[מ, א]
בקחתו אותו והוא אסור באזקים -
כבר פירשו חז"ל:

שבחר ללכת עם הגולה ושם בעצמו זיקים על ידיו כיתר הגולים להצטער בצרתם ועל זה אמר והוא אסור.

[מ, ב-ג]
ויאמר אליו ה' אלוהיך דבר -
רצה לומר למה שמת זיקים על ידך ותצטער,
א) הלא ה' דבר על ידך והוא גזרת ה',
ב) הלא זה בא בעבור שחטאתם לה' והיה לכם הדבר הזה, רצה לומר אם כך הדבר מיוחס לכם שאתם גרמתם, בענין שאני לא עשיתי רע, כי היה בגזרת ה', ועל ידי פועל ידכם הרע.

[מ, ד]
ועתה למה נתת זקים על ידך -
אם באשר אתה רוצה לילך עם הגולים לבבל ותחשוב שאי אפשר לך לילך עמהם בלא זקים, הנה פתחתיך היום מן האזקים ובכל זה אם טוב בעיניך לבא אתי בבל בא בלא זקים, ואם רע בעיניך חדל, כי הברירה בידך ללכת אל כל אשר תרצה.

[מ, ה]
ועודנו -
רצה לומר ואם תחשוב כי ישובו הגולים לא"י אל גדליה שהפקיד מלך בבל בארץ ותשוב עמהם, ואין דעתך ללכת לבבל רק כדי לשוב עמהם לא"י, על זה אמר ועודנו לא ישוב רצה לומר הגולה לא ישוב עודנו בעת הזאת, ולכן אם דעתך לשוב אל גדליה שובה אל גדליה בן אחיקם בעצמך, וגם שם יש לך ברירה, אם תרצה שב אתו בתוך העם או אם תרצה ללכת משם אל מקום אחר אל כל הישר בעיניך ללכת לך, ויתן לו רב טבחים ארוחה שקבע לו ארוחת תמיד שיתפרנס בו.

[מ, ז]
וכי הפקיד אתו אנשים -
שמזה ראו שאין רצונו להגלות יותר רק שרוצה שתתישב הארץ לכן התקבצו אליו.

[מ, ט]
אל תיראו -
רצה לומר שלא ייראו מהמון הכשדים שיצטרכו לעבדם ולהיות עבדים לעבדים כי כאשר יעבדו את מלך בבל ייטב להם כי הוא יסתירם בצל כנפיו מחמת ההמון.

[מ, י]
ואני -
רצה לומר וכן אל תיראו מן הכשדים הבאים בשליחות המלך שיבוזו אתכם, כי אני עומד לפניהם להצילכם, ואם כן אין לכם לירא ולא להטמין את קניניכם מפני שודדים. רק אספו יין וקיץ ושימו בכליכם בפרהסיא, וכן לא תיראו לשבת בכל מקום שאתם רוצים רק ושבו בעריכם אשר תפשתם, והנה לאלה ציווה שישבו בעריהם לא במצפה באשר היו מורדים בתחלה לא נתן להם רשות לשבת שם.

[מ, יא-יב]
וגם כל היהודים וכו' -
וישובו כל היהודים והם באו אל גדליה המצפתה כי היה להם רשות לשבת במצפה כי הם לא מרדו תחלה.

[מ, טו-טז]
אלכה נא ואכה -
כי חשב שגדליה ירא מלהרגו על הספק מפני העם שיאמרו שממית בלא משפט, ואמר לו שהוא יעשה זאת ובצנעה, והשיב לו שאינו מאמין בדבר כי שקר הוא.