עולותיהם וזבחיהם לרצון על מזבחי.
לכך התקינו את:
צמח דוד,
ולירושלים,
שומע תפילה,
רצה.
צופיו עורים כולם לא ידעו כולם כלבים אלמים -
וכי יש כלב אלם והלא שנו רבותינו על כלב שהוא פקח?
אלא מה טובו של כלב זה?
אדם משליך לו פרוסה (ל) וסוכר את פיו, כך היו [צופי] ישראל פקחים חוזים כנביאים, אלא
שוכבים אוהבי לנום.
דבר אחר:
יודעים הוו מה עתיד להגיעם באחרונה והיו מאלמים בעצמן.
והכלבים עזי נפש -
הרואה כלב בחלום ישכים ויאמר:
ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב, קודם שיקדמנו פסוק אחר:
והכלבים עזי נפש.