[יג, א]
הלוך וקנית -
ה' צוהו שבעה דברים:
א) שילך בתמידות לקנות אזור פשתים למען יעשה הליכתו רושם,
ב) שיקנהו בדמים,
ג) שיקנהו לו מכוון למדתו,
ד) שיהיה אזור לא חגור, שהאזור אות הגבורה והחיל,
ה) שיהיה של פשתים שהפשתים אות הכהונה והנשיאות,
ו) שישים אותו על מתניו שיהיה על מתניו בקביעות, ולכן לא אמר ואזרתו שאי אפשר לחגור בחוזק תמיד,
ז) שלא יביאהו במים, כי האזור של פשתים שהוא לבן צריך לרחצו ולכבסו תמיד כי נעשה שחור, וצוהו שלא לבד שלא יכבסנו כי גם לא יביאהו במים כלל שהוא הכנה אל הרחיצה. והנמשל באר בפסוק י"א שדביקות האזור אל מתני ירמיה הוא משל אל מה שהדביק ה' את ישראל אליו.

ובאו בנמשל זה כל פרטי המשל.
א) שתחלה הלך כמה הליכות לקנותם והוא השליחות ששלח כל פעם לגאלם ממצרים והרבה אותות ומופתים.

ב) שקנאם במחיר, רצה לומר שעשה בעבורם אותות ומופתים ושינוי סדר בראשית, כאילו הוציא עבורם כספו וקנינים אחרים שיש לומר שהוא הנהגת הטבע וחקיה, שהם קנין ה' בעולמו כמו שאמר: קונה שמים וארץ, ושינה סדריהם בעבור עמו.

ג) שקנאם לו מכוון למדתו, כמו שאמר: והייתם קדושים כי קדוש אני, והלכת בדרכיו, כאילו יהיו הם לבוש מכוון אליו, שעל ידם יראה הנהגתו ודרכיו וחכמתו שהם נקראים בשם לבושים.

ד) שנדמו בזה כאזור, וזה היה אחר הקנין שלבשם להיות לבוש אליו, רצה לומר שיתגלו מעשיו על ידם, ונדמו כאזור, שכמו שהאזור דבוק על מתנים כן נדבקו בו להשגיח עליהם בהשגחה פרטית בלא אמצעי, וכמו שהאזור מצד שהוא אזור מורה על גבורה ומצד שהוא פשתים מורה על כבוד ותפארת כן הדביק אותם לתהילה ולשם ולתפארת שעל ידם יראה גבורתו בשידוד המערכה ותפארתו במעשיו ההשגחיים, וכמו שצוהו שיהיה בתמידות על מתניו כן היה הדבוק האלהי הזה בתמידות, שגם בעת שנהג בדרך הטבע ולא נאזר בגבורה בכל זאת היה על מתניו והיה מוכן על הנהגה זו תמיד, ובכל זאת אחר שהאזור של פשתים דרכו להשחיר מצד הטבע צריך לכבס במים, כן ישראל צריכים להתכבס מרעה על ידי המים, שהם שמיעת דברי התורה והנבואה, כמו שאמר: כבסי מרעה לבך (למעלה ה'), והם לא לבד שלא רצו להתכבס שהוא לעשות כמצוות ה', כי גם לא רצו לשומו במים, דהיינו לשמוע דברי מוסר.

[יג, ב]
ואקנה את האזור כדבר ה' -
רצה לומר כפי הפרטים שצוה ה', שילך לקנות כל פעם ושיהיה כמדתו, ושיהיה של פשתים, ואשים רצה לומר שהיה בקביעות על מתניו.

[יג, ג]
ויהי דבר ה' קח את האזור -
אחר שנתלכלך על ידי שלא בא במים, ולא היה עוד לכבוד אל הנושאו, צוהו ה' לטמנו בפרת בנקיק הסלע.
והנמשל: שאחר שלא שמעו דברי ה' ותוכחותיו, ומצואתם לא רחצו, ולא היה האזור ראוי שיאפד ה' בו, הלכו לפרת שדרך שם הולכים למצרים ושם טמנו את עצמם בנקיק הסלע, והוא מליצה על שחפרו פניהם בטמון, כמו שאמר: כל (הוביש) [הבאיש] על עם לא יועילו למו, והיה כאזור הנשחת, ואמר לו: את האזור אשר קנית אשר על מתניך, רצה לומר שני הקשורים שיש לומר עם האזור -
א) מצד הקנין,
ב) מצד הדבוק שהוא על מתניך, תקח ותסיר ממך, כי נגד הקנין שהיו לי לעם עבדי הם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים, הם הלכו פרתה ושבו להיות עבדי פרעה. ונגד אשר על מתניך שלבשתים לתהילה לשם ולתפארת טמנו את עצמם בנקיק הסלע.

