סימן תצז

הן לא קצרה יד ה' מהושיע -
זה שאמר הכתוב: חלותי היא שנות ימין עליון.

א"ר שמואל בר נחמני:
על שלא חלינו פניך בתשובה נשתנית הימין.

ואמר רבי אלכסנדרי:
(נתחלה) [נתלחללה] אותה שבועה (שדרת) [שכרת] לנו בחורב ונשתנית הימין.

א"ר סימון:
שמעת מימיך גלגל חמה חולה ואינו יכול לעלות, לבנה חולה ואינה יכולה לעלות, לשמש אין חלאים ולפני יש חלאים?!

אמר ר' יצחק:
משל לגבור ששרוי במדינה והיו בני המדינה בוטחים בו, כשיבאו הגייסות שם הוא יוצא ומראה להם פנים ומיד הם בורחים.
וכיון שבאו הגייסות לשם, אמר להם: ימיני חששה לי, אבל הקב"ה אינו כן, אלא הן לא קצרה יד ה' מהושיע.

כי אם עונותיכם היו מבדילים -
א"ר שמעון בן לוי:
אין לחלאים הן אית סברא, דמאן דחשש סופיה מתסיא, ואם נשתנית ימין לית סברא. הוא דעתיה דר' שמעון בן לקיש.

כי (אם) מאוס מאסתנו קצפת עלינו עד מאד - אם מאיסה לית סברא, ואם קצפין הוא אית סברא, דמאן דכעיס סופיה מתרציא.

כי אם עונותיכם היו מבדילים -
אמר רבא:
אי בעו צדיקי ברו עלמא, שנאמר: כי אם עונותיכם היו מבדילים ביניכם לבין אלהיכם.

רבא ברא גברא שדריה לקמיה דרבי זירא הוה משתעי בהדיה ולא הוה קא מהדר ליה.
אמר ליה מן דחברייא: את תוב לעפרך.

רב חנינא ורב הושעיא, הוו יתבי כל מעלי שבתא והוו עסקי בספר יצירה, ומיברי להו עגלא תילתא ואכלי ליה.

רבי שמעון בן אלעזר אומר:
מעולם לא ראיתי צבי קייץ וארי סבל ושועל חנוני, והם ניזונים שלא בצער והם לא נבראו אלא לשמשני, ואני לא נבראתי אלא לשמש את יוצרי, אינו דין שאתפרנס שלא בצער?
אלא שהרעותי את מעשי וקפחתי את פרנסתי, שנאמר: עונותיכם הטו אלה וחטאותיכם מנעו הטוב מכם.
מעשה בימי שמעון בן שטח שהיו גשמים יורדים מלילי שבת ללילי שבת, עד שנעשו חטים ככליות ושעורים כגרעיני זיתים ועדשים כדינרי זהב, וצררו מהם חכמים והניחום לדורות הבאים, להודיע כמה חטא גורם, לקיים מה שנאמר: עונותיכם הטו אלה וגו'.

כי כפיכם נגאלו בדם -
אמר ר' אלעזר בר מלאי משום רבי שמעון בן לקיש:
כפיכם נגאלו בדם -
אלו הדיינים.

ואצבעותיכם בעון -
אלו סופרי הדיינים.

שפתותיכם דברו שקר -
אלו עורכי הדיינים.

לשונכם עולה תהגה -
אלו בעלי דינים.

ותהי האמת נעדרת -
הולכת ויושבת עדרים במדבר.

וסר מרע משתולל-
שכל מי שסר מרע משתולל על הבריות.

אמר רבינא:
מריש הוה אמינא ליכא קושטא בעלמא. א"ל צורבא מרבנן ורב טבית שמיה, דאי הוו יהביי ליה כל חללי עלמא לא הוה משני בדבוריה, איקלע לההוא אתרא וקושטא שמיה ולא משנן בדבורייהו ולא מיית איניש מהתם בלא שנה, נסיב אתתא מינייהו הוו ליה תרין בנין, יומא חד הוה יתבה דביתהו וקא חייפא רישא, אתא שביבתא טרפא אבבא אמינא לאו אורח ארעא אמרי לה: ליתא הכא, שכיבן תרין בני, אתו אינשי אתרא לקמאי, אמרין לי: במטו מינך פוק מאתרין דלא תגרי מותא בהנהו אינשי.

וירא כי אין איש -
אמר רבי יוחנן:
אין בן דוד בא אלא בדור שכולו זכאי או בדור שכלו חייב.
בדור שכלו זכאי, דכתיב: ועמך כולם צדיקים לעולם יירשו ארץ.
בדור שכלו חייו, דכתיב: וירא כי אין איש וישתומם כי אין מפגיע וכתיב למעני למעני אעשה.

סימן תצח

וילבש צדקה כשרין -
א"ר אלעזר:
מה שריון זה כל קליפה וקליפה מצטרפת לשריון גדול, אף צדקה כל פרוטה ופרוטה נחשבת ומצטרפת לחשבון גדול.

רבי חנינא אמר מהכא:
וכבגד עדים כל צדקותינו מה הבגד זה כל נימא ונימא מצטרפת לבגד גדול, כך כל פרוטה ופרוטה מצטרפת לחשבון גדול (כתוב ברמז קנ"ט וברמז תק"י).

וייראו ממערב את שם ה' וממזרח שמש את כבודו כי יבא כנהר צר וגו' -
א"ר יוחנן:
אם ראית דור שצרות רבות באות עליו כנהר חכה לו, שנאמר: וייראו ממערב וגו' רוח ה' נוססה בו וגו' - וסמיך ליה: ובא לציון גואל.

א"ר יוסי הגלילי:
גדולה תשובה שמביאה גאולה לעולם, שנאמר: ובא לציון גואל ולשבי פשע.

ואני זאת בריתי -
א"ר פרנך א"ר יוחנן:
כל שהוא ת"ח ובנו ת"ח ובן בנו ת"ח, שוב אין תורה פוסקת מזרעו לעולם, שנאמר: ואני זאת בריתי אותם אמר ה' וגו'.

מאי אמר ה'?
אמר רב יהודה אמר רב:
אמר הקב"ה: אני ערב בדבר זה.

מאי מעתה ועד עולם?
אמר ר' ירמיה:
מכאן ואילך תורה מחזרת לאכסניא שלה.

רב יוסף יתיב ארבעין תעניתא אקריוה: לא ימושו מפיך.
יתיב מאה תעניתא אקריוה: מפיך ומפי זרעך.
יתיב מאה אחרינייתא אקריוה: לא ימושו מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך.
אמר: מכאן ואילך לא צריכנא, תורה מחזרת לאכסניא שלה.