השאלות
(א) איך אמר בראשית ממלכת יהויקים שצדקיה הוא מלך יהודה ושבאו אליו מלאכי גוים:
[כז, ג]
ביד מלאכים הבאים אל צדקיהו -
מהכרח הכתוב לפי פשוטו מבואר, שאחרי מלך נבוכדנצר בשנת ד' ליהויקים. המליך גם את צדקיהו להיות שני למלך יהויקים ובזה יצוייר שאז באו מלאכי גוי אל צדקיהו, שעסק גם כן בענייני המלוכה וקראו לו מלך יהודה, והם רצו להתחבר עמו למרוד במלכות בבל וזה היה ביאת המלאכים, וצוה לירמיה שיזהירם בל ימרדו.

[כז, ה]
אנכי עשיתי את הארץ -
ויש לי קנין בין בגוף הארץ בין באדם ובבהמה אשר עליה, בכחי הגדול ובזרועי הנטויה, הבריאה הייתה בכחי, וקיום הבריאה שגם היא כבריאה תמידית היא על ידי זרועי הנטויה תמיד לפעול ולעשות, ונתתיה לאשר ישר בעיני, שמניתי מלכים המתנשאים לכל לראש והם אדוני הארץ.

[כז, ו]
ועתה אנכי נתתי -
מניתי מלך אחד על כל הארצות, וגם את חית שהיה משתמש בחיות רעות במלחמה כפילים ואריות שהיו משתמשים בהם במלחמות בימי קדם.

[כז, ח]
אשר לא יעבדו אותו וכו' ואת אשר לא יתן -
באמת נמצאו בעת ההיא ממלכות גדולות שלא היו תחת יד נבוכדנצר כנודע בקורות ימי קדם, רק שהממלכות הקטנות היו מוכרחות אז להחסות תחת צל ממלכה גדולה, והגוי אשר לא עבדו את נבוכדנצר היו מוכרחים לעבוד מלכות אחרת גדולה שהוא יגן עליה מחמת נבוכדנצר באופן שהיו מוכרחים לעבוד או את מלך בבל או לעבוד את (המלך) אשר לא יתן צוארו בעול מלך בבל והוא הגין עליה אבל הגוי והממלכה שלא יעבדו לא אותו שהוא את מלך בבל בעצמו ולא את (המלך) אשר לא יתן את צוארו בעול של מלך בבל, בחרב וברעב ובדבר אפקד על הגוי ההוא.

(יב) למה יספר להמלאכים מה שדבר אל צדקיה:
[כז, יב]
ואל צדקיהו -
רצה לומר ואם כן מה יועיל לכם מה שתתקשרו עם צדקיהו כי הוא לא יוכל להגן עליכם, באשר גם הוא מחויב להביא צוארו בעול מלך בבל.

[כז, יד]
ואל תשמעו -
זה אזהרה לצדקיהו ושריו.

[כז, טז]
ואל הכהנים -
הוא אזהרה אל הכהנים והעם, שעל ידי שנבאו להם נביאי השקר שיושבו הכלים החליטו שיצא חופשי מעול מלך בבל.

[כז, יח]
ואם נביאים הם -
רצה לומר אחר שלירמיה נאמר בנבואה שגם הכלים הנותרים יובאו לבבל אם כך אי אפשר שיושבו הראשונים, ואם יש דבר ה' אתם בודאי נאמר להם בהפך שכלים הנותרים יובאו לבבל, ואם כן יפגעו נא בה' לבלתי בוא הכלים הנותרים, רצה לומר כי נבואה שנאמר לנביא שלא בדרך שליחות רק בדרך הודעה לו לבדו בודאי הודיעו לו זה כדי שיתפלל ויבטל הגזרה (כי מה שנאמר לו בתורת שליחות אל העם הוא כדי שישובו בתשובה ואין תפלתו מועלת), וזה שאמר אם יש דבר ה' אתם דרך גילוי דעת אם כך יפגעו בה' כי בזה מועיל תפילה.

(יט-כא) מה שכפל כי כה אמר ה', הוא מותר לשון:
[כו, יט-כב]
כי כה אמר ה' אל העומדים וכו' כי כה אמר ה' על הכלים וכו' -
מפני שהיו שתי אמירות:
א) שיתר הכלים יובאו בבלה,
ב) שביום הפקודה יושבו מבבל לא"י,
והאמירה הראשונה נתקיימה בכל הכלים שכולם לוקחו לבבל כמו שאמר בסוף הספר, אבל האמירה השניה שאחר זה יושבו לא"י, לא נתקיים רק בכלי שרת של זהב וכסף שלקחו לשם, שהם הושבו בימי כורש הראשון ונתנו חמשת אלפים וד' מאות כלים ביד ששבצר הנשיא, ככתוב בעזרא א', אבל העמודים והים והמכונות לא הושבו, וכן כלי נחושת שלקח משם, ועל כן כפל דבריו כי כה אמר ה' (דבור א') אל העמודים ועל הים וכו' שעליהם אמר בבלה יובאו, ועוד כה אמר ה' על הכלים הנותרים שהם כלי זהב וכסף, עליהם אמר בבלה יובאו והעליתים והשיבותים אל המקום הזה, ולכן בדבור הראשון אמר כה אמר ה' צבאות, ובשני אמר ה' צבאות אלהי ישראל, כי שיוקחו בבלה אמר מצד שהוא אלהי צבאות ומושל כחפצו, ושיושבו אחרי זה אמר מצד שהוא אלהי ישראל ומשגיח עליהם באהבתו.