[כד, ב]
הדוד אחד תאנים טובות –
מאד, התאנה אם אין לוקטין אותה תיכף כשנתבכרה היא מותלעת מהשמש כמו שאמר חז"ל במדרש, ועל זה המשיל את גלות יהויכין שנלקטו תחלה מארץ ישראל לתאני הבכורות שנלקטו ראשונה.

[כד, ג]
התאנים הטובות טובות מאד -
רצה לומר כי יש טוב ורע יחוסיי שהדבר טוב בערך דבר אחר גרוע ממנו, ובכל זאת אינו טוב מאד מצד עצמו, ועל זה אמר: שהטובות והרעות שראה הם החלטיים מצד עצמם בלא ייחוס אל אחרים גרועים או טובים מהם, ועל זה אמר: שהטובות טובות מאד, וכן רצה לומר שהטובות נתוספו בטוב ונעשו טובות מאד על ידי שנתלקטו תיכף, כמו שאמר כתאני הבכורות, והרעות נתוספו ברע על ידי שלא נתלקטו עד שהרעות נעשו רעות מאד עד אשר לא תאכלנה מרוע.

[כד, ה]
כתאנים הטובות האלה -
רצה לומר שנלקטו בזמנם כן אכיר את גלות יהודה שנלקטו בזמנם ונעשו טובות מאד עד שמה ששלחתים מן המקום הזה הוא לטובה -
א) שעל ידי ששלחתים.

[כד, ו]
ושמתי עיני עליהם לטובה שתהיה השגחתי עליהם בגלותם,
ב) והשיבותים על הארץ הזאת, בימי כורש, ואז ובניתים במלכות ולא אהרוס, ונטעתים בישוב הארץ ולא אגלם.
ג) שלא ימצא עוד סבה לחורבן וגלות, כי -

[כד, ז]
ונתתי להם לב לדעת אותי -
ועל ידי כך והיו לי לעם, כי על ידי הגלות ישובו אלי בכל לבם.

[כד, ח]
וכתאנים הרעות -
שלא נלקטו, אשר לא תאכלנה מרוע כי כה אמר ה', רצה לומר כי מה שאמר ירמיה (בפסוק ג') והרעות רעות מאד אשר לא תאכלנה מרוע, יש לומר שזה אמר מדעת עצמו, והודיע לו ה' שמה שאמר אשר לא תאכלנה מרוע לא אמר מדעת עצמו רק כה אמר ה', וה' שם בפיו הדברים האלה, ודרך נבואה עתידה. כי כן אתן את צדקיהו וכו', רצה לומר כל אלה שלא נלקטו לבבל.

[כד, ט]
ונתתים לזעוה לכל ממלכות הארץ -
שעל ידי שנגזר שנבוכדנצר ירדוף אחריהם ירע על ידם ויזוע כל הממלכות שהם ביניהם, וגם יהיו לחרפה בכל המקומות אף במקום שלא תגיע יד נבוכדנצר שם.

[כד, י]
ושלחתי בם את החרב -
על אלה שירצו לשוב לא"י.