[יג, ו]
ויהי מקץ ימים רבים -
זה מליצה ונמשל אל מה שספר לקמן (מ"ב, מ"ה) איך הלכו ישראל למצרים, וירמיה רצה להחזירם משם, אבל כבר נשחתו ולא רצו לשמוע לדבריו, ונבוכדנצר בא דרך נהר פרת והכה את פרעה וישראל נאבדו עמו, ועל זה אמר שה' צוהו לקחת את האזור.

[יג, ז]
ואלך ואחפור, והנה נשחת -
רצה לומר שלא היה להם עוד תקנה.

[יג, ט]
כה אמר ה' -
עתה מתחיל לבאר הנמשל, ותחלה באר הנמשל של השחתת האזור, ואחר כך (פסוק י"א) באר הנמשל של קנית האזור ולבישתו, ככה אשחית, רצה לומר כמו שהאזור מורה על הגאון והתפארת ונשחת עתה בנהר פרת כן גאון ירושלם ויהודה הגם שהיה רב וגדול ישחת.

[יג, י]
העם הזה הרע -
באר עתה בפרטות שכמו שהאזור לא הובא במים ולכן נתלכלך עד שאין ראוי ללבישה, כן הם ממאנים לשמוע את דברי. וכמו שהלכת לטמון את האזור בנהר פרת שההליכה למקום מיוחד בדרך רחוק מורה שעושה זה בדעת ובכוונה, כן הם הולכים בשרירות לבם, בלתי חוטאים מצד התאוה רק בזדון לב.

ג) כמו שטמנתיו בנקיק הסלע כן חפרו פניהם בבושת וילכו אחרי אלוהים אחרים, וכמו שהאזור נשחת לגמרי כן ויהי כאזור הזה וכו'.

[יג, יא]
כי כאשר -
עתה באר ראשית המשל, איך נדמו תחלה לכל פרטי הדברים שנצטוה בעת קנית האזור, כי כאשר ידבק האזור אל מתני איש כן הדבקתים אלי לענין ארבעה דברים:
א) להיות לי לעם שזה משל הקנין, שקנאם לו לצרכו לעם, וכמו שהאזור בלבשו יקנה שם ופרסום שהוא לבושו כן היו לשם, וכמו שהאזור סימן הגבורה כן היו לתהלה, וכמו שהפשתים סימן התפארת כן היו לתפארת, אבל כמו שלא הבאת את האזור במים כן לא שמעו.

[יג, יב]
כל נבל ימלא יין -
רצה לומר כל נבל אין עשוי רק ליין לא לדבר זולתו.
ב) שכל הנבל ימלא מן היין, שגם הכלי עצמו וחרסיו בולעים את היין ומלאים ממנו, ואמרו אליך הידוע לא נדע, רצה לומר למה תאמר זאת בשם ה' הלא נדע זאת מעצמנו.

[יג, יג]
ואמרת אליהם -
שכוונת ה' שמצייר לעצמו כלל האומה ואנשיה הפרטים ככלי חרס הבלתי ראוי להתמלאות מדבר אחר רק מיין, (שהוא משל על יין תרעלה ושכרון) כי אין ראוים שיתמלאו מחכמה ודעת או מרוח ה' ושכינתו שישכן בתוכם, ועצמותם חלול עד שיבלע היין והשכרון בעצמותם, עד שלכן יצטרכו נפוץ לשבר הכלי.

[יג, יד]
ונפצתים -
כמנפץ הנבל לשברים קטנים, כן ינפצו ויתפרדו איש מאחיו, וגם האבות מן הבנים, ולא אחמול, עיין ביאור המילים.

[יג, טו]
שמעו -
שימסרו אל נבוכדנצר, ואל תגבהו למרוד בו, כי ה' דבר.

[יג, טז]
תנו לה' כבוד -
בל יעבור על מה שנבוכדנצר השביעו באלהים, בטרם יחשיך,
א) שה' יחשיך בהשגחה,
ב) שתעלו על הרי חשך ושם יתנגפו רגליכם, רצה לומר במה שילכו לבקש עזר מפרעה, כי מה שתקוו לאור יהיה חשך, כי לא יעזור אתכם, וה' ישים תקווה זאת לצלמות ולערפל.

[יג, יז]
ואם לא תשמעוה -
אז נפשי הרוחניית תבכה במסתרים מפני גוה, היינו מפני עניינים צפונים ונסתרים, רצה לומר על גלות השכינה וחילול כבוד ה' שזה תרגיש הנפש, וחוץ מזה דמוע תדמע הנפש תדמע בפנים, ועיני תרד דמעה הדמעות יצאו מן העין וירדו, על שנשבה עדר ה'.

[יג, יח]
אמור -
עתה יפרש מה שצוה ה' שיאמר להם, הוא שיאמר למלך ולגבירה שישפילו מעלתם ויכנעו לנבוכדנצר, ושישבו ולא ילחמו, כי כבר ירד מראשתיכם הדבר שעליו תניחו ראשיכם, רצה לומר חלק המדינה שהיה עיקר הסמיכה שלכם עליה כבר ירדה ונחרבה, ועטרת תפארתכם שהם השרים והחרש והמסגר.

