[לז, ב]
ולא שמע הוא ועבדיו -
כי בדורו של יהויקים היו העם שומעים לדברי ירמיה רק המלך היה רשע כנ"ל בסי' הקודם, לא כן בדורו של צדקיהו העם לא שמעו והמלך נמשך אחרי העם.

[לז, ג]
וישלח המלך -
באר שהיו אז ג' דברים שבעבורם היה ראוי שישתנה עניין העם לטובה:
א) שהמלך שלח אל הנביא שיתפלל בעדם, וזה מועיל לבטל הגזרה כמו שאמר יען כי נכנע לפני וכו'.

[לז, ד]
ב) וירמיה בא ויוצא בתוך העם, ולא כלאוהו כמו בימי יהויקים שהיה כלוא כדי שלא יתנבא, מבואר שקבלו נבואתו.

[לז, ה]
ג) וחיל פרעה יצא ממצרים לעזור את צדקיהו. וישמעו הכשדים וכו' ויעלו, רצה לומר שלא שבו לבבל רק שנסתלקו מן המצור כי התיראו שיבא עליהם האויב מבחוץ ותהיה להם המלחמה פנים ואחור לכן עלו ללכת לקראת חיל פרעה ולערוך אתו מלחמה.

[לז, ז]
הנה חיל פרעה -
א) הודיע לו שחיל פרעה לא עצר כח להלחם עם נבוכדנצר ושב מצרים.
ב) בל יחשבו כי בתוך כך ילכו הכשדים לארצם, כי -

[לז, ח]
ושבו הכשדים ונלחמו וכו' -
ולא תחשוב כי ישובו לאחר זמן אבל לעת עתה הלכו לביתם, על זה אמר -

[לז, ט]
אל תשאו נפשתיכם לאמר הלך ילכו -
כי לא ילכו רצה לומר רק עלו מן המצור להלחם עם פרעה אבל לא הלכו מארץ יהודה כי נשארו בארץ ואין לכם עת להכין נגדם עצה וגבורה.

[לז, י]
כי אם -
מוסיף,
א) שאפילו אם הייתם מכים אותם ולא ישארו רק אנשים יחידים והם יהיו מדוקרים ונפצעים, אז המדוקרים יקומו,
ב) שאיש באהלו יקומו אף שלא יכנסו לירושלים כלל רק יהיה איש באהלו רחוק מירושלים בכל זאת ישרפו את העיר באש, וכל זה בהפלגת המליצה שאחר שה' נלחם לשרוף העיר אף פגריהם המתים ימלאו השליחות הזה ששלחם ה'.

[לז, יב]
ויצא ירמיהו -
לחלק משם בתוך העם. רצה לומר שרצה לחלק את עצמו מאנשי ירושלים ולהיות בארץ בנימין ופירש ויצא בתוך העם היוצאים, לבל ירגישו בו.

[לז, יג]
אל הכשדים אתה נופל -
אחר שהכשדים היו עדיין בארץ יהודה חשדו אותו שרוצה לברוח אל הכשדים להיות אתם.

[לז, יז]
היש דבר מאת ה' -
רצה לומר כי משריפת העיר וכבושה כבר הגיד לו, ושאל אותו אם יש לומר דבר חדש.

ויאמר יש -
דבר חדש, והיא נבואה עליך שאתה תנתן ביד מלך בבל, ומעשה זו היה קודם הנבואה שנזכר למעלה סי' ל"ד שפרשתיה למעלה סי' ל"ב.

[לז, כא]
וישב ירמיהו -
רצה לומר לא היה כלוא שם וישב חפשי, כי רק על הנבואה שלמעלה סי' ל"ד כלאו צדקיהו שזה היה אחר מעשה זה ושאז כלאו מפני שנבא זאת אל העם כמו שיפרשתי שם.