נדרשתי ללא שאלו נמצאתי ללא בקשוני -
אמר ר' חוניא:
משל למה הדבר דומה?
לתייר שהיה מהלך בדרך וחשכה לו, בא לו אצל הבורגן א"ל הבורגני: הכנס לך לבורגן מפני חיה רעה ומפני הלסטים.
א"ל: אין דרכו של תייר ליכנס לבורגן, כיון שהלך בא עליו אישון לילה ואפלה חזר ובא לו אצל הבורגני והיה צועק ומבקש שיפתח לו.
א"ל הבורגני: אין דרכו של בורגני לפתוח בלילה ולקבל אדם בשעה זו, אני בקשתי להכניסך ולא רצית עכשיו איני יכול לפתוח לך.
כך אמר הקב"ה לישראל: שובו בנים שובבים, דרשו ה' בהמצאו, ולא היה מבקש אחד מהם לשוב, כיון שנמסרו למלכיות שנמשלו לחיות, התחילו צועקים: למה ה' תעמוד ברחוק.

סימן תקט

דבר אחר:
נדרשתי ללוא שאלו -
זו רחב הזונה.

נמצאתי ללא בקשוני -
זו רות המואביה.

העם המכעיסים אותי על פני תמיד -
א"ר יונתן:
שלושה אין הפרגוד ננעל בפניהם, ואלו הם:
אונאה,
וגזל,
ועבודת אלילים.

אונאה, דכתיב: ובידו אנך.
גזל, דכתיב: חמס ושוד ישמע בה על פני תמיד.
עבודת אלילים, דכתיב: העם המכעיסים אותי על פני תמיד.

ומדותי פעולתם ראשונה -
(כתוב ברמז ש"ט):

העורכים לגד שלחן -
אמר ר' אלעזר:
כל המשייר על שולחנו פתים כאלו עובד עבודת אלילים, שנאמר: העורכים לגד שולחן והממלאים למני ממסך.

איני, והא אמר רבי אלעזר:
כל שאינו משייר פתים על שולחנו אינו רואה סימן ברכה לעולם, שנאמר: אין שריד לאכלו על כן לא יחיל טובו?!
לא קשיא, הא דאיכא שלימה בהדיה והא דליכא שלימה בהדיה.

כי הנער בן מאה שנה ימות -
עולא רמי:
כתיב: בלע המוות לנצח.
וכתיב: כי הנער בן מאה שנה ימות?!
הא בישראל הא בעו"א.

ועו"א מאי בעי התם?
דכתיב: ועמדו זרים ורעו צאנכם ובני נכר אכריכם וכורמיכם.

כימי העץ ימי עמי -
(כתוב ברמז תר"ט):

והיה טרם יקראו ואני אענה -
א"ר תנחומא:
מעשה בספינה אחת והיה בתוכה יהודי אחד, הגיעו לנס אחד, אמרו לאותו יהודי: פלוני, טול מעות ועלה לנס הזה וקנה לנו משם מאומה.
אמר להם: לא אכסניא אני, ואיני מכיר להיכן אני הולך.
אמרו לו: יהודי אכסנאי?! בכל מקום שאתה הולך אלוהים עמך, שנאמר: אשר לו אלוהים קרובים.
אלא מהו בכל קראנו אליו?
יש תפילה שנענית לארבעים יום, דכתיב: ואתנפל לפני ה' וגו' ארבעים יום.
ויש תפילה שנענית לעשרים יום, דכתיב: לחם חמדות לא אכלתי וגו' עד מלאת שלשת שבועים ימים.
ויש תפילה שנענית לשלושה ימים, דכתיב: ויהי יונה במעי הדג שלושה ימים ויתפלל יונה.
ויש תפילה שנענית ליום אחד, דכתיב: ויגש אליהו וגו'.
ויש תפילה שנענית לשעה, דכתיב: ואני תפלתי לך ה' עת רצון.
ויש תפילה שנענית, עד שלא יוציא האדם אותה מפיו, דכתיב: והיה טרם יקראו ואני אענה
עוד הם מדברים ואני אשמע.

זאב וטלה ירעו כאחד -
זאב -
זה בנימין, דכתיב: בנימין זאב יטרף.

וטלה -
אלו השבטים, דכתיב: שה פזורה ישראל.

ירעו כאחד -
אימתי?
כשירד בנימין עמהם.

אריה -
זה יהודה, גור אריה יהודה.

כבקר יאכל תבן -
זה יוסף, שנאמר: בכור שורו הדר לו.
נמצאו אוכלים כאחד, שנאמר: וישבו לפניו הבכרו כבכורתו.

ונחש עפר לחמו -
רב אמי ורב אסי,
חד אמר:
אפילו אוכל כל מעדני מלך טועם בהם טעם עפר,

וחד אמר:
אפילו אוכל כל מעדני עולם לא נתקררה דעתו עד שיאכל עפר.

אמר ר' יצחק:
בוא וראה שלא כמדת הקב"ה כמדת בשר ודם:
מידת בשר ודם מקניט את חברו יורד עמו לחייו.
אבל הקב"ה, קלל את הנחש עולה לגג מזונותיו עמו יורד לקרקע מזונותיו עמו,
קלל את העבד אוכל מה שרבו אוכל שותה מה שרבו שותה,
קלל את האשה הכל רצין אחריה,
קלל את האדמה הכל ניזונין הימנה.

אמר ר' לוי:
לעתיד לבא הכל מתרפאין, חוץ מן הנחש וגבעוני.
נחש מנין?
ונחש עפר לחמו.

גבעוני מנין?
והעובד העיר יעבדוהו מכל שבטי ישראל.

ור' יוסי בר' חנינא בשם ר' ירמיה בר אבא:
אמר לו הקב"ה לנחש: אני עשיתיך שתהא מלך על כל בהמה וחיה ואתה לא בקשת,
ארור אתה מכל הבהמה.

אני עשיתיך שתהא מהלך קוממיות כאדם ולא בקשת,
על גחונך תלך.

אני עשיתיך שתהא אוכל מאכל כאדם ולא בקשת
ועפר תאכל כל ימי חייך.

אתה בקשת להרוג את אדם ולישא את חוה,
ואיבה אשית בינך ובין האשה.
הוי מה שבקש לא נתן לו ומה שבידו נטול הימנו!

וכן אתה מוצא: בקין וקרח ובלעם ודואג ואחיתופל וגחזי ואבשלום ואדוניה ועוזיה והמן, מה שבקשו לא נתן להם ומה שבידם נוטל מהם.

סימן תקי

לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי -
זה שאמר הכתוב: בכחו רגע הים ובתבונתו מחץ רהב.

אמר רב יהודה אמר רב:
בשעה שברא הקב"ה את עולמו, א"ל לשרו של ים: פתח פיך ובלע כל מימות שבעולם!
אמר לפניו: רבש"ע, די שאבלע את מים שלי.
מיד בעט בו הקב"ה והרגו, שנאמר: בכחו רגע הים ובתבונתו מחץ רהב.

א"ר יצחק:
שמע מינה שרו של ים רהב שמו, ואלמלא מים מכסין אותו, אין כל בריה יכולה לעמוד מפני ריחו, שנאמר: לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי וגו' - אל תקרי: לים מכסים, אלא לשרו של ים מכסים.