[יג, יט]
ערי הנגב -
ירושלים הייתה בצפון של ארץ יהודה ומשם בא נבוכדנצר מצפון, אולם באמצע המצור יצא חיל פרעה ממצרים לעזור ליהודה, והכשדים עלו מעל ירושלים, (כמו שאמר לקמן סי' ל"ז) היינו שיצאו לקראת חיל פרעה, שפרעה בא ממצרים שהוא בדרום א"י ואז באו חיל כשדים בדרום, וכל ערי הנגב סוגרו אז על ידי האויב שכבשום, וכבר הגלת יהודה כולה שכבר כבש כל ערי מבצר, וגם הגלת שלומים הברית שלום שהיה לכם עם נבוכדנצר גלה מאתכם, והנה אז כשיצא נבוכדנצר לקראת פרעה חשב צדקיהו שלא ישוב עוד אל ירושלים, לעומת זה אמר -

[יג, כ]
שאו עיניכם וראו הבאים מצפון -
הנה באו שנית הבאים מצפון היינו חיל נבוכדנצר שהם מצפון לא"י, הם באו אליכם, לא חיל פרעה, הבאים מדרום. איה העדר נתן לך הלא נבוכדנצר יקח מאתך דין וחשבון, איה העדר?! שהוא השארית שהשאיר אחרי הגלה את יהויקים ונתנם לך למלוך עליהם.

[יג, כא]
מה תאמרי כי יפקד עליך -
אם יפקד אליך וישאלך "איה העדר נתן לך", למה האבדת את כולם על ידי המרידה? מה תאמרי, (כמו שאמר וידבר אתו משפטים), והלא את למדת אותם שיהיו אלופים עליך כי נשבע לו שלא ימרוד בו, וקבל מלכותו עליו. ומה תאמרי בפקדו משפט, הלא חבלים יאחזוך.

[יג, כב]
וכי תאמרי בלבבך מדוע קראני אלה -
את תחשב שהדבר הזה מקרה והרעה באה לך על ידי מקרי העולם, ותשאל:
מדוע קראך מקרים אלה ומדוע לא הצילך ה'?
משיב לה תחלה מדוע היה זה ומה הסבה, ברוב עונך נגלו שוליך, מצייר העון שבלבה כטומאת הנדה שדם הטמא שבקרבה יוצא לחוץ וטומאתה בשולי בגדיה, וכשנגלו שולי הבגדים נראה דם טומאתה, וזה שאמר נגלו שוליך, וגם שבלכת האשה דוה והדם זב מבשרה נתגלו עקביה, כי במקום שהלכה נמצאו טפי דמים, וזה ציור שעל ידי עונה שלא האמינה באלהים הלכו לבקש עזר ממצרים ונגלו עקבותיה על ידי זוב טומאתה.

[יג, כג]
היהפוך -
וגם ראיתי שאי אפשר שתשוב מדרכך הרע שנעשה לך כטבע, וכמו שאי אפשר שהכושי יהפך עורו השחור ללבן, ואף למה שאומרים ששחרות הכוש סבתו הוא השמש הבוער שם בארץ אפריקא ושיצוייר שבני הכושים אם יהיו בארצות הקרות יהפך עורם, הלא אי אפשר שהנמר יהפך חברברותיו, שצבע עורו הוא טבע כולל בכל המין וכל הנמרים, כן אי אפשר שתוכלו להיטיב אתם למודי הרע שכבר נעשה הרע טבעי לך, ולכן -

[יג, כד]
ואפיצם כקש עובר -
אינו מקרי כמו שאמר מדוע קראני אלה, כי אני אפיץ אותם, וזה שאמר -

[יג, כה]
זה גורלך מנת מדיך מאתי -
שזה בא לך מאתי לא מן המקרה, ובא לך מדה כנגד מדה כפי עונך, יען אשר שכחת אותי ותבטחי על שקר כמו שאמר: הוי היורדים מצרים לעזרה ויבטחו על רכב וכו' ולא שעו על ה'.

[יג, כו]
וגם אני חשפתי שוליך על פניך -
הטומאה שהיתה בך בסתר בשולי הבגדים חשפתי אותם על פניך, עד שנראה קלונך לכל, עד שנראה לכל.

[יג, כז]
נאופיך -
הנאוף עצמו, ומצהלותיך אל הנאוף שהוא הפרסום, של הניאוף, וגם זמת זנותך שהם המחשבות העמוקות שיש לך אל הזנות, המעשה והמחשבה והפרסום, אולם גם על גבעות בשדה ראיתי שקוציך גם אחרי שיצאת מן העיר לגולה ושכנת בשדה, לא הנחת שקוציך, ושגם שם ראיתי שקוציך על הגבעות אשר בשדה בפרהסיא, כמו שהיו מקטירים למולך במצרים, אם כך אוי לך ירושלם לא תטהרי אחרי מתי עוד, הלא גם אחרי החורבן לא תטהרי, ומתי תטהרי?!