ילקוט שמעוני, ישעיהו פרק ט


המשך סימןתיד
העם ההולכים בחשך ראו אור גדול -
מדבר בדורו של מרדכי, שאין לך שעת אפלה יותר משהיתה להם לישראל בשושן הבירה, שנגזר עליהם: להשמיד וגו'.

ראו אור גדול -
שצמחה להם גאולה וגואל זה מרדכי.
מה כתיב ביה?
ליהודים הייתה אורה ושמחה.

סימן תטו
כי כל סאון סואן ברעש -
היה ר' מאיר אומר:
מנין שבמדה שאדם מודד בה מודדין לו?
שנאמר: בסאסאה בשלחה תריבנה - אין לי אלא סאה.

מנין לרבות תרקב וחצי תרקב רובע וחצי רובע תומן ועוכלא?
ת"ל: כי כל סאון סואן ברעש.

ומנין שכל פרוטה ופרוטה מצטרפין לחשבון גדול?
ת"ל אחת לאחת למצוא החשבון.
וכן מצינו בסוטה ובשמשון ובאבשלום.

תני רבי חייא:
מיום שחרב בית המקדש אע"פ שבטלו ארבע מיתות דין, ארבע מיתות לא בטלו.
מי שנתחייב סקילה - או נופל מן הגג או חיה דורסתו.
מי שנתחייב שרפה - או נופל בדליקה, או נחש מכישו.
מי שנתחייב הריגה - או נמסר למלכות, או לסטים באים עליו.
מי שנתחייב חנק - או טובע בנהר, או מת בסרונכי.

וכן לענין מדה טובה:
מרים המתינה למשה שעה אחת, שנאמר: ותתצב אחותו מרחוק.
לפיכך נתעכבו לה כל ישראל שבעה ימים, שנאמר: והעם לא נסע עד האסף מרים.

יוסף זכה לקבור את אביו
לפיכך: ויקח משה את עצמות יוסף עמו.
והקב"ה נתעסק בו, שנאמר: ויקבור אותו בגי.

ויקרא שמו פלא יועץ וגו' -
(כתוב בשמואל ברמז קט"ו ובמלכים ברמז רל"ח):

למרבה המשרה ולשלום אין קץ -
אמר ר' תנחום דרש בר קפרא בצפורי:
מפני מה מ"ם שבאמצע תיבה פתוחה וזו סתומה?
בקש הקב"ה לעשות חזקיהו משיח וסנחריב גוג ומגוג.
אמרה מידת הדין לפני הקב"ה: רבש"ע, ומה דוד שאמר כמה שירות ותשבחות, לא עשיתו משיח, וחזקיה שעשית לו כל הנסים הללו ולא אמר שירה לפניך, תעשהו משיח?!

מיד פתחה הארץ ואמרה: רבש"ע, אני אומרת שירה לפניך תחת צדיק זה ועשהו משיח, זהו שאמר הכתוב: מכנף הארץ זמירות שמענו צבי לצדיק.

אמר שר של עולם לפני הקב"ה, רבש"ע: עשה צביונו של צדיק זה!
יצאה בת קול ואמרה: רזי לי רזי לי,
אמר נביא: אוי לי - עד מתי?
יצאה בת קול ואמרה: בוגדים בגדו ובגד בוגדים בגדו.

אמר רבא ואיתימא רבי יצחק:
עד דאתו בזוזי ובזוזי דבזוזי.

תאנא משום רבי פייס:
גנאי הוא לחזקיה וסיעתו שלא אמרו שירה, עד שפתחה הארץ ואמרה שירה, שנאמר: מכנף הארץ זמירות שמענו.

כיוצא בדבר אתה אומר: ויאמר יתרו ברוך ה' - גנאי הוא למשה וששים רבוא שלא אמרו ברך, עד שאמר יתרו: ברוך ה'.

קנאת ה' צבאות תעשה זאת -
אימתי תמה זכות אבות?
בימי חזקיה.

דבר שלח ה' ביעקב -
זה גיד הנשה.

ונפל בישראל -
שפשט איסורו בכל ישראל.

על כן על בחוריו לא ישמח ה' -
בעון נבלות הפה צרות רבות וגזירות קשות מתחדשות בעולם, ובחורי שונאי ישראל מתים ויתומים ואלמנות צועקים ואינם נענים, שנאמר: על כן על בחוריו וגו' וכל פה דובר נבלה וגו'.

מאי ועד ידו נטויה?
אמר רב חנן:
הכל יודעים כלה למה נכנסת לחופה, אלא כל המנבל את פיו ומוציא דבר נבלה מפיו, אפילו נחתם עליו גזר דין של שבעים שנה לטובה, נהפך עליו לרעה.

ויגזור על ימין ורעב -
אמר רב חסדא:
מיום שחרב בית המקדש לא הוגשמה רוח דרומית, שנאמר: ויגזור על ימין ורעב ויאכל על שמאל ולא שבעו.
וכתיב: צפון וימין אתה בראתם.

איש בשר זרועו יאכלו כו' -
(כתוב במלכים ברמז רל"ב):


הפרק הבא    הפרק הקודם